עמק 19.04.24

אוריה צהרי ממושב בית שערים, צורפת במקצועה, באוקטובר להיכנס למגפיים 7־ נאלצה אחרי ה של בן זוגה מתן ולהחליף אותו בעבודה ברפת, עכשיו, אחרי ‰ בזמן שהוא יצא למילואים ארבעה חודשים של השכמה בחמש בבוקר, היא מספקת הצצה על התקופה המאתגרת בחייה ומספרת איך נולד המיזם המרגש שלה - ייצור תליונים מיוחדים עם המילה 'בית' עבור שורדי הטבח מקיבוצי עוטף עזה המלחמה על הבית

החזית הנשית ב'חרבות ברזל'

חורה, מתן נקרא למי־ לואים ומאותו רגע ובמשך ארבעה חוד־ שים היא החליפה אותו ברפת. "ראיתי שצריך עזרה ונכנסתי לתת יד. הפכתי להיות מאוד טכנית. עשיתי הכל כי צריך לעשות. יש

לי ילדים שאני צריכה לשמור עליהם ול־ שלוח אותם לחוגים. פשוט שמרתי על מה שיש וניסיתי לנהל אי של שפיות. הילדים ישנו איתי בחדר במיטה חמישה שבועות". התפקיד העיקרי של צהרי ברפת היה כאמור לטפל בפרות החולות ולהגמיע עגלות. תפקיד בו התמידה במשך ארבעה חודשים מדי יום. "בגדול זה די פשוט וגם לימדו אותי מה לע־ בבוקר, לארגן 5 שות. זה דרש ממני לקום ב את הילדים לבית הספר ולצאת לרפת". עד כמה זה היה קשה גם לעבוד ברפת וגם לדאוג לבעלך ולילדים? "לבעלי לא דאגתי כי זה לא היה עוזר לי. הדאגה שלי הייתה בעי־ קר לשמור על צלם של שפיות. רק בסוף כל יום הבנתי כמה קשה לי וככה זה היה מיום ליום. היו ימים יותר קשים מבחינת השעות והעבודה. זה לעבוד ברפת, לתפעל את הילדים וגם את הסטודיו שלי שבו אני מלמדת צורפות. לסטודיו לא הצלחתי להגיע כי לא היו לי שעות פנויות". מה נתן לך את הכוח כל יום להמשיך? "המקום ההישרדותי. ההבנה שזה הבית וצ־ ריך לקום בבוקר ולהמשיך לתפקד. כל היום המחשבות על החטופים והחיילים מלוות אותי, והעיסוק הזה לוקח את הראש למקומות אח־ רים, צריך להיות כל הזמן בעשייה, לעבוד ולהיות עסוקים. היו ימים שסיימתי באפיסת כוחות ואז הייתי צריכה להיכנס למיטה ולי־ כ � שעות שינה שהצלחתי אי 6 ל- 4 שון, בין שהו עם שלושה ילדים במיטה. אני לא טיפוס שאומר שקשה לו אבל אני כן יודעת שבכל סוף יום שהסתכלתי על מה עברתי היום הב־ נתי שמתחיל להיות לי קשה, גם נפשית וגם פיזית. זה היה מאוד לא פשוט לאורך זמן". תליון התקווה לאחר ארבעה חודשים הפחיתה צהרי את זמן העבודה ברפת. "באיזשהו שלב אחרי ארבעה חודשים הודעתי לבעלי שאני קורסת ושזה בלתי אפשרי ואם הוא יכול לחזור יותר הבי־ תה. הוא באמת שמע וחזר יותר הביתה. היום רק כשצריך למלא איזשהו חוסר אני נכנסת לעזור ברפת". עכשיו צהרי פנויה יותר לעיסוקה העיק־ רי בצורפות. לאחרונה החלה ליצור תליונים מיוחדים עם המילה 'בית', אותם חילקה ומכרה לאנשים שאיבדו את ביתם בעוטף עזה ולמ־ פונים הרבים. "הכרתי בחור מאלונים שאשתו היא חברת קיבוץ ארז. הוא נפצע קשה ולאחר שיצא מכלל סכנה הם פנו אלי וביקשו שאכין להם משהו לאות החזרה לחיים. הרגשתי שאני חייבת להכין לה תליון מזהב בצורת בית", היא מספרת איך עלה הרעיון, "תוך כדי נתקלתי בבית בצמיד שהכנתי בעבודתי הקודמת במר־ כז השיקומי בהרדוף. בזמנו הכנו צמידים ות־ ליונים עם משמעויות של מילים ואחת המילים הייתה 'ב' זה בית' מהשיר המפורסם. ענדתי את הצמיד הזה תקופה וכשראיתי אותו בתחילת המלחמה מונח בארון פשוט הרגשתי משהו

התליונים שצהרי מייצרת

דניאל דדון // צילומים: אלעד גרשגורן

בן זוגה של באוקטובר 10־ ב ) ממושב בית שערים קיבל 42 אוריה צהרי ( , עלה על מדים ויצא למילואים. מאותו 8 צו הרגע שהמציאות הרעידה לה את השג־ רה ואת האיזונים של החיים היא הבינה מהר שהכול עליה. בחוץ מתחוללת מלחמה שי־ שראל לא ידעה כמותה והיא, כמו הרבה נשים אחרות שנשארו בעורף, צריכה מע־ כשיו לדאוג בבית להכול, כולל לקחת פי־ קוד על לא אחרת מאשר הרפת המשפחתית. צהרי, צורפת במקצועה, רחוקה מפרות, חלי־ בה, האכלה והשכמה מוקדמת בבוקר. זמן

לעכל את השינוי הפתאומי לא היה לה וכבר כמה שעות אחרי שבן זוגה מתן יצא לחזית היא הפכה לרפתנית על מלא. היא הפשילה שר־ וולים ונכנסה למגפיים של מתן ולקחה פיקוד על הרפת. תפקידה היה לטפל בפרות החולות ולהגמיע את העגלות. וכן, במקביל היא המ־ שיכה לטפל בשלושה ילדים, כל ענייני הבית והסטודיו שלה. "העבודה שלי ברפת הייתה התגייסות בשעת צרה. אנחנו יודעים לגייס את עצמנו ולעזור ומבחינתי זה היה חלקי וזהו ביתי", היא אומ־ רת, "אנשים מבחוץ שראו שנכנסתי לעבוד

ברפת בתקופה הכי קשה של המדינה, אמרו לי כל הזמן שזה לא מובן מאליו. היו כאלו שזה הזכיר להם את הסיפור של הסבים שלהם, במ־ לחמות אחרות, שהיו כאן לפני הרבה שנים". לא פשוט באוקטובר, הייתה 7 בשבת שמחה תורה, ה־ משפחת צהרי בטיול בחצבה שבערבה התי־ כונה. הם השכימו מוקדם והחלו להתארגן לחזור הביתה, צפונה, אבל אז הגיעו השמו־ עות על מתקפה הטרור הרצחנית של חמאס. אחרי שהתעדכנו בחדשות הם גם הבינו א � . אז הם נש 6 שאסור לעלות על כביש רו עוד יממה ורק ביום ראשון חזרו הביתה. ביום שלישי, שלושה ימים אחרי השבת הש־

"יש לי ילדים שאני צריכה לשמור עליהם ולשלוח אותם לחוגים. פשוט שמרתי על מה שיש וניסיתי לנהל אי של שפיות. הילדים ישנו איתי בחדר במיטה חמישה שבועות"

בסטודיו שלה לצורפות

30

19.4.2024 ˆ ידיעות העמק