לאשה: הנדל"ניסטיות
הנדל"ניסטיות
חודש לפני שהיינו אמורים לפנות את הדירה השכורה ולעבור לדירה אחרת שכבר חתמנו עליה חוזה, קיבלנו ביטול. זו הייתה יכולה להיות הרפתקה נחמדה אלמלא היו מעורבים בה שלושה ילדים, חתולה, כלב וציוד של חיים שלמים. אהובית רבי־גולן על בעל בית אחד נורא במיוחד
הסיוט של כל שוכרת
Shutterstock/ASAP Creative צילומים:
א
אנחנו נשואים פלוס שלושה, רבע שנים אחורה: בשכונה שבה גדלתי, 2008 חיים בבית סבתא קטן שרכשנו ב־ רגע לפני המשבר הכלכלי הכי גדול בכל הזמנים. בבית היו שלושה חדרים וחצר ענקית עם עצי פרי (כולל
זו הייתה למעשה הפעם הראשונה שגרנו בשכירות (לפני שהתחתנו גרנו ביחידת דיור של ההורים). הייתם מצפים שהמעבר מהבית עם החצר לבניין יהיה קשוח - אבל לא. מהר מאוד הרגשנו בבית, בעלי הדירה שלנו היו נעימים ומתוקים, האישיות האקסטרוברטית שלי נהנתה לדבר עם השכנים במעלית, ובגדול הרגשנו שהצעד שעשינו היה נכון. כעבור שלוש שנים באותה דירה קרה משהו שקורה לי מדי פעם: התחיל לגרד לי בגוף. בבת אחת הפסקתי להסתכל על כל מה שאהבתי בדירה הזו, כמו התקרות הגבוהות, הנוף הפתוח והסלון המרווח, וראיתי רק את החסרונות: את המק ־ לחות הלא מפנקות, את המחסור במקומות אחסון, את מטבח הקבלן המשעמם, את העובדה שאין פרקט, והכי־הכי, אין לי אי. ולי אין אי? 2026 עשיתי משהו רע למישהו? באיזה קטע השנה היא נכון שאני מתרחקת מהמטבח כמו מאש וליטרלי שורפת קורנפלקסים של
מנגו מהסוג הכי טעים שאני אף פעם לא זוכרת את שמו וליצ'י). בשלב מסוים, מספר החדרים לא תאם את המשפחה שגדלנו להיות, אבל לכו תיפרדו מבית עם חצר ענקית ועצי פרי (כולל מנגו מהסוג הכי טעים שאני אף פעם לא זוכרת את שמו וליצ'י). אחרי עשור של התלבטויות (כאלה אנחנו, קלילים) הגענו למסקנה שאנחנו חייבים להמשיך הלאה. הכיוון: להשכיר את הבית שלנו ולשכור בית בשכונה חדשה יותר, כדי שהילדים יפסיקו לנסוע לבית הספר בהסעות ויהיו קרובים יותר פיזית לחברים ולחוגים שלהם.
אהובית רבי־גולן
צילום: בן גבאי
50
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease