מפרץ 28.10.22

), כאשר הוזמנו 81( שום דבר לאהפתיעאתחבריההרביםשל עדנההיכל לביתה להיפרד ממנה לפני שנסעה לסייםאתחייה בשווייץ ‰ היכל, ממקימי מקהלת גיתיתהחיפאית, וממייסדי ארכיון הסיפור העממי בישראל, החליטה לסייםאתחייה כשהובהר לה כי סרטן המעי הגסהתפשט בגופה ‰ בתההיחידהמאיהמספרתעל החייםעםאמא לאשגרתית, הביקור האחרון בחוף הים, שיחתהפרידהשעה לפני שנרדמה, ובקשתההאחרונה אמא התקשרה אליי מאושרת ואמרה: 'יש לי תאריך למוות'

"שוחחנו בשעה .11:30 היינו עם דמעות, היא הייתה שמחה ואמרה: 'אל תצטערו עליי'. היא כבר רצתה את לסיים את חייה בגלל הכאבים" "אמא ביקשה לא להיקבר אלא לעבור קרמציה, ושאפרה ישוב לישראל. היא לא רצתה לתפוס עוד מקום בעולם. היא הייתה צנועה בחייה ובמותה" "אמא הייתה בן אדם שיודע מה שהוא רוצה. היא בנתה לה מערכת תמיכה משלה, ולא היה אכפת לה מה אנשים אחרים אומרים גם

צילום: פרטי | אהבה לשיר ולנגן. עדנה היכל

דורו ן סולומו ן

מ � בחרה להסתכל ל עדנה היכל ל וות בעיניים ולפגוש אותו בתאריך ובמ מ קום שהיא תקבע. התאריך והמקום שבח מ רה היה בסוף השבוע האחרון. ביום שישי בצהריים, עדנה נכנסה 13:00 בשעה ל"בית הכחול" השוכן באזור העיר ציריך בשווייץ, שתתה את המשקה ונרדמה. באותה שעה, בתה מאיה וחבריה הרבים של עדנה התכנסו בבית הכנסת הרפור מ מי של קהילת "אור חדש" בחיפה, וערכו טקס פרידה מאישה שמותה, כמו חייה, היו לא שגרתיים. ברחוב 1941 עדנה היכל נולדה באוגוסט מרגולין בשכונת בת גלים בחיפה. היא , ואף זכרה את 6 התגוררה בשכונה עד גיל . 1948 האירוע בו הוכרזה המדינה ב הבת מאיה: "היא סיפרה לנו על אירוע בבניין הקזינו, בו נשא דברים רב השכו מ נה. הרב כל כך התרגש מהקמת המדי מ נה, ומרוב התרגשות נפטר בתום הטקס. בהמשך היו ריקודים ושמחה גדולה על הקמת המדינה. כך סיפרה לי אמא". עברה עדנה להתגורר עם אמה 6 בגיל בשושנת הכרמל. אביה שירת בבריגדה היהודית, ונעדר מהבית בשל שירותו , ועל 1946 באירופה. האב חזר לארץ ב גידולה הייתה אחראית בעיקר אמה. הימים היו ימי טרום הקמת המדינה וראשית ימיה של המדינה היהודית, ובתי ל � הספר היו ב חילת דרכם. עדנה נא ת צה לעבור מספר בתי ספר. היא למדה ב"ריאלי" מרכז הכרמל, זכרון יוסף ותיכון חוגים. "אלה היו בתי ספר צומ מ חים, ובכל פעם היו צריכים לעבור כיתה. כבר אז, בריאלי רצו כסף", מסבירה מאיה. עדנה סיימה סמינר גננות, ובשירותה הצבאי שירתה בשלישות בגדוד מילואים. מאיה, בתה היחידה, מספרתכי בשוםשלב לא היה נוכח אבא בחייה. "אמא הייתה מהאמהות היחידניות הראשונות ביש מ ו � , כשרצתה להביא לע 1978 ראל. בשנת לם ילד, ומאחר שלא פגשה ב'אחד', היא

צילום: פרטי | ממייסדיה. עדנה שרה במקהלת גיתית

חיידק השירה עדנה לקחה חלק חשוב בהקמת ותפעול ארכיון הסיפור העממי בישראל. האר מ כיון פעל בתחילה במוזיאון לאתנולוגיה ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, ובהמשך עבר לאוניברסיטת חיפה. היא ערכה, מיינה וקיבצה סיפורים של יוצאי התפו מ צות. הארכיון של המוזיאון הוקם בשנת , ועדנה הצטרפה למערך הארכיון 1955 זמן קצר לאחר מכן. היא למדה לתואר ראשון בספרות ותנ"ך באוניברסיטת

החליטה להביא בעצמה ילד לעולם. זה לא היה מקובל, לא יודעת אם זה היה חוקי, אבל לאמא לא היה אכפת. היא תמיד ידעה מה היא רוצה, לא היה אכפת לה להשיג את מה שרצתה, ולא היה אכפת לה מה חושבים או מה אומרים". מאיה נולדה ברחוב שער הגיא בכ מ רמל, בבית שתמיד היה מלא בחברים תומכים, שירה, צחוק וערכים. עם השנים גדל מעגל החברים בשל תחומי עיסוקיה הרבים של עדנה ומעורבותה בחיי העיר.

חיפה במקביל להתנדבותה בארכיון, שעבורו גם הוציאה ספרים רבים. "אמא אהבה לשיר", מספרת מאיה, "היא נהגה להשתתף במספר מקהלות, עד שייסדה עם חברים נוספים את מקה מ לת גיתית, שהתמקדה במוסיקה קלא מ סית, ואמא הלכה פעם בשבוע לשיר ולהשתתף בפיתוח קול. "במהלך השבוע היו מגיעים לבית חברים ומתאמנים לק מ ראת קונצרטים. המקהלה תפסה תאוצה, הפכה לשם דבר, והחברים היו נוסעים גם להופעות בחו"ל. הם היו מוכרים בעולם,

בתקופה שמרנית"

28.10.2022 ˆ ידיעות המפרץ 22