עמק 04.04.25

היוזמה מהעמק שמחבקת את התצפיתניות עינת קידר מעין דור ואורית יעקובסון מיפעת הקימו מיזם ארצי-קהילתי שמאמץ את כל התצפיתניות שנה אחרי שהפרויקט יצא לדרך הן מספרות איך הוא נולד, מה המטרה שלו, עד כמה הוא ‰ המשרתות הצליח ואיזה מסר חשוב יש להן להעביר על החיילות שיושבות שעות מול מסכים

אדי גל הקשים אחד הביטויים אוקטובר הוא c 7 ביותר של מחדל ה- 'חיילות של אף אחד' - ביטוי שנולד בעקבות סרט תיעודי באותו שם שמצ תמקד בסיפורן של שלוש תצפיתניות שנרצחו באותו יום ארור. הביטוי קשור להפקרה, לסגירת עיניים מול המצ ציאות, לאטימת אוזניים מול אזהרות והתרעות שאותן תצפיתניות השמיעו פעם אחר פעם ואיש לא הקשיב להן. כמו תמיד, מי שהתגייס כדי לחזק את התצפיתניות שכיום עומדות מול מסכים בכל הגבולות ובכל האזורים המסוכנים בארץ ומתריעות על סכנות קרבות, הוא המגזר האזרחי: שתי נשים, אימהות לתצפיתניות שמשרתות היום, תושבות עמק יזרעאל, הקימו מיזם מדהים בשם 'ישראל למען התצפיתצ ניות' - מיזם ארצי-קהילתי שמטרתו לחזק ולהוקיר את התצפיתניות המשצ רתות בתפקיד ברחבי הארץ, ולתת להן תחושה של נראות וחיבוק על ידי אזרחי ישראל. יכירו ויעריכו שתי הנשים מאחורי המיזם המדהים הן עינת קידר ואורית יעקובסון, שבמקרה הגיעו למסקנה שיש להקים מיזם כזה לאחר כתבה בטלוויזיה. עינת קידר: "הייתה כתבה עם בחור בשם יוגב אזוצ לאי, שהחליט לאמץ את התצפיתניות שמשרתות בעוטף עזה, כלקח מהמלצ חמה. הוא גר בשדרות והחליט לעשות מעשה ולשפר את מצבן של החיילות שמגנות על הבית שלו. כיוון שאני אימא של תצפיתנית, פניתי אליו ושאצ לתי למה שלא ירחיב את המיזם לכל הארץ אבל, הוא אמר שהוא לא יכול ואם נרצה לקחת את זה הלאה, בבקשה. באותה תקופה הייתי חברת בקבוצת וואטסאפ של אימהות של תצפיתניות וכתבתי בקבוצה על השיחה עם אזולאי. אז אימא אחרת, אורית, כתבה שגם היא פנתה לאזולאי. התכתבנו בפרטי ואז התברר שאנחנו שתינו מהעמק וכך הוצאנו את המיזם לדרך". צ � ילדים (הגדולה ת 3 , 48 אורית, בת פיתנית), אחות ויועצת הנקה, גרה ביצ פעת, נשואה למילואימניק. עינת בת גרה בקיבוץ עין דור והיא 3 אימא ל- 51 עוזרת מנכ"ל בחברת בנייה. לאחר החיבור ביניהן הן החלו לקדם את המיצ זם שתכליתו שכל חמ"ל שיש בו תצצ

צילום: פרטי | עינת קידר ואורית יעקובסון עם תצפיתניות. כל הזמן סביב הפרויקט

מה שהנשים המדהימות האלה עושות זה תפקיד סופר משמעותי - מציל חיים, קשה מאוד, משמעת ברזל, משמצ רות מתישות, אין יום ואין לילה, חפיפה ארוכה וקשה, ודרישות בלתי נגמרות. מאוד מאוד מרשים וממלא בגאווה. אין עליהן". תפקיד חשוב עינת מספרת שהיא נחשפה לסיפוצ רים על כך שלפני המלחמה התצפיצ תניות הוזנחו במובן הפיזי, שהיה חסר להן אוכל ושהיה חסר להן ציוד. בביקור באוגדת עזה היא שמעה מדריך שהוביל קבוצת מבקרים וגם חזר על חלק מהצ טענות הללו. עינת: "זה הרתיח אותי. לעמוד ליד האנדרטה לזכרן ולטעון שזה היה המצב. הן לא היו מסכנות. זה לעשות להן עוול. הבעיה הייתה שלא הקשיבו להן ולא ראו אותן. וגם הציבור לא הכיר ולא ידע איזה תפקיד חשוב זה. בין המטרות שלנו להאדיר את תרומתן, להרים את קרנן, הן לא היו מוערכות מספיק וזה צריך להשתנות וזה משתנה. זו עבודה סיזיפית, כל ה � שעות מול מסך ואסור ל 4 משמרת זיז עיניים ימינה ושמאלה. הן מסכלות טרור בדיוק כמו לוחם קרבי. העם צריך להוקיר להן תודה". לדברי יזמות המיזם, התגובות של הציבור נהדרות. שתיהן מתפעלות אופצ

