עמק 03.06.22

| שמשון רודוי צילום באדיבות המשפחה

אייל רודוי. "אין דור צעיר בענף"

"רחוב וולפסון נמצא בקצה הדרומי של עפולה ולפני שסגרו את האזור עם בניינים יצאנו בקלות לשדות, אבל אחרי שהאזור נסגר גם אנחנו חיסלנו את החצר ויצאנו משם. הוותיקים עוד הכירו אותנו אבל היום אף אחד לא מכיר ולא יודע וזה לא מעניין אף אחד"

משפחת רודוי

מסתובבים בעיר בבגדי עבודה , עובדים כיום שמשון האב ושלושת בניו ‰ השדות 1926 במשק החקלאי 'שמשון רודוי בע"מ', ששורשיו בבית ברחוב וולפסון עוד משנת החקלאיים של המשפחה נמצאים ליד מחנה עמוס וליד בית העלמין של העיר וכוללים גידולי שדה ‰ השבוע מספר האח הבכור אייל עבד על הטרקטורים, כואב את הרפורמה בחקלאות ומודאג מההתפשטות העירונית המואצת של העיר 11 איך כבר בגיל

מסתובב ברחבי עפולה כשאייל רודוי בבגדי עבודה מאובקים של אחד שזה עתה יצא מהשדה, למי שמביט בו מסביב יש תחושה של מסע בזמן. כאילו המראה הזה לקוח מתמונה עתיקה של פעם. רודוי מודע היטב למבטים כמי שנחשב לאחד מאחרוני החקלאים בעיר. אולי לתושבים מסביב זה נראה תמוה, אבל לרודוי ששורשיו נטועים עמוק בשדות החקלאיים של עפולה, זה נראה אך טבעי. הוא, אביו, אחיו ושני אחייניו מחוברים בכל רמ"ח איבריהם לאדמה. "כבר כילד לא עניינו אותי דברים אחרים חוץ מהגידולים והמכונות החקלאיות", הוא מספר. שלושה דורות רודוי, בנו של החקלאי העפולאי הוותיק שמשון רודוי, חי ונשם חקלאות מילדותו. עוד הסתובב בשדות המשק החקלאי של 6 כילד בן ט � כבר התחיל לעבוד על ה 11 המשפחה ובגיל רקטורים. בתיכון הוא למד בבית הספר להנד ט סאים חקלאיים וכשהשתחרר מהצבא חזר לעבוד בשדות. "היה לי חשוב להמשיך לפרנס ולעזור להוריי, וכך נשארתי בחקלאות", הוא מספר. סביו של רודוי עלה לארץ והתיישב בעפולה י � וכשאביו שמשון השתחרר מהש 1926 בשנת , 1958 רות הצבאי בהיאחזות הנח"ל בלכיש ב־ הוא המשיך לעסוק בחקלאות - עד היום. "אבא בחצר ברחוב וולפסון 1936 נולד בעפולה ב־ שהיתה של סבא שלי", הוא מתאר, "היתה שם רפת עם בעלי חיים ולסבא שלי היה טרקטור שהוא עבד איתו בחקלאות ואבא המשיך את דרכו. הוא ראה את זה בטבעיות שהוא ממשיך ר � ק 70 וה־ 60 את העסק. הוא קנה בסוף שנות ה ט

קעות חקלאיות שהוא עיבד אותן וקיבל מכסת מים. מזה הוא התפרנס. עד היום אנחנו מעבירים לו משכורת כל חודש". החצר עם הציוד החקלאי בבית ברחוב וולפסון בקצה הדרומי של העיר שבו מתגוררים שמשון , אך כשעפולה 2015 ורעייתו היתה קיימת עד התרחבה לא נותרה ברירה והיום הציוד והמיכון החקלאי מאוכסנים במשק בכפר גדעון. במשק החקלאי שנקרא 'שמשון רודוי בע"מ' עובדים שמשון האב, אייל בנו הבכור ושני אחיו. המשק עוסק היום בגידולי שדה כגון: חיטה, כותנה, חמניות, חומוס ותירס. איך זה לעשות חקלאות כשאתם גרים בעיר? "אני מסתובב כל היום עם בגדי העבודה ואני לא יודע איך 'לאכול' את זה שאנשים מסתכ ט לים עליי. זה נראה מוזר מאוד. רחוב וולפסון נמצא בקצה הדרומי של עפולה ולפני שסגרו את האזור עם בניינים יצאנו בקלות לשדות, אבל אחרי שהאזור נסגר גם אנחנו חיסלנו את החצר ויצאנו משם. עפולה איבדה את הצביון שלה מזמן. הוותיקים עוד הכירו אותנו אבל היום אף אחד לא מכיר ולא יודע וזה לא מעניין אף אחד". דור ההמשך השדות החקלאיים של המשפחה ממוקמים ליד מחנה עמוס וליד בית העלמין של עפולה. בשנת הקימה המשפחה חברה בע"מ שבה עובדים 2010 האבא ושלושת בניו. גם יובל, בנו האמצעי של אייל ודור רביעי לחקלאות, נרתם לעזור בעסק. "יובל נמשך כל השנים לחקלאות. הוא עבד איתנו לפני הצבא וכשהוא השתחרר הוא המשיך לעבוד איתנו שנה וחצי נוספות. הוא מכיר כבר

