עמק 19.08.22

כסף. אבל כל זה היה עד שהתחיל המ ־ שחק הלא-הגון מול הרגולטור שהשת ־ מש נגדי בנשק יום-הדין - לתבוע אותי פלילית על משהו שלא עשיתי. זו הח ־ לטה אישית ולא מקצועית, אין לה שום סימוכין מקצועיים. ראש המועצה מבחי ־ נתי גזר את הדין, אייל בצר ששכח מה זה להיות חקלאי, למרות שהוא מנהלל ומההתיישבות העובדת". מרים ידיים עכשיו מכונות המפעל יעברו לאוזבקיסטן וינוהלו מרחוק על ידי כהן. "כל המפעל כולו פיזית עובר לאוזבקיסטן. אנחנו במשא ומתן מאוד מתקדם בגרמניה, בפורטוגל וביוון לב ־ נות מערכים כאלה כי כל העולם רוצה את זה, רק פה בישראל בגלל שראש המועצה רוצה להיבחר בעוד בחירות כו ־ לנו משלמים את המחיר". אחד הדברים הקשים ביותר שחווה כהן עם סגירת המפעל היה פיטורי העובדים. פ � מש 40 "המפעל הזה החזיק עד היום חות, רובן תושבי האזור שהלכו הביתה. כשנאלצתי לפטר אותם עשיתי את זה בלב כבד ועם דמעות בעיניים. אנשים ו � פלוס שהיום הם מובטלים. הע 50 בני בדים שלי מוכנים לשכב על הגדר כדי שהדבר הזה יעבוד. הם באים פה מאהבה, בדיוק כמוני". זה הפסד של האזור שהמפעל נסגר? "כן, אנחנו פשוט נחיה במדינה מזוהמת יותר. האזור הזה לא יודע להעריך אנשים שבאים מתוך אהבה וציונות. אני חושב שהציונות היום מתה. אני חושב שאחת הסיבות שהמפעל נסגר זה בגלל שאני יהודי אמיד עם פה גדול שלא מתבייש להגיד את מה שיש לו. למזלי אני יכול להרשות לעצמי לצאת מהמשחק המכוער הזה; עכשיו אני חוזר לפינה שלי בכפר תבור, אנחנו מגדלים זיתים וכרמים ויש לי מלא סטארט־אפים. נמאס לי מהאנרגיה הזו. כשיש איזושהו סיכון שאיענש על משהו שלא מגיע לי, אני מרים ידיים ונכ ־ נע. אני לא במשחק הזה יותר".

"אני חושב שהציונות היום מתה. אחת הסיבות שהמפעל נסגר זה בגלל שאני יהודי אמיד עם פה גדול שלא מתבייש להגיד את מה שיש לו. עכשיו אני חוזר לפינה שלי בכפר תבור, אנחנו מגדלים זיתים וכרמים ויש לי מלא סטארט־ אפים"

עדי כהן. "החליטו לחסל את החקלאות"

מיליון שקלים. 6 לם כולו בהשקעה של אחר כך ראש המועצה אייל בצר חויב לחתום על רישיון העסק ואמר לי 'אתה לא תישאר פה'. אמרתי לו 'אני אשאר ואתה תלך' והתחיל בינינו דין ודברים. אחרי חצי שנה הגיע לפה פקח של המו ־ עצה ואמר לי: 'מעכשיו הארנונה שלך משתנה מארנונה חקלאית לארנונה של אלף שקל 86 תעשייה', שזה אומר במקום 760 בשנה ארנונה, אני מחויב כעת ל־ אלף שקל בשנה". כהן בטוח שנעשה הכל כדי לשבור אותו. "זו סגירת חשבונות", הוא טוען, "הוא (אייל בצר) רצה לסגור אותי שאני אלך הביתה. אנחנו מוגדרים על ידי משרד מבקר המדינה כמפעל חיוני וב ־ קורונה לא עצרנו לרגע, ובכל זאת קיב ־ לנו את הארנונה המטורפת הזו שהגיעה אלף שקל בשנתיים". 600 למיליון ו־ המוקש האחרון בכל אותה תקופה המשיכו להגיע תלו ־ נות מתושבים על מפגעי ריח שבוקעים מהמפעל ולדברי כהן רובן לא היו מוצ ־ דקות. "סך התלונות שהגיעו במהלך כל . מיותר לציין 100 השנים לא הגיעה ל־ 24 שבכל פעם שיש תלונה הגעתי לכאן שעות כדי למצוא את הפתרון שלא יהיה ריח. רוב התלונות לא רלוונטיות לי, מכיוון שכשפיזרו פה בשדות קומפוסט שעושה סירחון, היו באים אליי; כשהח ־ רובים פורחים והם מאוד מסריחים באים אליי; כשברפתות מאחוריי במושב מר ־ חביה מפנים את הזבל באים אליי. כבר

