עמק 03.11.23

איציק סומך ובנו עידו. "אני כל היום | " אתו ומסביבו צילום: פרטי

"בזמן ששני חברי הצוות שלו נפצעו, המשיך סומך להסתער על המחבלים ודרס כמה מהם, עד

שהגיע לאזור מסיבת הטבע ברעים,

שם נתקל בשוטרים שניהלו קרב יריות עם המחבלים. בתושייה חסם סומך את המחבלים עם הטנק על מנת שישמש כחיץ בינם לבין השוטרים"

מדינה במלחמה אומץ לב

"מי שמכיר אותו יודע מי זה עידו. הוא ילד חכם בטירוף, עם המון עוצמה וכושר מנהיגות. הוא ניחן בחשיבה יצי־

בדרך לא דרך הצליח סומך יחד עם גרושתו להגיע לבית החולים סורוקה והם נפגשו עם בנו בבית החולים.

מסתכל עליו ורוצה להאמין שהוא במ־ ציאות באמת איתי ולא בחלום". הוא נפגש עם האנשים שהציל? "יש חבר'ה שכבר הודו לו. אפילו ההורים של ההרוגים שהיו אתו בטנק הודו לו, שהם הבינו שהוא ניסה לעשות מה שהוא היה יכול. משפחה דתית במ־ צפה יריחו הודו לו ברמה כזו שהם תלו שלט ענק בכניסה ליישוב: 'עידו סומך גיבור ישראל, אוהבים אותך'. הם ידעו שהוא ניסה להציל את הבן שלהם ככל יכולתו. הם אמרו לו, לפחות יש לנו קבר לעלות אליו ושיש מי שיספר את הסיפור של הילד שלהם". עידו סיפר לך על הכוננות שהייתה בגזרה אם היא הייתה מספיק גבוהה באותו יום? "לא היה משהו מיוחד. הייתה כוננות רגילה, ימים שגרתיים לחלוטין בלי שום דריכות מבצעית. זה מחדל. אני כואב ורותח על מה שקרה, זה לא היה צריך לקרות במדינת ישראל. היום כולם יוד־ עים שהיה פה מחדל. אני מאוכזב וחבל שזה קרה. אני מקווה שדבר כזה לא יחזור, זו לא מדינת ישראל שאנחנו כל כך גאים ומתפארים בכוחות שיש לנו ופתאום באים מחבלים בטנדרים ואופנועים ומ־ כסחים אותנו. עידו עשה מעשה גבורה ובזכותו לא היה חלילה גרוע יותר".

סוע לכיוון הדרום עד שנעצרנו בתחנת , שם אמרו לנו שסורוקה 6 הדלק בכביש הוא שטח צבאי סגור ואין כניסה. התק־ שרנו לכל מי שיכולנו והתחננו לעזרה. צרחתי את נשמתי ואיבדתי את הקול שלי מרוב צרחות. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ניסיתי לתאר בדמיוני מה קרה לבן שלי אם הוא קטוע רגליים או קטוע ידיים או חלילה הוא מת. כל המחשבות הכי גרועות בעולם הגיעו אלי". כושר מנהיגות אחרי כמה שעות בתחנת הדלק בכ־ קיבל סומך שיחת טלפון מקצין 6 ביש במילואים שבישר לו שעידו אותר וחו־ לץ לבית החולים סורוקה. "הוא אמר לי שהוא לא פצוע קשה, שהוא פצוע בפניו והוא יחיה. שחררתי זעקת שמחה שסוף סוף אני שומע שהבן שלי חי והוא במקום בטוח". שיחת הטלפון הראשונה עם בנו הייתה מטלטלת. "אני לא אדם מאמין, אני אדם חילוני, אבל באותו רגע שאמרו לי עידו רוצה לדבר איתך, הרגשתי כאילו שערי שמים נפתחו בפניי וכאילו אלוהים מדבר איתי. עידו אמר לי: 'אבא' והרגשתי יותר מרוגש מתינוק שאומר בפעם הראשונה את המילה 'אבא'".

רתית בשעות לחץ. הוא דאג לשוטרים שהוא ראה בדרך עם הלב הענק שלו, הם היו במיעוט מספרי מול המחבלים. הוא ידע לעצור בדרך ולבדוק דופק לחבר שלו שהיה שרוע בטנק. הוא גם הצליח לעצור בדרך רכב דוד צה"לי שהשתלטו עליו מחבלים". אתה גאה בו מאוד? "אין ילד כזה בעולם. אני לא אובייקטיבי אבל כל מי שמכיר אותו יודע שהוא יחיד ומיוחד". כוננות רגילה לאחר עשרה ימי אשפוז בבית החולים רמב"ם נמצא עכשיו עידו סומך בתקו־ פת התאוששות. "הוא עכשיו הרבה יותר חזק. כמו שהוא היה חזק במלחמה הוא עכשיו חזק בהחלמה ועושה את הדברים כמו שצריך" סיפר האב, "עידו מחלים ונפגש עם אנשים, הוא מספר את הסיפור שלו למרות הקושי שלו כשהוא עם לס־ תות סגורות כי אין לו שיניים קדמיות. אני כל היום אתו ומסביבו. אני כל הזמן

"פגשתי את הבן שלי במיון וראיתי אותו כולו מכוסה דם ורק שני עיניו מסתכ־ לות עלי בעצבות וחוסר אונים. הרגשתי כאילו הוא רוצה לראות את התגובה שלו למה שאני רואה כרגע. כולו היה שבור וחבול והשיניים הקדמיות שלו היו חס־ רות. זה מטורף לחשוב שמחבלים ריסקו לבן שלי את השיניים עם סלעים. הם גם חתכו לו את הפנים בסכין ויש לו שלושה תפרים". במהלך ימי האשפוז הארוכים בבית החולים סיפר הבן לאביו במקוטע ובש־ ברי מילים את סיפור הגבורה הלא ייאמן שלו. "תוך כדי השעות שאנחנו יושבים שם הוא סיפר לי עוד ועוד רגעים מה־ סיפור שלו. ניסיתי לחבר את הסיפור במלואו, אבל גם הוא היה בלתי נתפס". הבנת באותו רגע שהוא היה גיבור? "כשהוא התחיל לספר את הסיפור וחי־ ברתי את הפאזל, אמרתי לו 'אתה מבין איזה גיבור אתה, היום הוכחת לעולם מי ופתאום הוא על 20 אתה'. הוא עוד לא בן טנק ונלחם מול אלפי מחבלים. זה הזיה". מאיפה הוא קיבל את הכוחות האלה?

15 ידיעות העמק ˆ 3.11.2023