מפרץ 28.10.22

שמחה, ואני הייתי בשוק ולא ידעתי מה לומר. אמרתי לה: 'יופי, נדבר אחר כך'". היא התייעצה איתך? מאיה: "היא קיבלה את ההחלטה בע ־ צמה, יצרה קשר עם עמותה שדואגת למוות בכבוד, והם יצרו קשר עם די ־ גניטאס בשווייץ. זהו ארגון שאליו אנשים מכל העולם יכולים להגיע ול ־ סיים את חייהם. היא אמרה שזה מקום נחמד, ששותים משהו והולכים לישון". איך נפרדתם ממנה? "עשינו בית פתוח והגיעו חברים להיפרד ממנה. היא שמחה איתם ושית ־ פה פעולה, וירדו לים. היא אהבה את חוף הכרמל. "ביום שלישי בשבוע שעבר היא ירדה בפעם האחרונה לים, סיפרה לכולם על הבחירה שלה והדרך שלה, וסיפרה על מה שהולך להיות. היא לא הסתירה וש ־ מחה לעשות את זה. היא אמרה שכאב לה מאוד הגוף". תמכת בהחלטה? מאיה: "הייתי שלמה עם הבחירה שלה, כי בארץ אי אפשר לעשות המתת חסד, וזה חבל. בטח שלא היו מאשרים דבר כזה כשאדם הולך ומתפקד כמו שהיא הייתה". "חברה נסעה איתה לשווייץ. לי זה היה קשה מדי. אמא טסה ביום חמישי בבוקר. הייתה בציריך, אכלה וטיילה בעיר כי היא יכלה ללכת. ביום שישי בבוקר היא אכלה ארוחת בוקר, הגיעה מונית שלקחה אותה ל'בית הכחול'. שם היא שתתה את המש ־ קה, ונרדמה באחת בצהריים". מתי שוחחתם בפעם האחרונה? . היינו עם דמעות, 11:30 "שוחחנו בשעה היא הייתה שמחה ואמרה: 'אל תצטערו עליי'. היא כבר רצתה לסיים את חייה בגלל הכאבים". ערכתם טקס באותה שעה בארץ. "התכנסו, החברים והמשפחה, בבית הכנסת הרפורמי של 'אור חדש', בו אמא הייתה חברה בעיקר בגלל שאני סחבתי ה גלית כהן קדם הינחתה ּ ָ ב ַ אותה לזה. הר את הטקס ברגישות. חברים דיברו ושרו, וגם חברי המקהלה שרו". ומה עם קבורה? "אמא ביקשה לא להיקבר אלא לעבור קרמציה, ושאפרה ישוב לישראל. היא לא רצתה לתפוס עוד מקום בעולם. היא הייתה צנועה בחייה, והמשיכה באותה דרך גם במותה". מה תקחי מחייה וממותה? "אני גאה בה ואוהבת אותה מאוד. אני גאה בבחירות שלה. "אמא הייתה בן אדם שיודע מה שהוא רוצה. פורצת דרך. היא בנתה לה מע ־ רכת תמיכה משלה, ולא היה אכפת לה מה אנשים אחרים אומרים, גם בתקופה יותר שמרנית. היא הקיפה את עצמה בחברים טובים, והראתה את אהבתה במעשים, בארוחות בהן בישלה את מנת הדגל שלה, צלי עוף ופלפלים ממולאים. ובעצם, מנת הדגל הייתה השניצלים, בוודאות. "היה לנו בית שמח עם הרבה חברים, והיא העבירה לנו ערכים של יושרה, וכמה חשוב להיות בן אדם טוב. אנחנו נמשיך בדרכה". "אני גאה בה" מה היה ביומה האחרון?

"אמא החליטה להביא בעצמה

ילד לעולם. זה לא היה מקובל אז, ולא יודעת אם זה היה חוקי, אבל לאמא לא היה אכפת. היא תמיד ידעה מה היא רוצה" "את ההחלטה קיבלה לבד ויצרה קשר עם עמותה שדואגת למוות בכבוד, שיצרו קשר עם דיגניטאס בשווייץ. היא אמרה שזה מקום נחמד, ששותים משהו והולכים לישון" "עשינו בית פתוח והגיעו חברים להיפרד. היא שמחה איתם ושיתפה פעולה, והם ירדו לחוף הכרמל. ביום שלישי בשבוע שעבר היא הלכה בפעם האחרונה לים"

"חברה נסעה איתה לשווייץ, לי זה היה קשה | מדי". עדנה ובתה מאיה צילום: פרטי

המחלה חזרה בשנים האחרונות התמודדה עם מחלת הסרטן. סוג אחד של סרטן שתקף, טופל ונעלם. בהמשך יצוץ סרטן המעי הגס. "לפני כשנתיים התגלה אצלה סרטן המעי הגס. היו רגעים שנפטרנו ממנו, אבל לפני כמה חודשים התברר שהוא חזר, והפעם מדובר בסרטן סופני עם גרורות". מה מוביל אדם לקחת את גורלו בידיו, ולבחור בשעת המוות שלו?

"כיאה לאישה עצמאית, היא אמרה שהיא לא רוצה ליפול לנטל על חברים ומשפחה. היא החליטה לא להאריך את חייה, וללכת בצורה מכובדת, כשהיא עם ראש מורם על הכתפיים. את ההחלטה היא קיבלה זמן קצר אחרי שהיינו יחד לפני כחודש וחצי אצל הרופא ברמב"ם,

השתתפו בכנס זימריות בירושלים עם מנצחים מפורסמים. פעם אף השתתפה בהפקה גדולה עליה ניצח גארי ברתיני". את אהבתה של עדנה לשירה ניתן היה להשוות רק לאהבתה לילדים. מאיה: "אמא אהבה ילדים. כל החגים היו משהו מיוחד עבורי והילדים האחרים. בפורים היו מגיעים ילדי החברים ועושים אוזני המן. בחנוכה אמא ניגנה באקורדיון. היא גם אהבה לטייל, והייתי מתלווה אליה לטיולי פריחה בחיפה ובצפון, פריחת תו ־ רמוסים ומה לא".

שבישר לה על מצבה". מתי היא הודיעה לך?

"ישבתי בעבודה שלי, וקיבלתי ממנה טלפון. אמא סיפרה לי בשמחה ובנונשל ־ נטיות: 'יש לי תאריך למוות'. היא מאוד

ידיעות המפרץ ˆ 28.10.2022 23