התרגלתי". כהן התמודד עם העלויות הגבוהות של הארנונה וגם עם הדרישות החוזרות ונשנות עד שלפני חודשיים קיבל זימון לבית משפט פלילי מהמועצה האזורית עמק יזרעאל והמשרד להגנת הסביבה על כך שהוא מפעיל את המפעל ללא רישיון עסק, מה שלדבריו היה הקש ששבר את גב הגמל והוא החליט לסגור את המפ ־ על לצמיתות. "תביעה כזו יכולה להגיע גם לשנת מאסר על תנאי ועיכוב יציאה מהארץ למי שמפעיל עסק ללא רישיון, ואני תמיד עבדתי עם רישיון. ברגע שהבנתי שאני נתבע פלילית, החלט ־ תי לסגור את המפעל. אני באופן אישי מייסד ובעלים של חברת ג'ייפרוג, חברת הייטק ישראלית שעוסקת בעדכוני תוכ ־ 4.5 נה בענן ונסחרת בנאסד"ק בשווי של מיליארד דולר. גם אני וגם הילדים שלי והדורות הבאים מסודרים כלכלית". אז למה היה חשוב לך להיות פה ולה ־ תעסק בכל המלחמות האלה? "הסיבה היחידה היא אהבה למקום הזה, אני מאוהב במדינה הזו בכל רמ"ח אב ־ ריי ושס"ה גידיי. אני רוצה לשמור על הסביבה. לפני שאני הגעתי כל הפסולת הזו הלכה לנחלים, למכוני טיהור שפ ־ כים ולאתרי הטמנה. ברגע שאני נכנסתי לתחום הזה הסטנדרט עלה, ובגלל שהוא עלה כל-כך גבוה, לא היתה לי תחרות. לא הרווחתי בחברה הזו כבר חמש שנים, אבל העסק הזה הוא לא בשביל הכלכ ־ לה, הוא בשביל האהבה והרוח. בשבילי זו ציונות חדשה, לקחת זבל ולעשות ממנו משאב. אני לוקח זבל ועושה ממנו

מה האינדיקציה לריח רע?', אז אמרו לי 'כל עוד יש תלונות יש לך ריח רע, אם אין תלונות תעשה מה שאתה רוצה'". "ארנונה מטורפת" הוגשה עתירה לסגירת 2018 בשנת המפעל בטענה כי הריחות הנודפים ממנו מהווים מפגע סביבתי ופגיעה חמורה באיכות חיי התושבים ובמיוחד תושבי שכונת רובע יזרעאל הסמוכה, עתירה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. אחריה הוגשה תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי, שאף היא נדחתה בידי בית המשפט שטען כי המפעל הוא חיוני. "התחילו התלונות ואנחנו כמובן התמו ־ דדנו מולן וקיבלנו רישיון עסק. באותו אירוע תבעתי את המשרד להגנת הסבי ־ בה ואת המועצה האזורית שייתנו לי רי ־ שיון עסק, שייתנו לי לעבוד. היו תקופות שבאו אליי כל פעם בדרישה חדשה וע ־ מדתי בה והחזירו לי את הרישיון ואחרי חצי שנה עוד פעם לקחו לי את הרישיון. זה היה פינג-פונג מאוד מתסכל. זה גם גרם להפסדים כלכליים מטורפים". נחתם הסדר פשרה 2018 באוקטובר שחייב את כהן לבנות מבנה מיוחד במפ ־ על כדי להפחית את מפגע הריח. "הגעתי להבנה עם המשרד להגנת הס ־ ביבה ועם המועצה האזורית שאני סוגר את כל המפעל במבנה אחד ענק ומביא פילטרים מיוחדים. המבנה עצמו הוא בוואקום, בתת־לחץ כדי שהאוויר לא ייצא החוצה. בניתי אותו ברמה המחמי ־ רה ביותר של טכנולוגיות מיחזור בעו ־

בצר: "האשמותיו חסרות שחר"

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל - אייל בצר, מסר בתגובה: "צר לי על האשמותיו של עדי כהן - הן חסרות שחר וחוטאות לאמת. עדי כהן מתעלם מהעובדה הפשוטה שלא ניתן רישיון עסק למפעל ע.כ. שיבולת דגן שבבעלותו, משום שלא התקבל אישור המשרד להגנת הסביבה להמשך הפעלתו. "המועצה האזורית עמק יזרעאל פועלת לפי חוק ונוקטת בכל הליכי הרישוי, לפיהם פעלה גם במקרה זה. לפיכך, המועצה לא תנפק רישיון עסק בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה. "כראש המועצה, אני מחויב לפיתוח עסקי ברשות, וקיוויתי שמר עדי כהן יצליח לעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, כאמור, אני כפוף לחוקים ומחויב לכללים, כמו גם לרווחת התושבים ובריאותם. בנסיבות אלה, אני מציע למר כהן, ככל שירצה בכך - להעתיק את המפעל לאחד מאזורי התעשייה של המועצה. אם יבחר בכך, המועצה תעשה כל שניתן על מנת לעזור לו לקדם פתרון זה, כך שיעלה בקנה אחד עם טובת המפעל וצרכיו, טובת התושבים והמועצה. כל זאת, בהתאם לאפשרויות החו ־ קיות העומדות בפנינו". תגובת המשרד להגנת הסביבה לא התקבלה עד שעת סגירת הגיליון.

9

ידיעות העמק ˆ 19.8.2022