עמק 03.06.22

אבינועם רוזן. לא יכול להסתובב בעיר עם בגדי עבודה

דור הולך ונעלם הוקמה עפולה 1925 בשנת כעיר גנים, כלומר עיר שתושביה מתפרנסים גם 100 מחקלאות ‰ כמעט שנה אחרי נשארו בעפולה חמישה חקלאים בלבד ‰ לרגל חג השבועות הבאנו את סיפורם של שלושמשפחות שהמשיכו לדבוק בעבודת האדמה ‰ שיעור מולדת

משפחת רוזן

מעבד 77 בגיל לבדו את השדות

והוא סייע לו כבר כנער ‰ 50־ אביו של אבינועם רוזן רכש אדמות בעפולה בשנות ה במהלך השנים גידל ירקות ופירות שונים, אבל בשנים האחרונות הוא מתמקד בגידול חיטה ומטעי זיתים והכל לבד, ללא עזרת פועלים

שאבינועם רוזן שנה 56 כבר ) מעפולה עוסק בחקלאות, מאז 77( שהשתחרר משירותו הצבאי. עוד כנער הוא עזר לאביו לעבד את אדמות העיר, התאהב במקצוע ועד היום הוא יוצא בחדווה מביתו שבגבעת המורה, עוטה על עצמו את בגדי העבודה, לוקח את הכלים ויורד לשטח. לעתים הוא מס ה תובב בעיר בבגדי עבודה, מודע היטב למבטים שמסביב כמי שנחשב לאחד מאחרוני החקלאים בעיר. "אני אוהב את העבודה", הוא אומר ממרום גילו - אהבה שלא עברה לו עד היום. מסור לעבודה רוזן, דור שלישי בחקלאות, נולד ה � אחרי ש 1966 בכפר גדעון ובשנת תחתן, עבר להתגורר בעפולה בה הוא חי עד היום וממשיך לעסוק בחקלאות במשק שנקרא על שמו - 'אבינועם רוזן'. "אבי רכש אדמות בעפולה בש ה . הוא היה חקלאי ועבדתי איתו 50 נות ה־ שנים, עוד בתור נער. עזרתי לאבא שלי בחקלאות ואחרי שהוא נפטר המשכתי את המשק", הוא מספר. עכשיו רוזן מרשה לעצמו לנוח קצת ובשנה הבאה הוא יתחיל בשותפות עם חבריו החקלאים בני משפחת רודוי שי ה עבדו את שדותיו. "עד השנה עבדתי בכוחות עצמי בלי פועלים. עכשיו מכ ה רתי את הטרקטור הגדול שלי ומהשנה הבאה אני אתחיל לתת לחבר'ה עפו ה לאים יותר צעירים ממני לעבוד, עשיתי איתם שותפות ואייל יעבד את השדות כבר מתריע. אני מתכופף 77 שלי. גיל לגרז את הטרקטור ולא יכול לקום". לרוזן, נשוי ואב לשלוש בנות, אין

בפקקים - זה לא מתאים לחקלאות. יש את הפתגם 'הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו' שדרך אגב לא נכון: בדרך כלל זורעים ברינה, ופעם קוצרים בדמעה ופעם ברינה, לפי הגשמים ולפי העונה. במציאות תמיד זורעים ברינה – התק ה ווה תמיד ישנה". יש לך שטחים חקלאיים ששינו תב"ע והיום יש שם בתים? "רוב השטחים שינו תב"ע, אבל עוד לא בונים שם לשמחתי. היה שטח אחד שמזמן שינה תב"ע ובו בניתי שלושה בתים לבנות שלי, אבל הן לא נשארו לגור שם". מה מעמד החקלאות במדינה? "לא טוב. החקלאים יושבים על קר ה קעות והדרך היחידה לבנות בתים היא גם על הקרקעות ובעצם יש ני ה שול של החקלאים בחוקים וביחס של המדינה אליהם. הממשלות רוצות את האדמה בשביל לבנות בתים. יש פה ניגוד אינטרסים מובהק". חשוב לשמור על החקלאות שלא תיעלם? "מאוד. גם לשמור על הירוק וגם לשמור על הביטחון התזונתי ואנ ה חנו מסוגלים להבטיח אותו: יש פה חקלאים טובים עם יבולים טובים והכל עומד ריק כי ברגע שעולה המחיר, מייבאים מטורקיה עג ה בניות. בשנים הרעות החקלאי תקוע עם היבול ובשנים הטו ה בות מייבאים מחו"ל כדי שהוא לא ייהנה מהמחיר, אז בסוף הוא עוזב. מצבי הכלכלי טוב ואני לא מתלונן אבל אני מפרנס רק את עצמי, אני דואג בעיקר לעתיד של החקלאות במדינה".

דור ממשיך שימשיך את העסק החק ה לאי שלו. "אם היו לי בנים, המשק היה ממשיך", הוא אומר. החקלאות עד היום היא עיקר עול ה מו והשנה הוא מתמקד בעיקר בגידו ה לי חיטה ובמטע הזיתים שלו. שדותיו ממוקמים בקצה תחום שטח השיפוט של העיר ליד מחנה עמוס ובוואדי בין עפולה למושבים בדרום העיר. "בשנים הקודמות גידלתי עגבניות לתעשייה, שום ובצל, כרובית ואבטיחים, אבל בשנים האחרונות החלטתי שאני עושה דברים שאני יכול לעשות לבד ושלא צריך בשבילם פועלים. את החיטה כבר קצרתי לתחמיץ והעבודה בפלחה כבר נגמרה השנה אז עכשיו אני עובד במטע הזיתים. קניתי טרקטור מאוד נוח. אין לי פנסיה ומקור הכנסה אחר. היה לי קל, לא עבדתי קשה והיה לי סיפוק". איך זה להיות חקלאי ולגור בעיר? "זה שונה מאוד. אני לא יכול להס ה תובב כל הזמן עם בגדי עבודה ולא יכול להסתובב עם פלאיירים וברזלים בכיסים. אני גר בגבעת המורה שרחוקה מהשדות ונוסע לעבודה. יש לי מחסן של טרקטורים בעפולה". רוזן לא אוהב את ההתפתחות העי ה רונית המואצת של עפולה והיה מעדיף שתשמור על אופיה כעיר קטנה. "דעתי מאוד שלילית על כך", הוא אומר, "הייתי מעדיף עפולה קטנה של עשרת אלפים תושבים. סדר הגודל של העיר ש � אלף תו 200 שמדברים בעתיד על בים מפחיד אותי. לנסוע ולחזור לשדה לשמור על החקלאות

דנ יאל דדו ן / / צילום: שרו ן צור

12

3.6.2022 ˆ ידיעות העמק