עמק 03.11.23

הרב יוסף יצחק (איקה) גלדציילר

"הגופות היו מכוסות אבל לצורך הזיהוי חושפים אותם בחדרי הזיהוי. אנשי הזיהוי המקצועיים עושים את הפעילות הזו ואנחנו מסייעים בידם. העבודה נעשית בחרדת קודש. יש עשרות אנשים שמתרוצצים, עבודה קדחתנית ומאוד פעילה"

מצווה לילד מהיישוב שהיה אמור להיות לו אירוע גדול בסמטאות צפת והכל התבטל. זה היה מאוד מרגש ומשמח. כמובן שהוא יזכה לבר מצווה שתוכננה בהמשך כשהמצב יהיה טוב יותר. הגעתי לשמחה הזאת אחרי לילה שלם שהייתי בשורה. הפסוק: 'בדמייך חיי' שאומרים אותו בזמן ברית המילה הוא כמו צו לעם שלנו להתרומם. בדיוק שמעתי בר־ דיו ששינו את שמו של אזור עוטף עזה מ'חבל אשכול' ל'חבל תקומה'. זה מסמל את היכולת של העם היהודי להתרומם". איך אתה מצליח לעשות את הסוויץ' בין המראות של העצב פתאום לאירועי השמחה? "אי אפשר לגמרי לעשות את הסוויץ'. המראות והריחות שחוויתי לא עוזבים אותי. אפילו שניצל במחבת יכול לעו־ רר פתאום טריגר. אנחנו משתדלים להיאחז בטוב, להיות אופטימיים ולשמח את עם ישראל וחיילי צה"ל. בברית היה שמח והיו שירים וריקודים. אם הייתי יודע שיהיה כזה שמח הייתי מביא את כל הגדוד שלי שיקבל מורל. את הכוח הגדול ביותר אנחנו מקבלים מהמקומות האלה של ילד שחוגג בר מצווה או חתו־ נה שהולכת להיות אצלנו בבסיס בשבוע הבא. אלו דברים שנותנים את הכוח לה־ משיך. אני חושב שכל אחד ואחד מהנופ־ לים אם היו שואלים אותו הוא היה אומר תמשיכו בכל הכוח".

מענה קהילתי כשאני לא נמצא - באירוח משפחות או בעזרה לחיילים. אני מקבל עידוד גם בזכות הקהילה שמתעניינת ומסייעת ותומכת. אני שואב כוח גם מהמקורות שלנו. הטבח הנורא קרה בפ־ רשת בראשית שבה קראנו 'מעפר באת ואל עפר תשוב'. אנחנו רואים שהמתח של המשפחה מאוד יורד לאחר הקבורה. רואים שהמשפחה עוברת סוג של השל־ מה ופיוס לאחר הקבורה. סוג של עיכול והשלמה שמסייעת להם לתהליך של ההתאוששות".

להיאחז בטוב בתוך כל הרגעים הקשים מצא הרב גלדציילר גם זמן לארגן כאמור שמחת בר מצווה של ילד מהיישוב וערך גם ברית מילה לבנו של הרב מנדי שמול־ ביץ מכפר יחזקאל. "אלו השמחות הקט־ נות שאני מקפיד להיות בהם ולא משנה כמה מרחק זה דורש ממני לנסוע ולצאת על חשבון ה'אפטר' שלי במקום להיות עם המשפחה. בשבוע שעבר ארגנו בר

תמיכה מהבית פעילות שנייה בה השתתף גלדציילר בשבוע השני של המלחמה היה זיהוי גו־ פות המחבלים. "זה היה ממש לא נעים והאינסטינקט שלנו היה לא לרצות להש־ תתף בפעילות בכלל, אבל בסוף כשסיפרו לנו מה המשמעות של מה שאנחנו עושים אז עשינו את זה", סיפר, "בין הערמות של המחבלים מצאו כמה ישראלים. מס־ פיק שמצאו אחד או שניים מתוך מאות זה משהו שאין לתאר את הערך שלו. שם העבודה נעשתה בצורה שונה, מכיוון שהיו הרבה נעדרים רצו לשלול ולא להסתמך רק על האיסוף הראשוני, אלא לפתוח כל ניילון מחדש ולקחת בדיקת די.אנ.איי במקום. עזרנו לרופאים להוציא מתוך הניילון יד ורגל כדי לשלוף את הרקמה שממנה יוכלו לקחת את הבדיקה. הבדיקות האלה הוכיחו את עצמם שמתוך מאות הצליחו למצוא כמה ישראלים בו־ דדים. כל אחד זה עולם ומלאו של משפחה שיושבת ומחכה לקבל מידע". איך מעכלים דבר כזה? אתה מצליח לישון? "אני במילואים שבועיים רצוף. החוסן הגדול הוא שהבית ממשיך לתפקד בזכות אשתי פנינה. היא בבית עם הילדים, נו־ שאת בעול, מסיעה אותם למוסדות החי־ נוך, מכינה אוכל ושולחת לי וגם נותנת

צילום: יאיר שגיא | מחנה 'שורה' ברמלה

17 ידיעות העמק ˆ 3.11.2023