לימודים ותעסוקה

טיפול בעזרת בעלי חיים // לימודים ותעסוקה

זה בטבע שלהם הביקוש למקצועות הטיפול עולה בהתמדה, והמלחמה מקפיצה אותו עשרות מונים, כאשר לצד פסיכולוגים, מטפלים התנהגותיים ומטפלים באומנויות, זמין גם הטיפול באמצעות בעלי חיים מדוע חיות הן אובייקט טיפולי רב־עוצמה, וכיצד הן מסייעות בהתמודדות עם תחושות, כמו חרדה, ענתי גילעד דחייה, זעם ועוד

ילדים בפעילות טיפולית עם החיות. "המטרה החשובה היא היכולת לראות את האחר". צילומים: באדיבות "בולבי"

ב מרחבים הזואולוגיים של "בולבי – מרכז לטיפול ולחינוך בעזרת בעלי חיים" אפשר לראות בתקופה האחרונה ילדים שבונים יחד עם המטפלים שלהם מנהרות מלגו ואתרי מסתור עבור החיות הקטנות. הקשר בין פעילות הילדים הללו לאירועי המלחמה ברור וטבעי. שיטת הטיפול באמצעות בעלי חיים הופיעה שנה בארצות הברית ובאירופה, 100 לפני כ־ וכבר לא מעט עשורים שהיא מיושמת גם בפינות חי, חוות ומתחמים זואולוגיים שונים ברחבי ישראל. הטיפול מנצל את הסקרנות הטבעית והעניין בעולם הטבע, בעיקר בקרב ילדים וצעירים, לטובת שיפור היבטי אישיות או עיכובים בהתפתחות ולצורך תמיכה בהתבגרות ובהתנהגות נורמטיבית. ד"ר מרתה לכסן, פסיכולוגית קלינית ורפואית, עוסקת בתחום שנים רבות. לאחר שניהלה את המסלול בסמינר הקיבוצים, פתחה את מרכז "בולבי". המרכז פועל בשני מרחבים מתוכננים ומותאמים למטרות הטיפוליות השונות - ב"ארץ הצבי" במושב אלישמע וב"חי כיף" בראשון לציון. "העבודה נעשית במרחבי טבע גדולים וירוקים, המאפשרים בחירה נרחבת מתוך מגוון חיות גדול. יש הקפדה על כך שהחיות יחיו במתחמים, שבהם יוכלו לנהל את חייהן על־פי מאפייניהן הייחודיים, תוך כיבוד הצרכים שלהן, כמו מקומות מסתור ואורח חייהן החברתי", היא מסבירה. הילדים שיכולים להיעזר בטיפול מסוג כזה, מופנים על ידי גורם טיפולי בשל מגוון קשיים חברתיים, רגשיים או התנהגותיים, ולכל ילד נקבעות מטרות טיפוליות אישיות. "כשילד מגיע למרחב, הוא פוגש את המטפל – שעימו נוצר קשר של אמון - ובוחר איפה להיות ומה לעשות. יש מי שרק רוצים לבקר את החיות, אחרים מביאים אוכל מהבית כדי להאכיל חיות מסוימות. המטפל מתלווה אל הילד, ותוך כדי הפעילות הילד מתחיל להביע את עצמו ואת עולמו הפנימי באופן עקיף. למשל ילדה יכולה לומר: 'אוי, הארנבון מסכן, הוא לבד, למה לא

המטפלת, ולהבא כבר יחזיק את הטרנטולה ויבקש לצלם כדי להראות איזה גיבור הוא. זו דוגמה להתמודדות שהילד יביא למצבים אחרים בחייו, למשל כשהחברים לא נחמדים או המורה קשה". הילד בוחר את החיה לדברי ד"ר לכסן, החיות כפופות לפיקוח וטרינרי קבוע, והחיות שמונגשות לילדים, מורגלות ליד אדם מינקותן, כך שהבטיחות מובטחת. "הילדים בוחרים חיה לפי הצרכים והמקום שבו הם נמצאים בחייהם, והמטפל אחראי לכוון למטרות, תוך שיתוף ההורים", היא מסבירה ומציינת, כי "לעיתים מצמידים שני ילדים לטיפול משותף, למשל ילד סגור עם ילד שתלטן. המטפל יודע לתווך, כך שכל אחד יתמודד עם הקשים שלו". יש טווח זמן לטיפול? "הטיפול הוא תהליך. לפעמים המטרות הושגו ולעיתים לאחר כמה חודשים מעריכים מחדש. למשל ילד שמאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, אבל אין לו חברים. אנחנו מפנים תשומת לב לפן החברתי ובודקים עם ההורה את המטרה. ההורה יכול לבקש שהילד יסכים ללכת לימי הולדת, והמטפל יכול לטעון שמדובר במטרה גדולה מדי בשל עודף הגירויים, אז קובעים מטרה קטנה, שאם הושגה, זה הישג גדול. אצל ילד שאינו מאובחן, אנחנו בודקים מה הגורם לכך, לכן הקשר עם ההורה חשוב לצורך השותפות ורמת הדרישה מהילד. כל שעה טיפולית מדווחת במערכת, וכל מטפל כפוף למדריך. כל ילד הוא עולם מלא, וכל מקרה עובר חשיבה רבה על קידום המטרות". במרכז פועלת גם מסגרת להכשרת מטפלים. סף הכניסה הוא תואר ראשון בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית או חינוך מיוחד. הלימודים נמשכים שעות של 1,500 חמישה סמסטרים, וכוללים תיאוריה ועבודה מעשית עם אוכלוסיות שונות וחיות שונות. גם מבוגרים מטופלים בעזרת בעלי חיים, למשל בבתי אבות ובמחלקות פסיכיאטריות, אולם מתוך הצורך שהחיות יהיו במקומן הטבעי, משתדלים לשנע אותן כמה שפחות. למשל מטפל מגיע

