עמק 14.01.22

ולטייל. היא היתה אישה מאוד חזקה ועצמאית. מה שהיא החליטה לעשות,

מינקה לוז לפני צילום: | שנעלמה מהאלבום המשפחתי

היא הלכה עם זה עד הסוף". היא גם חינכה אתכם ככה?

"היא היתה מודל לחיקוי. אני ואחו י תי רואים את עצמנו בני מזל שנולדנו לאמא כזו". חיפושים קדחתניים , יצאה 1984 במאי 12 ביום שבת, ה- כאמור מינקה לטייל בשדות הקיבוץ ולא חזרה. "ביום שהיא נעלמה אחו י תי אביטל היתה בביקור בקיבוץ, אני הייתי אז בטבעון", משחזר הבן, "זה היה יום חמסין בחודש מאי. אמי תמיד היתה יוצאת לטייל בעצמה לבד לכל מיני מקומות בגלבוע, בשדות ובבריכות הד י גים באזור. היא היתה מטיילת וחוזרת, אבל באותו יום היא יצאה ולא חזרה. לקראת הצהריים כשאחותי התעוררה היא חשבה שהיא הלכה לבקר חברים, עד שהיא הבינה שהיא נעלמה ומיד הודיעה לי והתחלנו לחפש אותה. כל המשק יצא החוצה לחפש אותה. היה יותר מבן אדם אחד שראה אותה באזור הבריכות של הקיבוץ ורוב האנשים הסתובבו באזור הזה לחפש אותה, אבל לא מצאו כלום. גם המשטרה באה לחפש עם כלבי גי י שוש וגם יחידה מיוחדת לחיפוש נעד י רים שהתמקדו באזור שבו היא נראתה לאחרונה באותו יום באזור של בריכות הדגים. עברו וחיפשו והפכו כל אבן ולא מצאו שום דבר". כמה זמן נמשכו החיפושים? "החיפושים האינטנסיביים נמשכו שבוע, אבל הם נמשכו גם אחר כך. יש שם בריכות דגים, הדייגים מסתובבים שם ואנשים מטיילים שם. גם אני הס י תובבתי שם במשך שנה שלמה, הייתי בא ומחפש ובודק ושואל ולא מצאתי שום דבר". ניסו לייבש את הבריכות? "הדייגים אמרו שבמשך השנה יש תחלופה ובהדרגה הם מייבשים כל פעם בריכה אחרת ואם היא נפלה וטבעה הם ימצאו אותה, אבל לא מצאו כלום". מה אתה משער שקרה לה? "ההשערה שלי שהיא נעלמה כי היא

צילום: שרון צור | " עמי לוז. "גידלה אותנו לבדה

"אחרי שנה שחיפשתי אותה בכל מקום שיכולתי הגעתי למסקנה שצריך לעזוב את זה. אי אפשר לדוש בזה ולחשוב שאולי חטפו אותה או שהיא ברחה לאיזשהו מקום. גם בקיבוץ אני אומר לאנשים תעזבו את זה, זה היה הרצון שלה ובחירה שלה ואנחנו צריכים לשחרר"

החליטה שזו הדרך שלה לסיים את חייה. יש הרבה אנשים שרוצים לסיים את חייהם בכל מיני צורות". היה משהו שהוביל לדעתך להחלטה הזו? "המצב שלה כבר לא היה ממש טוב. י � כשהיא נעלמה. הז 72 היא היתה בת כרון שלה לפעמים לא היה כל כך טוב ולפעמים היא היתה מבולבלת קצת והיא הרגישה שמצבה לא הולך להיות טוב. היא היתה אישה מאוד עצמאית וחזקה ואם היא החליטה לעשות משהו, היא היתה עושה אותו עד הסוף ולא נרתעת. אחד מחבריה בקיבוץ שמכיר אותה היטב פגש אותי בקיבוץ אחרי שהיא נעלמה ואמר לי שאם היא החליטה שהיא רוצה שלא ימצאו אותה, אז אף אחד לא ימצא אותה. היא אישה מאוד לא שגרתית". "לא להתחפר בזה" גם האב, אורי, לא נפטר בשיבה טובה. לאחר שנים של סבל בעקבות פו י סט-טראומה שחווה בימי השואה, הוא שנה לפני היעלמותה. "אבא 21 נפטר שלי עלה לארץ אחרי המלחמה כפליט שואה. מה שהוא ראה ועבר במלחמה גרם לו למשקעים נפשיים מאוד קשים. בשלב מסוים היה לו פוסט טראומה מכל מה שקרה. היו לו פחדים וכל מיני התפרצויות וחשבו שהוא משוגע. בגיל מסוים המצב שלו הידרדר והוא בקושי תפקד אז אשפזו אותו. כשאני הייתי בן הוא נפטר בבית החולים בעפולה. 13 הוא היה אבא מאוד עדין ורגיש, אבל הוא לא היה יכול לתפקד בצורה נור י מלית. אמא שלי היתה בבית וגידלה אותנו לבדה". אחרי שנה של חיפושים אחריה הח י ליט בנה להרפות. "אחרי שנה שחיפ י שתי אותה בכל מקום שיכולתי הגעתי למסקנה שצריך לעזוב את זה", הוא אומר, "אי אפשר לדוש ולהתחפר בזה ולחשוב שאולי חטפו אותה או שהיא ברחה לאיזשהו מקום, הבנתי שזה לא זה כי המשטרה חיפשה אותה ואני גם חיפשתי עד שהגעתי למסקנה שזה מה שהיא רצתה. אם הייתי ממשיך לחפש אותה עד היום, היו צריכים לאשפז גם אותי באיזשהו שלב. גם בקיבוץ אני אומר לאנשים תעזבו את זה, זה היה הרצון שלה ובחירה שלה ואנחנו צריכים לשחרר ולהבין שגם לה יש את הזכות להחליט איך היא רוצה לסיים את החיים שלה". הבן, אב לשלושה ילדים, סיפר לנכדיה על ההיעלמות רק כשבגרו. "בהתחלה סיפרתי להם את הסיפורים המיוחדים

| מינקה בצעירותה כחוקרת יתושים צילום: מהאלבום המשפחתי

27 ידיעות העמק ˆ 14.1.2022