מפרץ 28.01.22

גם אם צו הסגירה הוסר, ניתן לרשום קנסות לצרכנים. בית בושת צילום אילוסטרציה: | Shutterstock

"זאת סוגיה אנושית מורכבת, להגיע למצב שאישה מבקשת ממני כמשטרה 'תן לי להמשיך לעבוד בתחום הזה, כי אין לי משהו אחר בחיים'"

"הרוב המכריע של צרכני הזנות מוטרדים יותר מכך שהדוח יגיע אליהם הביתה בדואר מאשר העובדה שהם שקל" 2,000 צריכים לשלם

פעם ראשונה שקל, 2,000 4,000 שנייה

נחקק בישראל החוק לאיסור צריכת 2018 בסוף שנת זנות, שמטרתו להביא לצמצום צריכת הזנות בי ס שראל. ראש חוליית סחר בבני אדם במטה הארצי, רפ"ק שרית פרץ, שהיתה מבין מנסחי החוק, מסבירה את הרעיון שעומד מאחוריו - כל עוד יש ביקוש, יהיה גם היצע, וזהו ניסיון לאסור את הצריכה באמ ס צעות חלוקת קנסות לצרכני הזנות עצמם. על פי החוק, אדם הנתפס בפעם הראשונה כשהוא שקל. הוא יוכל 2,000 צורך זנות, יקבל קנס בסך להמיר את הדוח בהשתתפות בסדנה שיקומית לצ ס רכני זנות, המופעלת על ידי משרד הרווחה. במשך מספר שעות לומדים צרכני הזנות על הנזקים לנ ס שים במעגל הזנות, מאיפה הן מגיעות, על המצב הסוציואקונומי, עמדות כלפי זנות, סוגיות בתחום בריאות הציבור והפרכת הסברה שאישה בזנות בוח ס רת בעיסוק הזה מרצונה החופשי והיא יכולה לבחור משהו אחר. כמו כן, אדם שייתפס פעם נוספת יקבל קנס בגובה שקל, שרק את מחציתו יוכל להמיר בסדנה 4,000 שיקומית. החל מהפעם השלישית הקנס יעמוד על ס � שקל ללא אפשרות להמיר חצי מהקנס ב 4,000 דנה, ולמשטרה יש גם אפשרות להגיש נגדו כתב אישום. למשטרה יש אפשרות לפתוח בהליך פלילי גם נגד מי שנתפס בפעם הראשונה במקרים מסוימים, כגון מצבים בהם אדם צורך שירותי זנות מאישה בנוכחות ילדיה, או שהיא כלואה, אינה דוברת עברית וכדומה. לדברי פרץ, לאחר היערכות של הרשויות השונות, ה � ניתן היה להתחיל מבחינה טכנית ל 2020 ביולי תחיל לאכוף את החוק, אך בעקבות אילוצים שונים, בהם הקורונה, אכיפתו בפועל החלה רק בראשית , והאכיפה המשמעותית ביותר נעשתה 2021 שנת ברבעון האחרון של השנה. דוחות לצרכני זנות, מהם 1,438 ניתנו 2021 בשנת מ � קנסות, ניתנו בבתי בושת בקריות. ב 437 , כשליש קנסות, ובמחוז מרכז חולקו 762 חוז תל אביב ניתנו 47 , צרכני זנות שנקנסו 1,438 קנסות. מתוך 225 ביקשו להחליף את 10 נקנסו יותר מפעם אחת, ורק ביקשו להישפט. 17 . הדוח בסדנה שיקומית

