מפרץ 18.02.22

תומר השאיר מכתב פרידה לכל ילד במשך שנה וחודשיים נאבק תומר וקשטיין, הבעלים של פיצוציית 'תומש' בקרית חיים, במחלת הסרטן, עד "רק בשבעה ‰ שכוחותיו לא עמדו לו הבנתי עד כמה הוא השפיע לטובה על אנשים", מספרת אלמנתו שלי על הבעל והאב המסור, על ההתמודדות לצד גידול ארבעת ילדיהם, על ההחלטות הקשות "כולם ‰ ועל השיחה האחרונה עם הילדים באים וכולם אהבו את אבא, אבל זה אבא שלי, זה קרה לנו", אומרת בתו הבכורה שי

/ מירית פנחס /

"כשהבנו שזה כבר הסוף ואין תקווה, החלטנו לספר לתומר, כדי לא למנוע ממנו את הפרידה. זאת הייתה שיחה קשה, ואחריה הוא כתב מכתבי פרידה למשפחה ולילדים", סיפרה הש ־ בוע שלי וקשטיין מקרית מוצקין, ימים ספורים אחרי מות בעלה תומר ממחלת הסרטן, על התקופה הקשה בחייה. ), הקטן מבין שלושה אחים, 43 תומר ( גדל בקרית חיים, ולימים פתח בקריה את העסק שלו, פיצוציית 'תומש' ברחוב אח"י שנה הוא עבד בפיצוציה 18 אילת. "לפני של חבר, ואני מלצרתי במסעדה ליד. כך הכרנו. ארבע שנים היינו יחד, והתחתנו. שנה לאחר מכן נולדה בתנו הגדולה, שי, ), מורה 39 וחצי", סיפרה שלי ( 13 היום בת בבית הספר אורים בקרית ים ומרצה במ ־ כללת גורדון. מאז חבקו בני הזוג שלושה 7 , מעיין בן 11 ילדים נוספים: ירדן בן ואור הקטנה, בת שנתיים וחצי. לפני שנה וחודשיים הם קיבלו את הב ־ שורה. "היו לו כאבי ראש חזקים במשך כמה ימים. בהתחלה חשבו שזה קורונה או מיגרנה, ורופא המשפחה ביקש שנלך למיון. עשו לו סי.טי בראש וגילו שיש גידול. הוא עבר ניתוח להוצאת הגידול, ובביופסיה גילו שמדובר בגרורה של סרטן מסוג מלנומה, סרטן העור". הקלפים נטרפו "תומר היה לוחם לאורך כל הדרך. כל הזמן אמר 'אני אתן בראש'. הוא באמת האמין שייצא מזה. סיפרנו לילדים, כל אחד על פי גילו. הבית היה בשגרה בשנה וחודשיים האלו. גם כשלא יכול היה לנהוג, כי הראייה שלו נפגעה, הוא היה הולך לעבודה ברגל ממוצקין לקרית חיים. כל התקופה הזאת הוא לא רצה שי ־ ראו שהוא חולה, היה עושה ספורט. בשיא המחלה, לפני שלושה חודשים, אפילו פתחנו עוד עסק, חנות למוצרי עוגות ליד הפיצוצייה שלו. הוא לא האמין לרגע שהמחלה תנצח אותו". אחרי הניתוח קיבל תומר טיפול תרופ ־ תי ביולוגי וחזר לעצמו מיד, אם כי סבל מכמה תופעות לוואי. אולם חצי שנה לאחר מכן, בבדיקה שגרתית, גילו שה ־ סרטן חזר. "הוא עשה עוד ניתוח בראש כדי להוציא את הגידול. לאחר הניתוח

"זה שזה קרה לו, זה בלתי נתפס. הוא היה אדם מאוד בריא. לא שותה, לא מעשן, אוכל כל מיני דברים של ניקוי רעלים" בתו שי ספדה לו: "פיצה שלי, המלאך שלי. אני הכי שמחה שאתה כבר לא סובל. בשבילך אהיה ספורטאית"

גלישה, ריצה. כל היום היה בספורט. ברגע שהרגליים הפסיקו לתפקד, זה שבר אותו. לפני שבועיים ראו שהמחלה התפשטה לכיוון הגב, ומאז כל יום הייתה דעיכה". מאז שאושפז, תומר היה מוקף באנשים . "יש לו חברי ילדות מדהימים שלא 24/7 עזבו אותו בחודש וחצי האחרונים לרגע", אומרת שלי. "הם היו ישנים לידו, עושים משמרות סביב המיטה שלו יחד עם האחים שלי, האחים שלו. חבר שגר ברומא הגיע, חברים מהמרכז, מירושלים, מכל הארץ. "לפני שבועיים, כשהבנו שזה כבר הסוף, התלבטנו אם לספר לו, כי ידענו שזה ישבור אותו. מצד שני חשבנו שלא צריך למנוע ממנו את המקום של הפרי ־

התפתח זיהום, וכעבור שבועיים הוא נאלץ לעבור ניתוח נוסף”. הרגליים הפסיקו לתפקד אוהד כהן, אחיה של שלי, סיפר שבש ־ לב הזה הביטחון כבר התחיל להתערער. "בהתחלה הייתה תקווה, אבל זה כבר היה רגע שכולם פחדו ממש".

ושלי מוסיפה: "אבל אז הוא קיבל טי ־ פול חדש, וממש ראינו איך הגרורה מצ ־ טמצמת. היו לו תופעות לוואי קשות, אבל הוא חזר לאיזו שיגרה, והיה בטוב. ואז, לפני שלושה חודשים, התחילו כא ־ בים בשרירים. הוא אושפז, ולאט לאט נחלשו הרגליים והוא לא הצליח ללכת. זה היה השלב שבו הוא נחלש נפשית, כי תומר היה איש של ספורט - אין ענף של ספורט שלא עסק בו - שחייה, אופניים,

הקריות

מרכז גרפי, ידיעותתקשורת גרפיקה: אוריתקוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: רוני ניר / עריכה: מיכל ראובן / סגניתעורך: יניר אלפיה / עורך: דפוס ידיעותאחרונותבע"מ הדפסה: אדי טורג'מן / מנהל תפעול וייצור: שלוםחכמון / מנהל הפקה: אורית זילברברג / מנהלתהעיתון: / orit-z@yedtik.co.il ‰ 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' חיפה ‰ טל 26 כתובתנו: בעלי המלאכה

צילום: | איגור מאיור ‰ פרטי צילום: | תומר וקשטיין ז"ל צילומי שער: מנהלת הליגה הלאומית

8

18.2.2022 ˆ ידיעות המפרץ