מפרץ 22.10.21

"זו ההנצחה הראויה והמתאימה ביותר לרועי" נחנך אולם הספורט בביה"ס הבונים, שנקרא על שם רועי גליק שנה ‰ אמו, שמחה: "אנו 25 ז"ל, תלמיד בית הספר שנפטר לפני נרגשים מההנצחה, ובטוחים שהוא יהיה השראה לילדים רבים"

"אף פעם לא היה לי כעס על העולם אליו נולדתי". שלי חיימוביץ' והוריה

בטקס נערך משחק בין קבוצת הנוער מכבי רועי ביאליק לחבריו של רועי

דיקלה שחף

מעט מאוד. אני מסייעת לחירשים בפגי ד שות ובשיחות עם העולם, ומאז נחשפתי עוד יותר לזלזול שהם חווים. יש לא מעט אנשים שמנצלים את ההזדמנויות לגבות מהם מחיר יקר יותר - ברכב, בנדל"ן וגם בדברים קטנים יותר. בראיונות עבודה שאני מלווה אנשים אני מגלה שהתש ד לום השעתי לחירש נמוך מתשלום לאדם שומע. זה מקומם. "אז אני לא רק מתרגמת להם, אני נל ד חמת על הזכויות של החירשים, זה עניין של מודעות ויש לנו עבודה רצינית לע ד שות בחברה הישראלית. היום, כשיש את ח"כ שירלי פינטו, שהורי מכירים את משפחתה היטב, יש לנו תקווה שהיא תהיה הקול שלנו, תצליח להעלות את המודעות לחירשים ולחולל שינוי. אני מקווה שיבוא יום והעולם יהיה הרבה יותר נגיש ומקבל את החרשים". ליזי מספרת: "באחת הפעמים שהלכתי לרופא שיניים לבד, הוא הציע לי טיפול אלף שקל. כשהגעתי עם 60 כולל בשווי ד � אלף. מ 45 מתורגמנית, המחיר ירד ל - ברים מעל הראש שלנו כאילו אנחנו לא נמצאים שם. בנוסף, חירשים מתקשים להתקדם במקומות העבודה שלהם. כך גם אני, בזמן שחברי לעבודה התקדמו, אני שנים לא התקדמתי". ללדת בשקט מלבד עניינים ביורוקרטיים, טכניים וכלכליים שדורשים מתורגמנית, שלי מספרת שליוותה כמתורגמנית גם ברג ד עים מרגשים. "ליוויתי נשים בלידות רגי ד לות ובניתוח קיסרי. היולדת החירשת לא יכולה לעבור את החוויה כמו אישה שומ ד עת, והדיבורים מסביבה, בלי יכולת להבין, גם מכניסים ללחץ. אני הופכת להיות מעין דולה, מסבירה את התהליך, לוקחת חלק פעיל, אלו רגעים מרגשים ומעצימים".

הטרגדיה של משפחת גליק זכורה היטב לרבים מתושבי הקריות: רועי ס � , כדור 15 גליק ז"ל, נער צעיר כבן

שנים כמורה לשפת הסימנים 26 כבר ב'שמע' ארגון לאנשים חרשים. לפני כשמונה שנים עברה המשפחה מעפולה לקרית מוצקין, מתוך רצון לה ד תקרב לקהילת החירשים באזור. הקשיים התעוררו כאשר שלי, ששימשה אוזניים ופה להוריה, התגייסה. "זו הייתה הפעם הראשונה שהתרחקתי מההורים, תמיד קיוויתי שהם יסתדרו גם כשאהיה רחו ד קה, וניסיתי כמה שאפשר לעזור מרחוק. כשהשתחררתי, טסתי לשלושה חודשים, כי הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו למען עצמי. אז ההורים נאלצו להתמודד כמו רוב החירשים בישראל - זה לא היה פשוט. רק אז הבנתי שזה לא מצב הגיוני וחייב כאן שינוי". ליזי: "רק אז הבנתי עוד יותר עד כמה העולם אינו מונגש לאנשים חירשים. שנים סחבתי כעס על ההורים שלי, שלא קיבלו אותי כילדה חירשת, לא שינו את הגישה ולא למדו את שפת הסימנים עבורי. רק הבת שלי, מגיל צעיר, הייתה הראשונה שבאמת קיבלה את החירשות שלי, נכנסה לעולם שלי ונתנה לי לה ד רגיש שייכת. אבל חייב כאן שינוי רחב יותר". שלי: "עם השנים התחלתי לעזור ליותר ויותר אנשים חירשים מהקהילה, בהתנד ד בות, ואז עלה הרעיון להפוך למתורגמנית מקצועית. זה היה המשך ישיר ומתבקש. שפת הסימנים היא חלק ממני, אני מוצאת את עצמי מדברת בבית עם בעלי או עם חברות בשפת הסימנים. אני חיה את העו ד לםשל ההוריםשלי ושל קהילת החירשים. למדתי שנתיים בשלוחה של אוניברסי ד טת אריאל בתל אביב, וכל הזמן התבהר לי עד כמה קשה להיות חירש בעולם". שעות 45 כל חירש זכאי מהמדינה ל- שנתיות של מתורגמן. שלי משמשת כיום כמתורגמנית דרך עמותת 'שמעיה' וכמ ד שעות שנתיות זה 45 תורגמנית פרטית. "

