עמק 28.01.22

השנים חולפות אך הכאב שמלווה את יוסף ולאה גולן ממושב בית יוסף שבעמק המעיינות, מאז שבנם הבכור אביב ז"ל נהרג, לא מרפה ‰ השבוע הם חוזרים לרגע המצמרר ההוא שבו נודע להם על האסון הכבד ומספרים על ההתמודדות הקשה לאורך השנים ‰ "כשאני מסתכלת היום על התמונותשל אביב אני מרגישה כאב גדול ופספוס. חיים שהיו ונגדעו" משנה לשנה המצב הולך ומידרדר

שנה 25 ימלאו ביום שישי הבא לאסון המסוקים, האסון הצבאי הגדול 4 ביותר בתולדות המדינה. בליל ה- , שני מסוקי יסעור שהיו 1997 בפברואר בדרכם למוצבים דלעת ובופור בלבנון, 73 התנגשו באוויר מעל שאר יישוב. כל החיילים שהיו על המסוקים נהרגו. אחד מהחיילים היה חייל חיל בחיל הטכנולו ־ גיה והאחזקה, רב סמל אביב-ששון גולן , שהיה בדרכו למוצב בופור 24 ז"ל בן ה- בלבנון. גולן היה בן המושב בית יוסף שבבקעת בית שאן. הוריו יוסף ולאה גולן מספרים השבוע על החיים מאז האסון שנצרב בהם ועל הפצע שנפתח מחדש בכל שנה ביום ההנצחה לחללי האסון. צנוע וביישן אביב גולן, בן בכור לשלושה אחים, גדל והתבגר במושב בית יוסף שבו נולד. בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים הוא למד בבית הספר המשותף בקיבוץ שדה אליהו ולאחר מכן המשיך לפני ־ מיית הנוער 'הודיות' במגמת מכונאות רכב. האם לאה מספרת על בנה שניחן בביישנות ובצניעות וגדל על ערכים של חריצות ואהבת הארץ: "הצחוק הגדול שלו אפיין אותו במיוחד והנתינה שלו והנכונות לעזור ליוותה אותו לאורך כל חייו. הוא מעולם לא התחצף. בכל דבר שהיה צריך את עזרתו, הוא תמיד היה בראש". עיקר רצונו של אביב ז"ל היה להמ ־ שיך את דרכו של האב שעובד מאז ועד היום בתחום שמאות הרכב ומשמש בנו ־ סף כרב המושב בית יוסף. "הוא היה ילד חרוץ ואהב לעבוד במשק של המשפחה", מספר האב, "הוא אהב את תחום הרכב ורצה להיות שמאי רכב כמוני ולהצטרף אליי למשרד". התגייס אביב לצה"ל לחיל 1991 ביוני הטכנולוגיה והאחזקה ושירת בלבנון כאיש חימוש. בשנה וחצי האחרונות לשירותו הוטל עליו תפקיד האחראי של קצין חימוש ברכס עלי טאהר בדרום "בכל פעם שאני באזור אני הולך למקום האסון. כששמעתי על שני טייסי חיל האוויר שנהרגו בתאונת המסוק הימי בתחילת החודש התחושות צפו בי שוב והכאב התעורר מחדש" "כשהגעתי הביתה לא הצלחתי לעשות את המטלות בבית. פתאום עלתה בי מחשבה 'המקום פה קטן, איפה נשב שבעה'. נחרדתי מעצם המחשבה, ועליתי עם הבגדים ושכבתי במיטה. היתה לי תחושה רעה עוד לפני שהתרחש האסון"

שנה לאסון המסוקים 25

לבנון בתחומו היו שלושה מוצבי צה"ל - דלעת, טייבה ובופור. "הוא היה חמש שנים בלבנון. מאוד דאגנו לו", מספר האב, "אלו היו שנים קשות, בהתחלה הם נכנסו עם שיירות רגליות ואחר כך הם נכנסו ויצאו מלבנון במסוקים". אביב התראהעםהוריו ערבלפני האסון, לפני שיצא ללבנון. "היה מזג אוויר סוער באותו יום ואמרו להם להישאר בבית, אבל יום אחר כך ביום האסון היה מזג אוויר יותר סוער", מספר האב. "אביב בא אליי יום לפני שזה קרה ואמר לי 'אבא, אני משתחרר בעוד חודשיים-שלושה ואני רוצה לעבוד אצלך במשרד, תבדוק באיזה תאריך נפתח קורס שמאות בטכ ־ ניון', וזו היתה השיחה האחרונה בינינו. עד היום אני מצטער שהוא לא הספיק להגשים את החלום שלו". תחושה רעה ביום האסון האב היה בעבודתו וכשח ־ זר הביתה שמע את המבזק בחדשות על התנגשות המסוקים. "מיד כששמעתי על האסון לבי ניבא לי רעות. ידעתי שא ־ ביב בפנים. בהתחלה אמרו שאלו מסוקים שיצאו מלבנון ורק אחר כך תיקנו ואמ ־ רו שאלו מסוקים שהחזירו את החיילים מחופשת שבת ללבנון ואז כל הנורות האדומות נדלקו לי. השעות שחלפו היו קשות מאוד. ניסינו להתקשר לטלפון שלו והסתבר שהטלפון היה אצל חברה שלו שיצאה יום לפני כן לטיול ולא ענתה. התקשרתי לחטיבה שלו והם אמרו לי שהם ראו אותו בצהריים".

דנ יאל דדו ן

צילום: אביהו שפירא | לאה ויוסף גולן. מקווים שהלקחים נלמדו

10

28.1.2022 ˆ ידיעות העמק