פיתניות יאומץ בידי הקהילה מסביב. עינת: "רצינו שהן לא ירגישו יותר שהן חיילות של אף אחד, שהקהילה תאמץ אותן, תכיר אותן אישית, תדעה י � שעות ולא מז 4 מי החיילת שעומדת זה עיניים מהמסך כדי לשמרו עליהם. מצד שני גם רצינו שהבנות יכירו את התושבים, שהן יבינו שהן מגינות על אנשים אמיתיים, שזה לא משהו אמוצ רפי שרואים מרחוק. הכי חשוב שייתנו הרגשה שרואים את החיילות שעושות עבודה כה חשובה. שיעריכו. זה מתנהל על פגישות קבועות, פעם בחודש, שהצ קהילה מגיעה לחמ"ל לבלות ביחד עם החיילות. זה קורה כשבאים לחגוג יום הולדת. יש אזורים שהקשר הוא ממש קרוב, כמו יהודה ושומרון שם החמ"לים בתוך היישוב ויש קשר יום יומי. במקוצ מות אחרים, ליד הגבול, גם נוצר קשר עם יישובים מסביב". אורית: "עבורי המיזם מהווה אויר לנצ שימה. ההצבה של בתי לתפקיד התקבצ ר � . בעלי במילואים מה 23 לה בנובמבר גע הראשון, ואנחנו מגייסים בת בכורה לתפקיד שהזוועות רק מתחילות להתצ בהר סביבו. הלם, השלמה, קצת התרגצ שות, כל הזמן דאגה ואז גם המון גאווה. כשנחשפתי למיזם של יוגב אזולאי עם תצפיתניות העוטף האוויר התחיל להיכנס לריאות והדופק הסתדר. מכאן החיבור עם עינת והמסע המשותף לתוך המיזם היה כמו כוח טבע. המון סיפוק.

רציה שלימה של תמיכה בתצפיתניות בכל רחבי הארץ. יש עשרות חמ"לים בארץ ובכל סביב כל חמ"ל התגבשה קבוצת של מתנדבים, לפעמים עשרות לפעמים בודדים. עינת: "זה הפך לאירוע קהילתי, גם אם יש רק מתנדב אחד סביב החמ"ל כי הוא מפעיל את כל הקהילה מסביב. למשל בחמ"ל בגוש עציון יש מתנדבת אחת, אבל היא מפעילה את כל היישוב להכין עוגות ליום הולדת ולקצ נות מתנות לבנות. עושים להן מסיבות פעם בחודש. וזה גם הפוך: פנתה אלינו קצינה של חמ"ל שאמרה שהיא רוצה לארגן לבנות ארוחת בשרים על האש. כמובן שעזרנו ופתאום יש כתובת". אורית: "בשבועות האחרונים הרמצ נו במסגרת המיזם מבצע ענק שנקרא בתי ספר/ 35 'תַצְפּוּרים'. השתתפו בו גנים מכל הארץ, שהכינו משלוחי מנות, מכתבים אישיים וברכות, ברוצ בן שמיות, לכל התצפיתניות בישראל. בהמשך - אלפי משלוחי מנות הוכנו על ידי מאות ואלפי מתנדבים ושונעו ברחבי הארץ מהחרמון ועד אילת, על ידינו ועל ידי מתנדבים. "ילדים ומורים מכל הארץ יצרו קשר עם תצפיתניות שהחזירו תודה, כל בית ספר קיבל תעודת השתתפות וסרצ טון תודה מהחיילות. אנחנו מרגישות שחשוב שנספר מה קרה כאן בשבועות האחרונים, כחלק ממיזם שעוד מעט יהיה בן שנה".

"בשבועות האחרונים הרמנו במסגרת המיזם מבצע ענק שנקרא 'תַצְפּו ּרים'. השתתפו בתי 35 בו ספר/גנים מכל הארץ,

שהכינו משלוחי מנות, מכתבים אישיים וברכות, ברובן

שמיות, לכל התצפיתניות בישראל"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

חיפה 26 כתובתנו: בעלי המלאכה 054-3337202 : ‰ לפרסום 04-8746080 ' טל orit-z@yedtik.co.il

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

9

ידיעות העמק ˆ 4.4.2025