עמק 10.5.24

הבעלים של 'פלאפל מפגש גולני' פותח את הפצע שמלווה את חייו

אחרי שאברהם נפל הפכנו להיות משפחה של שתיקות דודו פרץ שכל את אחיו אברהם ז"ל שנפל בקרב על החרמון עכשיו, רגע לפני שיקבל את אות ‰ במלחמת יום הכיפורים על תרומתו לחיילים, למשפחות 2024 יקיר העיר עפולה לשנת נזקקות ולשימור ההיסטוריה של בירת העמק, הוא מספר על ההתמודדות הקשה עם השכול והגעגועים שאינם מרפים שנה וגם על תחילת הדרך של המוסד הקולינרי 50 גם אחרי המפורסם שנקרא על שם האח, על רגע אחד שריגש אותו במיוחד ועל הסיבה שקשה לו להיות אופטימי לגבי עתיד המדינה

צילום: באדיבות המשפחה

אברהם פרץ ז"ל. נהרג מפגיעה של צלף סורי

שלא מכיר את אין אחד בארץ 'פלאפל מפגש גולני' או בשמו המקוצר 'פלאפל גולני' בעפולה. המקום הוותיק שנמצא בשדרות הנשיא חיים ויצמן, מול תחנת המשטרה, הפך כבר מזמן לשם דבר בקרב אוהבי הפלאפל. אך מעבר לעובדה שהמקום מתנהל כעסק קולינרי לכל דבר, מאחוריו מסתתר מפעל הנ־ שנה 50 צחה מרגש. לפני קצת יותר מ־ רחל וברוך פרץ זכרם לברכה הקימו את המקום לזכר בנם אברהם ז"ל, החלל האחרון של חטיבת גולני בקרב על כי־ בוש החרמון בסוף מלחמת יום הכיפורים. פלאפל גולני הוא גם סמל בבירת העמק לנתינה, חמלה, עזרה לחיילים ותרו־ מה רבת שנים למשפחות נזקקות וזאת הודות לבעלים דודו פרץ, בנם של רחל וברוך, שנחשב לאחד האנשים האהובים בעיר. אמרת דודו פרץ, אמרת עפולאי שורשי. ובעקבות התרומה הגדולה שלו לעיר, גם במסגרת מיזם 'עפולה עירי' לשימור ההיסטוריה של בסירת העמק, הוא יקבל ביום שלישי הקרוב את התואר הכי מכובד - יקיר העיר. אח תאום הסיפור של 'פלאפל מפגש גולני' מת־ שנה, בתום 50 חיל לפני קצת יותר מ־ 22.10.1973- מלחמת יום הכיפורים. ב במהלך ההסתערות השנייה, בקרב על כיבוש החרמון, נפל סמל אברהם פרץ

"הילדים באים ואני מספר להם את הסיפור של פלאפל גולני ואת הסיפור של הוריי והעלייה שלהם ממרוקו. על אבא שעלה בעליית הנוער בגיל ולא ראה 16 את הוריו מאז"

/ דניאל דדון // צילום: אלעד גרשגורן /

בית רגילה, אחרי שאברהם נפל הפכנו להיות משפחה של שתיקות. ראיתי בעיניים את העצב של ההורים. מאז שאברהם נפל זה כבר לא היה אותו דבר". ואיך אתה התמודדת עם נפילתו? "בזמן המלחמה התנדבתי בבית חו־ לים העמק בעפולה. פיניתי פצועים מהמסוק לחדר המיון ותוך כדי באו והודיעו לי שאני צריך ללכת הבי־ תה. כשהגעתי הביתה סיפרו לי שאחי נהרג בקרב. זה היה לי קשה מאוד וע־ דיין קשה לי מאוד. גדלנו ממש ביחד, היינו בגדנ"ע קליעה ושיחקנו כדו־ רסל ביחד. היינו אחים וחברים טו־ בים. הוא היה בשבילי כמו אח תאום.

"מכל אלו שנלחמו שם הייתה רק פלוגה אחת למעשה שנלחמה במרומי החרמון והפלוגה נמחקה כמעט לגמרי. מהצוות שלו נשארו שניים או שלושה בחיים. הוא נלחם כל הלילה והתקדם מסלע לסלע בעקשנות רבה. למרות שרבים מחבריו ירדו למטה במהלך הקרב, הוא סירב והחזיק את החבר'ה למעלה וביקש מכולם להמשיך להילחם. רק בבוקר, כשהסורים התחילו כבר 9- ב להיכנע, הכוחות שלנו שהיו למטה התחילו לרוץ למעלה. זה היה השלב שבו הוא נהרג". איך ההורים התמודדו עם נפילתו ועם השכול במהלך כל השנים? "עד השכול היינו משפחה נורמטי־

ז"ל מעפולה. הוא נפגע בראשו מכדור היה בנופלו. 19 של צלף ונהרג, בן אברהם ז"ל הותיר אחריו הורים, שלו־ שה אחים ושתי אחיות. "אברהם היה האח הגדול שלי, הוא היה גדול ממני בכמעט שנתיים", מספר דודו, "גד־ לנו כמעט ביחד, הסתובבנו עם אותם חברים והיו לנו חוויות משותפות. הוא היה תלמיד מצטיין בבית הספר יהודה בעפולה וסיים עם בגרות טובה מאוד. הוא התגייס לגולני ועשה קורס מ"כים. הוא כבר קיבל זימון לקורס קצינים כשפרצה המלחמה. הם היו בעזה והעלו אותם צפונה וביום האחרון של המ־ לחמה הוא נהרג בקרב על החרמון". מה אתה יודע על הקרב שבו נפל?

העמק

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יוסי וקנין / עורך: אורית זילברברג / מנהלת העיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / גרפיקה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

פרטי ‰ צילום: | אלעד גרשגורן ‰ יואב חורין ועדי קרגולה צילום: | דודו פרץ בשער: חג'אג' רחאל צילום: | אליהו דרעי

4

10.5.2024 ˆ ידיעות העמק