עמק 18.04.25

תיאודור הרבורגר. צילם ותיעד

לומיו מספקים לנו סקירה מדויקת של שלוש מאות שנים של חיים יהודיים בקהילות הכפריות של בוואריה, ובר שנים האחרונות נעשה שימוש רב בתמונותיו לאיתור וזיהוי יודאיקה שנבזזה על ידי הנאצים". בניגוד למרבית היודאיקה שהרר בורגר תיעד מתוך בתי הכנסת, את קערות הסדר שהוא צילם הוא מצא בביתם של בני הקהילה היהודית. הרבורגר תיעד עשרות קערות סדר בבתים פרטיים ברחבי בוואריה, חלקן עברו בתוך המשפחה מדור לדור במשך מאות שנים, וחלקן נאצרו בידי אספנים פרטיים חשובים. "קער רות הסדר שימשו אז, וכך גם היום, (אובייקט CENTER PIECE כ קישוטי מרכזי) של שולחן הסדר", מסביר ד"ר בן-גדליה, "והן נותנות לנו מושג חשוב לגבי מה שעמד במר רכז סדר חג הפסח של יהודי גרמניה לקערות הסדר אין מקור הלכתי ברור, ודאי שאין הנחיות הנוגעות לצורה או למוטיבים שיופיעו בהן. קערות הסדר השתנו מאוד לאורך הדורות ובכל זאת האסתטיקה והיופי של הקערות שתועדו יוצאי דופן. הן עגולות. הסידור המעגלי, והבדלי הגובה בתוך הקערה, מאפשרים לשלב טקסטים שונים על גבי הקערה, חלקם קשורים לנוסח ההגדה, ואחרים הקדר שות אישיות יותר. בן-גדליה מסביר שבניגוד לקערות הסדר בימינו, שכור ללות מראש כבר גומות, ואפילו קער ריות ייעודיות עבור המאכלים הסמר ליים של הסדר, כגון הזרוע, הביצה והחרוסת, שמיקומם משתנה בהתאם למנהג, הקערות המוקדמות של יהודי דרום גרמניה לא כללו קעריות מובר נות מסוג זה, וגם אין בהן אזכור למיר קום המאכלים שהונחו עליהם. הדגש בקערות הסדר ההן היה על האיורים ועל הטקסטים הרקועים בהן, ולא על המאכלים שהונחו עליהן. ." 19 וה- 18 במאות ה מה נשתנה?

אבל כך או כך - ההערות, המאמרים וההרצאות שלו מספקים עדות מקיר פה לידיעותיו באמנות ובתולדות האמנות, כמו גם בהיסטוריה היהודית והכללית", אומר ד"ר בן-גדליה. "מרשימותיו עולה כי היה לו ידע מעמיק בעברית ובמקורות יהודיים; החיבורים וההרצאות שלו בגרמניה, ומאוחר יותר בישראל, מעידים על תודעה יהודית עמוקה". מגרמניה לנהריה בצירוף מקרים מצמרר, כשנה לאחר שהמשלחת סיימה את פעילותה עלו הנאצים לשלטון. בליל הבדולח נשרר פו בתי כנסת רבים בגרמניה, תכולתם אבדה, וחלק ניכר מפריטי היודאיקה הוחרמו, עוד הרבה לפני השמדתם השיטתית של היהודים. "למרבה המזל, מיד לאחר עליית הנאצים עזב הרבורגר את גרמניה ולקח עמו את התיעוד שיצר ועלה ארצה", אומר בן-גדליה. "יחד עם אשתו, מרים, הוא הקים פנסיון בעיר טבריה, ממנו התפרנסו בני הזוג. בסופו של דבר, כמו משפחות ייקיות אחרות, דוגמת שטראוס וזוגלובק, הם התיישבו בנהריה, שם הוא נפטר ר � . לזוג לא היו ילדים, וא 1949 ב-- כיונם הופקד בארכיון המרכזי לתור לדות העם היהודי, שהוא היום חלק מהספרייה הלאומית. הנגטיבים הכר בדים והשבירים שמורים אצלנו היום וניתן לעיין בחלקם מבניין הספרייה ותצלומיו של הרבורגר כיכבו מאז בעשרות תערוכות, בעיקר בגרמר ניה". מסייע לאתר חפצים שנבזזו "מפעל התיעוד של הרבורגר מספק לנו הצצה אחרונה לעולם הולך ונער לם", מדגיש ד"ר בן-גדליה. "למרות אחוז מהחפצים שצולמו 70 שיותר מ ותוארו על ידי הרבורגר הושמדו או אבדו במהלך השואה, רשימותיו ותצר

תעלומת האותיות קערה מהאוסף הפרטי של זיגפריד מאייר מטרויכטלינגן אך המוטיבים בה דומים יותר לפריטים המצויים בבתי כנסת, כגון טסים של ספר תורה ופרוכות של ארון קודש, שני אריות ומעליהם כתר. במרכז, בתוך עיטור צמחי, מופיעות שלוש אותיות: ה ע ט, שגם הרבורגר התקשה בפענוחן אבל פתקים שהרבורגר כתב מספקים רמז לכך שיתכן וזהו תאריך היצירה של הקערה - ושיבוש של המקבילה 1719 בלוח השנה העברי שמקורה באמן הנוצרי. מהעיתונות היהודית בגרמניה עולה שמאייר נפטר בשנת . בדיווח לשלטונות 1937 הנאצים לאחר ליל הבדולח, אשתו מינה מופיעה כאחת היהודיות האחרונות בעיר. לא ידוע מה עלה בגורלה.

הבעלים שרד קערת סדר מהאוסף הפרטי של ד"ר בנדיקט נוסבאום, מינכן. במקור היא היתה של אדם בשם אהרן בר אליקים וכבר בזמן התיעוד נחשבה לפריט אספני בעל ערך. החלק הפנימי מתאר באופן ויזואלי אולם ובו מתקיים סדר פסח. משני ראשי השולחן מסבים בעל הבית ורעייתו אוחזים בגביע יין, ומסביב לשולחן אורחים. בניגוד לשלוש מאחיותיו שנספו במחנה ריכוז, בנדיקט נוסבאום עלה . לא 1946- לארץ ונקבר בבנימינה ב ידוע האם הצליח לקחת עמו את קערת הסדר.

29 ידיעות העמק ˆ 18.4.2025