מפרץ 22.10.21

שפת הסימנים היא חלק ממני" ) מקרית מוצקין, בת להורים 25( ' שלי חיימוביץ חירשים, סייעה להם מגיל צעיר בקשר עם העולם, והפכה למתורגמנית מקצועית ‰ אמה ליזי, דוורית: "היא הייתה הראשונה במשפחתי שקיבלה את החירשות שלי" ‰ מלבד סיוע בעניינים ביורוקרטיים, שלי מלווה גם יולדות חירשות: "הדיבורים סביבן מלחיצים, הפכתי למעין דולה, לוקחת חלק פעיל ברגעים מרגשים"

המשפחה והסביבה. שלי הייתה ממש ילדת פלא, הבינה הכל ובגיל צעיר מאוד החלה ללמוד שפת הסימנים ולהשתמש בה. אנ פ חנו היינו מוקסמים. כתינוקת היא סבלה מדלקות אוזניים כמו אביה, אבל במציאות של היום כבר ידעו לטפל בה היטב". שלי: "אני למדתי לדבר מאחי הגדול מוטי ומסבתא שלי. קיבלתי את העוב פ דה שההורים שלי חירשים, ואמא זוכרת שבגיל מאוד צעיר סייעתי לה בקשר עם העולם. בגיל ארבע היא לקחת אותי איתה לרופא והושיבה אותי בחדר, ואני תרגמתי את מה שהרופא אמר. כשהרופא שמע את ההסבר שלי, הוא נותר המום. בהמשך גם הלכתי איתה לבנק, לשיחות על המשכ פ נתא, דיברתי עם נותני שירות, וזה כבר הפך למשהו שעשיתי באופן טבעי. אף פעם לא היה לי כעס על העולם אליו נול פ דתי, קיבלתי את זה באהבה". לעומת שלי, האח הצעיר עדי לא תמיד 5 קיבל את המצב כפי שהוא. ליזי: "בגיל הוא היה במשבר, כעס שהוריו לא שומעים ומבינים אותו. לקחנו אותו לפסיכולוגית שהסבירה לו שההורים לא אשמים. הבאנו לו כלב, והוא התחיל להירגע ולקבל את המצב". להרגיש שייכת שמעון, האב, עובד במפעל שיש משפ פ חתי בעפולה. ליזי דוורית בדואר ישראל שנים, ומשמשת 13 בקרית מוצקין כבר

מהמשפחה. הייתה לי משפחה טובה וקשר עם ההורים, אבל בגלל חוסר הקבלה של המצב שלי, הייתי מרבה להיעדר מהבית". כנערה למדה בבית הספר 'שלווה' בחי פ פה, ואת השעות מחוץ לבית העבירה במו פ עדון של קהילת החירשים. "שם הכרתי את מי שהפך לבעלי הראשון. בני משפ פ חתו היו חירשים, ואצלם הרגשתי שייכת ומשפחתי 17 סוף סוף, ולמרות שהייתי בת התנגדה לחתונה בגיל כזה, נישאתי. נכנ פ ) ולא 35 סתי להיריון עם בני הבכור מוטי ( הרבה אחרי הלידה התגרשתי, כי נכנסתי לקשר הזה ממקום של בריחה ולא מאהבה. עברתי לגור בעפולה ליד האחים שלי, והייתי סוג של עוף מוזר, כי גירושים ממש לא היו מקובלים אז. לאחר מכן פגשתי את שלום, שהכרתי עוד מימי ילדותי, ונישא פ תי בשנית". פ � ) אף הוא נולד שומע למש 56 שלום ) חה שומעת, והפך לחירש בעקבות דלקות אוזניים חוזרות בגיל צעיר. ליזי: "סיפור משפחתו דומה מאד לסיפור משפחתי, וזה חיבר בינינו, רק שאצלו, שניים מאחיו ידעו את שפת הסימנים והיו מתקשרים איתו". שבע שנים אחרי שנישאו נולדה בתם שלי, וכשש שנים לאחר מכן נולד הבן הצ פ ). שלושת הילדים שומעים, 20 עיר עדי ( מה שאולי הקשה על ההורות. ליזי נזכרת: "בגיל שנה ושלושה חוד פ שים, מוטי ידע מספר מילים בשפת הסי פ מנים, וכך תקשרנו. הוא למד לדבר מהגן,

"בגיל ארבע אמא לקחת אותי איתה לרופא והושיבה ואני תרגמתי את מה שהרופא אמר. כשהרופא שמע את ההסבר שלי, הוא נותר המום"

צילום: נחום סגל

דיקלה שחף

למדו שפת הסימנים. כעת שלי מעניקה לי את היחס הראוי שלא זכיתי לו עד שהגיעה לחיי". עוף מוזר ליזי נולדה כילדה שומעת למשפחה שומעת חיפאית. "בגיל שנה וחצי הורי ראו שמשהו לא תקין ולקחו אותי לבית החולים, אז גילו שאני חולה בדלקת קרום המוח, שהפכה אותי לחירשת. הם לא קיבלו אותי כחירשת, לא הכירו בנכות ולא למדו את שפת הסימנים, כך שנשארתי מנותקת

,)55 ) ואמה ליזי ( 25 בראיון עם שלי ( המתקיים בבית קפה בקריות, אי אפשר שלא להתפעל מהקשר בין השתיים. שלי מקפידה לתרגם כל מילה שנזר פ קת לאוויר עבור אמה לשפת הסימנים, היוצאת ממנה בטבעיות. מנגד, עיניה של ליזי תלויות בה בבטחה: "כשהייתי קטנה, הוריי לא הכירו בי כחירשת ולא

הקריות

השער: משפחת שלום נחום סגל צילום: רעיה טובול נחום סגל צילום: עירוני אתא נחום סגל צילום:

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: רוני ניר / עריכה: מיכל ראובן / סגנית עורך: יניר אלפיה / עורך: אורית זילברברג מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: / דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: אדי טורג'מן / מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה: ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאתשרון / מנכ"לית: סיגל רגב / עורכת ראשית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך © כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה אחרת) - ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

orit-z@yedtik.co.il ‰ 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' חיפה ‰ טל 26 כתובתנו: בעלי המלאכה

8

22.10.2021 ˆ ידיעות המפרץ