לאשה: הנדל"ניסטיות
סמנכ״לית שיווק ומכירות צורית דעדוש מרחובות, , אמא לשניים 48 בחברת אורון נדל"ן, בת , בבית פרטי שהחל כבית קטן וצנוע בקריית גת "גדלתי והלך והתרחב עם השנים לווילה של שבעה חדרים. אבא אמן, עם ידיים עובדות ודמיון פורה, הפך את הבית למרחב חי, משתנה וצבעוני, המחובר לאדמה ולתנועה. החוויה הזו יצרה חיבור עמוק לקרקע ולתחושת הביתיות".
, אני גרה בדירת שלושה וחצי חדרים "היום מ"ר בקומת קרקע ברחובות. כשלא 115 התאפשר לרכוש בית פרטי, הבחירה הייתה בדירה הזו כי רציתי חצר מחוץ לבית. זו דירה שאני מעצבת ומשנה כל הזמן. עבורי בית הוא עוגן, זהות ומקום שצריך להרגיש חלק ממני. "כשחיפשתי את הדירה הראשונה, היה לי חשוב שזה יהיה מקום קרוב לקרקע ובמיקום מדויק. באחד האירועים בגן של הילד, שאלתי את אחת האמהות אם יש מישהי שמוכרת דירה כזו, וככה הגעתי
בית הוא עוגן והוא זהות
לדירה שראיתי רק מבחוץ, בלי להיכנס פנימה. כבר מהאווירה על הספסל בחוץ הבנתי שזה המקום הנכון, והחלטתי לסגור עסקה מיד. לפעמים הדברים אצלי עובדים מהבטן, גם בעניינים עסקיים, והאינטואיציה הזו באמת הוכיחה את עצמה עד היום".
צילום: ניב קנטור
סמנכ"לית תכנון אושרה אברהם מיבנה, ,39 , בת HIGH GROUP והנדסה בחברת נשואה ואמא לשלושה , עקרון בדירת שלושה חדרים בקריית "גדלתי ישנה ולא משופצת, אבל מלאה בחום ובאהבה. אמא שלי דאגה לכל פינה ולכל קיר. הכניסה לבית הייתה צבעונית בהשראת האנרגיה המיוחדת שלה וקושטה בפרחים, חפצים מיוחדים ונוכחות שמרגישים מיד. "יש לי אח שצעיר ממני בארבע שנים. בילדות רבנו כמו כולם, אבל היום אנחנו חברים טובים מאוד, מקיימים ארוחות שישי משותפות ובילויים יחד, הרבה בזכות הדרך שאמא שלי הובילה אות ־ נו בה. גדלתי בשכונת עמידר, עם ריח חזק וקבוע של אינג’רה מהשכנים, ריח שנחרט בי והפך עם השנים לאהבה אמיתית לאוכל האתיופי. "היחסים עם השכנים היו חמים - דלתות פתוחות, הדדיים, בישולים משותפים. זו תחושת קהילה ביקורים ונוסטלגיה שאני מאוד מתגעגעת אליה. ם שאחרי אני גרה ביבנה, בדירת שישה חדרי "היום שיפוץ הפכה לחמישה, עם חדר הורים ענק. אני אוהבת 8 אותה מאוד".
לא אשכח את ריחות ילדותי Shutterstock/ASAP Creative צילומים:
צילום: ליה יפה
71
Made with FlippingBook Ebook Creator