הבעיות והמכשולים באופן ספונטני". באילו חיות מדובר? "לכל חיה פוטנציאל טיפולי, אם המטפל יודע להיעזר בה. המגוון פה גדול מאוד, ממקלונים ועד גמל. כל החיות מורגלות למגע אדם משלב מוקדם של חייהן. למשל יש לנו מקלונים, שהם חרק עדין שקשה להבחין בו, ואם לוקחים אותו ביד, בקושי מרגישים אותו. ילדים לעיתים מפחדים לקחת אותם, והמטפל עוזר להם להתקרב ולהבין "כשמדברים על החיה, בעצם מדברים על הילד. הילדים משליכים מעולמם הפנימי על החיות, והמטפל עוזר להם לתווך את עולמם ומציע אפשרויות התמודדות" את התנהגותו. או עכביש טרנטולה ארסי, שמחד הילד מפחד ממנו, ומאידך רוצה להראות שהוא מתמודד עם הפחד. אנחנו לא מכחישים את הפחד, אבל מספקים לילד מינימום פרטים זואולוגיים. המטפלת לוקחת את העכביש ביד, מסבירה את ההתנהגות שלו במצבים שונים, והילד בוחר אם לגעת או לא. אם כן, הוא נוגע קצת עם האצבע. בפעם הבאה אולי ישים את ידו על ידה של

אוהבים אותו?', והמטפל מתווך ומכוון את הדיבור למטרת הטיפול – 'בואי נבדוק למה הוא לבד? אולי הוא לא רוצה חברה?'. כשמדברים על החיה, בעצם מדברים על הילד. הילדים משליכים מעולמם הפנימי על החיות, והמטפל עוזר להם לתווך את עולמם ומציע אפשרויות התמודדות. פעמים רבות הילד מדבר על עצמו מיד: 'כן, גם אני לא רוצה שאחי ייכנס לחדר שלי'". יש הבדל בטיפול בין שגרה לחירום?

ן

ס

.

כ

צ

ל י

ל

ו

ה

ם

ת

:

ר

ב

מ

א

ד

ר

י

"

ב

ד

ת ו

ב "

ל ו

ב

" י

"לגמרי. עכשיו הם מדברים הרבה על המצב, ואנחנו עובדים על חרדות ופחדים אובייקטיביים - יש אזעקות, צריך לרוץ לממ"ד. אנחנו רואים יחד עם הילד מה קורה לחיות, מה עושים איתן בזמן הטילים, מה יקרה אם ייפול משהו בכלוב, איך אפשר לשמור עליהן? למשל ראינו שהילדים רוצים שנבנה מבנה חזק נגד הטילים, כדי שהחיות לא ייפגעו. בשגרה אנחנו מחזיקים כל חיה בתנאים הנדרשים לה, אבל בחירום זה קורה רק עד גבול מסוים. למרות שהילדים נסערים, אנחנו מדברים איתם על מה נמצא ביכולתנו ומה לא, ובמקביל מנסים להבין איך החיות מתמודדות עם פחד, האם הן מתחבאות או משתבללות – בדיוק כמונו. המטפל מתווך איך אנחנו כחברה מתמודדים עם המצב המורכב, ואז הילדים פותרים זאת בבניית מנהרות לגו לחיות הקטנות ובודקים אם הן מצליחות להיכנס אליהן. המטרה החשובה היא היכולת לראות את האחר. יש ילדים שעסוקים בעצמם, וכאן הם צריכים לשמור על מישהו אחר. הילדים מדברים על

שעות הכשרה. מטפלות באמצעות בעלי חיים ב"בולבי" 1,500

מיוצר ע“י

מיוצר על ידי זוהרה זולברג, הפקה: חיים וינטה ונתן נוי מכירות: מנהלי אלי שריד מנהל תפעול ולוגיסטיקה: יפית יפרח סמנכ"לית לוח ומוספיםמיוחדים: טלשלוש, מרכז הכלב והאדם. צילום השער: ז'נה גלצר גרפיקה: יונת דביר עיצוב גרפי: ענתי גילעד כתבת: בטי כספי ורוית אלמוג ראשון לציון 1 נח מוזס המערכת: 03-6929228 ליצירת קשר חייגו: שאטרסטוק תמונות: מיכאל מורוזוב צילום:

מחלקת מוספים מיוחדים

2024 ינואר וּ לימודים ותעסוקה וּ 4