מאות דוחות. מבחינתי זה אומר שאנשים ממשיכים להגיע. אנשים פחות מודעים לשינוי החקיקה, והחוק פחות מוכר, אבל אני מניח שבהמשך, עם התגברות של האכיפה והקנסות, תהיה הרתעה יותר משמעותית". כיצד הם מגיבים? "צרכני הזנות מגיעים לקריות מכל הצפון, מהגליל, חיפה ועוד. הרוב המ ס כריע מוטרדים יותר מכך שהדוח יגיע אליהם הביתה בדואר מאשר העובדה שקל. אנחנו 2,000 שהם צריכים לשלם יכולים לבחור איך לתת את הדוח, ולרוב אנחנו בוחרים לשלוח הביתה, כדי להג ס ביר את ההרתעה, ובכל זאת יש אנשים שחוזרים". אומרים שזנות היא המקצוע העתיק בעולם. אז אולי בכלל המאבק הוא סי ־ זיפי ומיותר? "אני לא יכול להשלים עם זה שבתוך הגזרה שאני אמון עליה מתבצעות עבי ס רות חמורות כאלה וניצול מחריד של נשים. אני לא אתן לזה יד. זאת תופעה שצריך למגר אותה. נמשיך באכיפה, בהרתעה ובפעילות עד שנעקור את התופעות האלה. מאחר שמי שמפעיל את המקומות האלו הם עבריינים, מבחינתי זה מחולל פשיעה שאני צריך לטפל בו, כגוף אוכף חוק. המקומות האלה מייצרים לנו אירועי אלימות לא פשוטים הכו ס ללים קטטות, דקירות, איומים וכדומה. לכן אנחנו מאתרים אותם, לרוב על פי מידע מודיעיני, ואת המקומות שסגרנו אנחנו בודקים באופן יומי, שלא ייפתחו מתחת לאף שלנו. אנחנו נגיע לכולם".

"נדרשת מסכת ארוכה כדי להגיע למצב שבאמת סוגרים מקום. אבל אנחנו לא ננוח, וכבר עוברים למקומות הבאים. כבר בימים אלה מתבצעת פעילות במ ס קומות נוספים בקריות". "מרצונן החופשי" משוכה נוספת שנדרשת המשטרה לעבור בדרכה לצו סגירה היא לעיתים הנשים שהועסקו בזנות. "היה בית בושת שסגרנו, והנשים שכרו בעצמן עורך דין, פנו לבית משפט והוציאו צו מניעה. הן ביקשו לפתוח את המקום מחדש, בטע ס נה שהן עושות את זה מרצונן החופשי, ואף אחד לא כופה עליהן או מסרסר בהן. הן טענו שהן אלו שמממנות את המקום ומשלמות שכירות. לבסוף נאלצנו לסגת מהסגירה ולאפשר להן לפתוח את המ ס קום. "זאת סוגייה שמאוד קשה לטפל בה. מדובר בנשים שהן, לתפיסתי, נשים שמ ס נוצלות, המגיעות מרקע סוציואקונומי קשה, הן נלחמות על הקיום שלהן וקשה להן מאוד לצאת מהמעגל הזה. לפעי ס לויות שלנו מצטרף גם נציג מטעם שי ס רותי רווחה, ואנו מנסים לעזור להן". מי הנשים שעובדות, וכמה מהן יצאו מהמעגל בשנה החולפת? "אנו נתקלים בנשים מכל העדות, הדתות, עולות חדשות וגם ישראליות, תושבות השטחים ומזרח ירושלים. יש מכל המגוון. אני לא נתקלתי בהצלחה של אישה שיצאה ממעגל הזנות. הרוב מזלזלות בעזרה המוצעת".

צילום: דוברות המשטרה

כלומר, הנשים עצמן מכשילות את המאמץ שלכם? "ראשית, אני מכבד את החלטת בית המשפט. אני מבין שזאת סוגיה אנושית מורכבת, להגיע למצב שאישה מבקשת ממני כמשטרה 'תן לי להמשיך לעבוד בתחום הזה, כי אין לי משהו אחר בחיים'. קשה לשוטרים להעביר עליה ביקורת. אבל במקביל אני ממשיך לאכוף ולתת קנסות לצרכנים שמגיעים למקום, אפי ס לו שהנשים ביקשו להמשיך לעבוד, וצו הסגירה הוסר בהחלטה שיפוטית". אכיפת החוק החדש מסייעת בצמצום הזנות? "לרוב מדובר באנשים נורמטיביים, ללא רקע עברייני. רובם אף אינם מוד ס עים לחוק החדש, שמאפשר לקנוס אותם, ולאפשרות שהמצב הזה יביא לחשיפתם ולהבכתם בפני המשפחה כצרכני זנות". הקנסות מרתיעים אותם? "יש מקום אחד שמתחילת השנה קיבל "זה מחולל פשיעה שאני צריך לטפל בו". נצ"מ ניר יונה כהן

adyg@012.net.il אדי גל: miritp@gmail.com מירית פנחס: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

7

ידיעות המפרץ ˆ 28.1.2022