לאשה: הנדל"ניסטיות

הנדל"ניסטיות

אני מקווה להוזיל את מחירי הדירות באמצעות צמצום עלויות הבנייה , האישה הראשונה שמכהנת כיו”ר מזל גולן הסתדרות עובדי הבניין, התעשיות הנלוות, הטקסטיל והעץ, לא נרתעת מעימותים (“תמיד ניסו לדחוק את רגליי”) ומפגינה נחישות (“מי שמתנגד לי היום, יכול להפוך לשותף מחר”) מוגש מטעם: הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | מאת: ענבר גולדן

המשרה”, היא משחזרת, “הייתי מאוד חרוצה ואף פעם לא אמרתי לא לעבודה, אז עשיתי במקביל עבודה של ארבע־חמש מזכירות בתחומים שונים. לא היה נושא שלא נגעתי בו, כי האמנתי שמכל דבר לומדים. הממונים עליי

שמזל גולן הייתה ילדה, אנשים נהגו לבקש ממנה שתיכנס לרגע לבית או לחנות שלהם, כדי להביא טיפת מזל. “שמי המלא הוא מזל טוב ולאבא שלי קראו סימן טוב, אז תארי לעצמך, מזל טוב בת סימן טוב”, היא מספרת בחיוך. כיום, כשהיא מכהנת כבר שנה כאישה הראשונה בתפקיד יו”ר הסתדרות עובדי הבניין, התעשיות הנלוות, הטקסטיל והעץ, אפשר לומר שהגיעה לכאן לא בזכות המזל. ), שמכהנת גם כממלאת מקום נשיא הקרן לעידוד ענף הבניין, נשואה 51 גולן ( ) ומתגוררת בחולון. היא נולדה כבת בכורה 24 , 29 למאיר, עצמאי, אם לשניים ( לאב שוטר ולאם שעבדה כמנהלת מחלקה במפעל מזון וגדלה באשקלון. “בבית דתי־שמרני גיאורגי”, היא מדגישה. אביה, שנפטר לפני שבע שנים, תיווך בסכסוכים בין בני העדה הגיאורגית ונהג להביא לארוחות שישי אנשים רעבים שפגש בבית הכנסת. “באחת השבתות אכלנו רק כריך עם שוקולד, כי אבא הביא חמישה־שישה אנשים לארוחה”, היא נזכרת, “כשהוא שמע על אישה מוכה שאין לה איפה לישון עם הילדים, הוא לקח אותה אלינו עד שהוצא צו הרחקה לבעלה. מהכלום שהיה לו, הוא הציל המון אנשים ולימד אותי שלכל בעיה יש פתרון”. הרוח שספגה בבית הוריה הפכה אותה לאדם חברתי, שפועל למען החלשים (“אם החרימו מישהי בבית הספר, ישר ניגשתי אליה”). אחרי שירות לאומי התגלגלה לעבודה כבודקת ביטחונית במסוף רפיח (“אבא שלי רצה לחספס אותי”). בהמשך הגיעה למשתלה של החברה הבינלאומית “חישתיל” באשקלון, שם התחילה כמנהלת תפעול ולימים ניהלה את המשתלה. כשהכירה את מאיר, שהפך לבעלה, עברה לגור בבת-ים ועזבה את עבודתה. לאחר שילדה את בנה הבכור, שכנה הפצירה בה לבוא לעבוד כפקידה במשרד הרווחה. “התחלתי במשרה חלקית ותוך זמן קצר העלו לי את אחוזי כ

גילו את היכולות שלי וקידמו אותי”. סגנון ממוקד מטרה

הפתעה ציפתה לה כשחבריה לעבודה החלו להפעיל עליה לחץ כדי שתתמודד בבחירות לוועד העובדים. "בכלל לא ידעתי מה זה ועד עובדים", היא צוחקת, "הכרתי ועד הורים, ועד בניין. לא רציתי להתמודד ולא הבנתי מה התפקיד דורש. ביום הבחירות אפילו לא הייתי במשרד ולא הצבעתי לעצמי, ואז התקשרו אליי ואמרו 'מזל טוב'. התברר שקיבלתי את רוב הקולות ונבחרתי ליו"ר ועד מחוז תל אביב. פתאום הבנתי שאני אחראית לתנאי העבודה “כשהתמודדתי על תפקיד יו”ר ועד מחוז תל אביב, 600 הבנתי שאני אחראית לתנאי העבודה של עובדים ונלחצתי. התקשרתי למי שהגיעו למקום השני והשלישי וביקשתי שייקחו את התפקיד” עובדים, ונלחצתי. התקשרתי למי שהגיעו למקום השני והשלישי 600 של וביקשתי שייקחו את התפקיד, אבל אלה שבחרו בי לא הסכימו. אמרתי: 'אני לא יודעת מה לעשות'. ענו לי: 'סומכים עלייך'. כעבור שנה נבחרתי פה אחד עובדים, 3,200־ להיות יו"ר מועצת העובדים הארצית, שהייתה אחראית לכ תפקיד שעשיתי במשך עשור. רכשתי כלים ומיומנויות, למדתי להניע דברים והבנתי איפה כדאי להשקיע אנרגיה". היא מגדירה את סגנון העבודה שלה כממוקד-מטרה, דבר שלעיתים עורר עימותים. "היה לי מאבק עם אחד המנכ"לים של משרד הרווחה", היא

44