לן מחונן במכבי קרית ביאליק ובליגת העל אורט קרית ביאליק, נפטר ממחלה. "השנים חלפו, אבל הפצע עדיין פתוח ולא מרגישים שהזמן מרפא", אומרת אמו שמחה. משפחת גליק פנתה לוועדת ההנצחה, ועיריית ביאליק החליטה שאולם הספורט של בית הספר הבונים יישא את שמו. אולם הכדורסל שופץ בע ד לות של כחצי מיליון שקל: הוגדל שטח מגרש הספורט, הוחלפו הסלים, הציוד ההיקפי וחלונות האולם. הוריו של רועי ז"ל תרמו את שיפוץ הקיר החיצוני של אולם הספורט. "רועי למד בבית הספר הבונים, והיה מבלה זמן רב במשחקי הכדורסל במקום הזה, היה שחקן מצטיין, ממושמע, לוחם ומסור לקבוצה", סיפרה השבוע שמחה גליק. "היה לו אופי ייחודי, בלטו ההתמדה שלו, הרצון להצליח ולנצח, לצד חברות, הגינות וספורטיביות. הוא ידע להיות חבר עם הלב והנשמה, וכראיה לכך, חבריו בקשר עד היום עם המשפחה". הטקס נערך באולם שרועי התאמן בו. "זה החזיר אותנו אחורה לימים שרועי היה כאן". במהלך הערב התקיים משחק כדורסל בין חבריו של רועי לבין קבוצת הנוער מכבי קרית ביאליק, שנקראה על שמו. על הקיר החיצוני, תחת המילים 'אולם רועי', נכתב: "רועי היה ספורטאי נדיר ומודל לחיקוי. ילד עם עיניים כהות, חצי חיוך ומבט מאיר. נער שרגליו נטועות בקרקע וראשו מגיע לשמים, מנהיג עם מגע של קסם, אוהב ואהוב, אמיץ ונ ד חוש, ומופלא". אמו, שמחה: "אנו מקווים שרועי יהיה השראה לעוד תלמידים רבים, להתמיד במה שהם אוהבים ולהצליח. עברתי בין הכיתות וסיפרתי לתלמידים על רועי, שיידעו שהצלחה יכולה להגיע מכל מה שהם אוהבים, בתנאי שיתמידו". שמוליק ברנר, מאמן כדורסל וחברו של רועי,

רועי גליק ז"ל

סיפר על הילדות המשותפת במגרש: "נפגשנו שנים, על ספסל הלימודים 34 כאן לראשונה לפני בבית הספר. מאז, המגרשים הפכו לבמה המרכזית בחיי, היום יום שלנו. "רועי היה ספורטאי שאהב להתחרות ואהב לנצח, אבל יותר מכל אהב להיות עם החברים שלו, ואנ ד חנו אהבנו להיות איתו. המפגשים שאני הכי מת ד געגע אליהם זה בחופש, אהבנו להיות כאן ביחד, ועכשיו זה תורם של הילדים להיות כאן יחד. "אני כל הזמן מסביר לילדים כמה חשוב ללכת למגרש, הרוח הספורטיבית, הרצון להשת ד פר, היכולת לריב ולהשלים, הרצון העז לנצח, והיכולת להיות חבר שתי דקות אחרי בלי קשר לתוצאת המשחק. זה היה רועי, וכך אני אזכור אותו לעד". ראש העירייה, אלי דוקורסקי, אמר בטקס: "אני גאה להנציח את זכרו של רועי גליק ז"ל, ספורטאי נדיר ומודל לחיקוי, נער שרגליו היו נטועות בק ד רקע וראשו מגיע לשמיים". י � בשבוע שעבר פורסמה יד תיקון טעות : עה על הוצאת צו הריסה נגד חלק ממבנה בית כנסת בקרית אתא. בידיעה נפלה טעות לגבי כתובת בית הכנסת, והתמונה שפורסמה בסמוך לידיעה לא מתייחסת למבנה שלגביו הוצא הצו. נגד המבנה שהופיע בתמונה לא הוצא צו הריסה.

9

ידיעות המפרץ ˆ 22.10.2021