לאשה: הנדל"ניסטיות

עמדת העבודה שעיצבה לעצמה

שטח הגינה עולה על שטח הדירה

נשאר בוהמי וצבעוני. הדירה ההיא והדירה הזו נראות אותו דבר, זו בגדול וזו בקטן. ויתרתי בעצם כמעט על הכול, חוץ משטיח עתיק ומ ־ ראה עתיקה ויפה, ענקית כזו, עם מסגרת עץ ופיתוחים. לקחתי גם רהיט מעץ אגוז בריטי שקניתי כגרוטאה בשוק הפשפשים ושיפצתי שנה. לקחתי איתי כמובן גם 30 בעצמי לפני את הספרים שלי, אבל לא את כולם. הייתה לי ספרייה בגודל שישה מטרים אורך וארבעה מט ־ רים גובה. את רוב הספרים נתתי. אחד הדברים המטורפים שקרו הוא שהבנתי שאנשים כבר לא רוצים ספרים. פניתי אל כל חנויות הספרים יד שנייה, והייתי משוכנעת שישמחו לקבל מאוסף הספרים היפים והנדירים שלי, אבל אמרו לי, 'לא, תכתבי לנו מה יש לך, ואנחנו נראה אם זה מתאים לנו או לא'. בסופו של דבר, אנשים לקחו ממני שני שלישים מהספרים, וזו תחושת הקלה. בפרידה מכל כך הרבה חפצים יש משהו אדיר. הורדתי משקל מהכתפיים. מעבר לזה, אני כבר

יש מבט אל נוף לבית קברות יפואי יהודי, ומי שגר פה לפניי לא אהב את זה ובנה מין חומה קטנה כדי לא לראות את זה. בעיניי, זה כל כך יפה, והשכנים טובים ושקטים. אני דווקא אוהבת את זה. "המרפסת היא גם יותר חצר ממרפסת כי יש לי קרקע. הבאתי המון עציצים, וגם היו פה המון צמחים. בן הזוג שלי הוא צלם חדשות וגם גנן חובב, והוא לא ויתר על שום עציץ מהבית שלי, ועוד הוספנו. עכשיו שתלנו מטפסים שיוציאו פרחים אדומים. את הספה הענקית בסלון הקודם העברתי למרפסת הזו, ויש עכשיו ספת רביצה, שולחן, יין, מצד ימין רואים את הים, מקדימה לכיוון דרום בית קברות עתיק ומצד שמאל שכנים חמודים מאוד. אני בעננים. אני מאוהבת פיזית בדירה ולא רוצה לצאת ממנה. ויש כאן בריכה לדיירים וחדר כושר והרבה שקט. הפוך מהמציאות שאנחנו חיים בתוכה. מה יותר מרפא 8 לנפש מלהתחבא פה?".

כמעט לא זוכרת את הדירה ההיא שגרתי בה עשרות שנים. זה כאילו עברתי לדירה החדשה והתחלתי מההתחלה". יש לך תובנה מעניינת מהשינוי? "אין יותר סתם לקנות חפצים. אחרי שעשי ־ תי מכירה של החפצים הרבים שהיו לי בדירה הקודמת, פשוט מסרתי את כל מה שלא הייתי צריכה. ידעתי שאצטרך להפוך דף, להיפרד מהזיכרונות ולהתנתק וגם ללכת על משהו קיצוני. אגב, מעבר לדירה קטנה על הקרקע במדרון של הגבעה שיורד אל בית הקברות עם עצים מסביב הוביל לתגלית שיש חרקים. אני כל כך תל אביבית, שלא הייתי רגילה לכל זה". אילו אילוצים פגשת בדירה הקטנה שלך? "הדירה הזו אילצה אותי להמציא כל מיני דברים. בניתי, למשל, כוננית מלבנים. יש מקום בארץ שמוכרים בו לבנים עתיקות מפירוק של שנה ובניתי ספרייה 250 טירה צרפתית בת שמורכבת ממדפים ולבנים עתיקות, וזה נוסט ־ לגי ומאוד יפה. ליד המיטה הזוגית יש ספרייה של ספרי שירה ופסיכולוגיה. סופרים וספרים שלא רציתי להיפרד מהם השארתי והם ניצבים ספרים 2,500־ בכוננית הזו. חוץ מהם נפרדתי מ ארגזים. היום זוג 57 שהיו לי בבית, שתפסו חברים שלי יבוא לקחת חמישה ארגזי ספרים אחרונים שנותרו בדירה. "עוד דבר שקרה: מצאנו שתי מזוזות עתי ־ קות בשוק הפשפשים שכל אחת נראית כמו כד קטנטן, אחת במרפסת ואחת בכניסה לבית, ואני בטוחה שיש מאחוריהן סיפור חיים מרתק. אגב, הטקסט המקורי של המזוזה לא נכנס פנימה, וביקשו ממני הרבה כסף כדי לכתוב טקסט חדש, אז הורדתי מהאינטרנט את הטקסט של המזוזה, הקטנתי אותו והכנסתי לתוך המזוזות. אין לי שום רגשות רליגיוזיים, אבל מזוזה בבית נראית לי הכרחית". מה החלק האהוב עלייך בבית? "המרפסת שלי היא מקום יוצא דופן. באים אליי חברים והם לא הולכים מפה כי המרפסת מרגישה כמו נואיבה באמצע העיר. מצד אחד

ויתרה כמעט על הכול, חוץ משטיח עתיק

ומראה ענקית

חדר שינה חמים מעוטר במראות ואיך לא - בספרים

38