לאשה: הנדל"ניסטיות

הנדל"ניסטיות

צילום: ירון ברנר | על גרטי י

גרה בדירה שכורה בשכונת עג'מי ביפו רננה פריינטא אלף שקל, 600 אחת עלתה ומחזיקה שתי דירות בספרד. ושכר הדירה? בהחלט מצדיק אלף שקל. 700 - השנייה את ההשקעה. הצעד הבא: דירה ברומניה בארץ יקר מדי אני קונה לילדים אז דירות בחו"ל

ר

) היא קיבוצניקית לשעבר, שבין יתר עיסוקיה 50 ננה פריינטא ( הרבים, משקיעה גם בנדל"ן. כיום היא גרה בשכירות בשכונת עג'מי ביפו, מתחזקת שתי דירות בספרד ומסבירה: "בארץ בלתי אפשרי לקנות נדל"ן, הכול פה יקר בצורה לא הגיונית". לפני תשע שנים, בעזרת ירושה משפחתית וחסכונות, קנתה יחד עם בעלה מיליון שקל. הם השקיעו בשיפוץ ועברו אליה. 3 דאז דירה ברמת גן תמורת כעבור שנתיים וחצי, אף שנותרו ללא חסכונות זמינים, החליטה פריינטא להשקיע במדריד. "לבעלי היו קופות גמל בתנאים מדהימים ולא רציתי לפדות אותן, אז לקחתי הלוואת בלון על חשבון הקופות האלה", היא מסבירה. למה דווקא מדריד? "אני ארגנטינאית משני הצדדים ולכן גם דוברת ספרדית, אז היה לי קל להתנהל במדריד. חוץ מזה, באותה תקופה כולם קנו בק ־ פריסין וביוון. לאיפה שכולם הולכים? אני אלך לכיוון ההפוך. החלט ־ תי לנסוע עם הבת שלי לסופ"ש במדריד, שישלב חגיגות ימי הול ־ דת של שתינו עם ענייני נדל"ן. עשיתי תחקיר באינטרנט וקבעתי ארבע פגישות עם מתווכים. אחת מהן הייתה עם דייגו, יהודי ארגנטינאי, שמהרגע הראשון נתן לי תחושה ביתית.

אלף שקל, כולל הכול. ביום השלישי והאחרון 600 המחיר עמד בתקציב: הלכתי עם דייגו לעורך דין וחתמתי לו על ייפוי כוח מלא, ברמה שהוא יכול לפתוח חשבון בנק בשמי, לחתום על חוזים ולעשות בשמי הכול. הוא בעצם רננה במדריד". לא חששת? "לא, כי אני עובדת עם הלב והאינטואיציה. אחרי שהסתיימה העסקה, החלטנו להוציא את הדירה לשכירות וגיליתי שבספרד השוכר מקבל חוזה . שם לא מעגלים פינות. נדרשתי להתחייב לא להעלות 100% שמגן עליו ב־ את שכר הדירה למשך חמש שנים וגם לשמור על תקינות הדירה. כשהבנתי שאף אחד לא מרמה או מתכוון לרמות אותי, נרגעתי ומאז לא התבדיתי. דייגו מנהל עבורי את הדירה והשכירות נכנסת בקביעות". ההשקעה השתלמה? , דקה לפני 2020 "בהתחלה לא, בהמשך כן. קניתי את הדירה בפברואר פרוץ הקורונה. לא עשיתי שיפוץ, רק החלפתי רהיטים ומוצרי חשמל. הצפי . מחירי השכירויות 2% ובגלל הקורונה התשואה ירדה ל־ 7% לתשואה היה כ־ במדריד ירדו מאוד ואי אפשר היה לקבל יותר. לאנשים לא הייתה עבודה ולא היה כסף, וספרד הגנה על האזרחים שלה. בהתחלה קיבלתי אירו לחודש. אחרי שלוש שנים הדייר עזב ודייגו 350 רק אמר שאם אני רוצה להעלות את דמי השכירות, אני חייבת שקל, 30,000 לשפץ את הדירה. אחרי שיפוץ, שעלה בערך הצלחנו להשכיר את הדירה באלף אירו לחודש. היום אני ממש שמחה על הבחירה האינטואיטיבית שלי, שמאוד הוכיחה את עצמה". הגשמת חלומות לצד המשבר העולמי, הגיע גם משבר בחיים האישיים של רננה. לקראת סוף תקופת הקורונה, היא ובן זוגה התגרשו. לפי ההסכם, הדירה במדריד נשארה ברשותה וכן סכום מסוים ממכירת הדירה המשפחתית ברמת גן. בהמשך הכירה את בן זוגה הנוכחי שנה 50 והחלה לעבוד בהפקה של סרט דוקומנטרי שעסק ב־

הוא הגיע מסודר מאוד לפגישה שלנו, עשה עבודת הכנה מדהימה ומאוד הרשים אותי. מיד קבעתי איתו סיור דירות ליום המחרת וביטלתי את שאר הפגישות שקבעתי. שאלתי המון שאלות את המתווך שהגיע איתו והייתי מאוד חשדנית. אנחנו, הישראלים, תמיד מחפשים איפה מרמים אותנו. דייגו ראה שאני לא רגועה ואמר: 'רננה, פה זה לא ככה. בספרד לא מרמים בתחום הנדל"ן. כשאומרים לך משהו, זה מה שיהיה'. בסוף הסיור הודעתי לו באיזו דירה אני מעוניינת". לפי מה בחרת? "אהבתי את השכונה של משפחות צעירות, במרחק תחנת מטרו אחת ממרכז העיר; אהבתי את הבניין, שהוא ישן, אבל מתוחזק היטב - ואת הדירה, שלושה מ"ר, עם קורות עץ עתיקות בתקרה. 70 חדרים,

58