רפו קיבוץ שריד ומושב בלפוריה שמקבלים את אותם מים עד היום ויש לנו גם מכסה של מים מושבים שאנחנו מקבלים ממקורות. המדינה מעלה את מחירי המים ואנחנו האזרחים מש ט למים על המים האלה שלוש פעמים: פעם אחת אנחנו משלמים עליהם לתאגיד המים, אחר כך אנחנו משלמים אגרת ביוב לסילוק המים ובפ ט עם השלישית אנחנו החקלאים משלמים כשא ט נחנו קונים את המים, ואם לא נשתמש במים האלה - הם ילכו לקישון או לים. אם אנשים חושבים שהחקלאות במדינת ישראל גוזלת את המים, אז שיסלקו לעצמם את הביוב. אנחנו לא נגדל על מים יקרים, ורואים את זה בשטח: חסרה היום תוצרת כי אנשים הפסיקו לגדל. מי שלא כדאי לו סוגר את המשק ומעדיף לח ט תום אבטלה ולצאת לפנסיה והשטחים עומדים בור. מכפר גדעון לאורך הנחלים יש הרבה מים שזורמים בוואדיות לקישון. בגלל זה יחסרו פה "זה חשוב. אין דור צעיר בענף וגם מי שבא בעיקר לקיבוצים הוא בא כתחנת מעבר וזה לא כל כך מעניין אותו, הוא בא בעי ט קר להעביר את הזמן. אין דור צעיר שרואה את עצמו מתפרנס מחקלאות לאורך זמן וזו בעיה". איך זה להיות בין החקלאים האח ־ רונים בעפולה? "היינו פעם יותר חקלאים, עכשיו נשארנו רק חמישה-שישה. יש בינינו עזרה הדדית וחברות רבת שנים. אנחנו עוזרים אחד לשני בכל, מייעצים אחד לשני ונפגשים. אין בינינו קנאה". בארץ סוגים מצוינים של מזונות". עד כמה חשוב שיישארו חקלאים?

את כל המטרייה החקלאית והוא החליט ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות במגמת לימודי מים וקרקע ומסיים עוד מעט שנה שנייה". אתה גאה בו שהוא ממשיך את הדרך? "כרגע הוא עובד על הקומביין וקוצר חיטה בעין דור. הוא מתכנן ללמוד תואר שני, אבל לא רואה את עצמו מצטרף אלינו לעבודה. הוא יחפש את עצמו בעולם הגדול. מדינת ישראל קטנה עליו והוא צודק". היית רוצה שאחד מהילדים יצטרף למשק? "אולי האחיין שלי יצטרף, אבל הוא היום בכיתה ח' והוא עוד צעיר. עכשיו הוא עוזר לנו ובכל הזדמנות ובסופי שבוע הוא בא לעבוד. הוא קשור לעסק ואם הוא ירצה אני אפנה לו את המ ט קום, אין לי בעיה עם זה. אנחנו דור הולך ונעלם. אנחנו שלושת האחים מפעילים את הטרקטורים ועושים את הכל לבד, זורעים וקוצרים במרחב הצפוני של מדינת ישראל. היום אין כבר אנ ט שים כאלה שמחזיקים עסק עצמאי ועושים הכל לבד. זה קשה ואנחנו מתמודדים ומתפרנסים מזה בקושי". הרגולציה הורגת רודוי כואב את מעמד החקלאים במדינה ואת יחסו של הציבור הרחב אליהם. "המעמד שלנו נחות מאוד. הציבור רואה בנו גוזלי הק ט רקעות ושואבי המים וזה לא נכון כי אנחנו משקים עם מים מושבים משנת ק � '", הוא מסביר, "אבא שלי ועוד ארבעה ח 64 לאים קיבלו על עצמם להשתמש במי הביוב ט � '. אחר כך הצ 64 (הקולחים) של עפולה בשנת

13 ידיעות העמק ˆ 3.6.2022