עמק 30.08.24

הם משרתים במילואים למעלה ונחושים ‰ ממאה ימים ויותר להמשיך לתרום למען ביטחון המדינה גם במחיר של היעדרות רגע ‰ מהעבודה ומהמשפחה לפני הצלצול, אנשי חינוך מבית שאן, עמק יזרעאל, טבריה ועפולה משתפים בחוויות מספרים על החיבוק ‰ ובקשיים החם שקיבלו מהתלמידים ונערכים ‰ ומקהילת בית הספר במקביל לפתוח שנה חדשה / דניאל דדון / / צילומים: אלבום פרטי / יומיים לפתיחת הלימודים משדה הקרב לכיתה

90 ימים

טבריה "נלחמתי עם תלמידים שלי לשעבר" שמעון עמור, מחנך כיתה ט' בישיבה התיכונית ולוחם בצנחנים נלחם בעוטף עזה

), תושב בית שאן, 32( שמעון עמור, נשוי ואב לחמישה. מחנך כיתה ט' בישיבה התיכונית בטבריה במקצועות תושב"ע, תנ"ך, מדעים ואזרחות. עמור משרת כקלע ביחידת מילואים בצנח־ נים. "הקפיצו אותנו בתחילת המלחמה ואחרי חודש קראו לנו שוב. הייתי באזור עוטף עזה, בהתחלה היינו בסיורים ושמרנו על היישו־ בים מפני חדירות מחבלים והתאמנו במקרה שתגיע פקודה להיכנס לעזה. הייתי חודש וקצת במילואים, חזרתי לבית הספר ועכשיו נקראתי שוב לחודש וחצי בגזרת איו"ש". איזה רגע מאתגר וקשה היה בתקופה הזאת? "הכי קשה היה המרחק מהבית, מהאישה והילדים. לפני שבועיים אשתי ילדה את בננו החמישי, והייתה דאגה אם אספיק את הלידה ומי ישמור על שאר הילדים. היה קשה גם לתלמידים, חשבתי עליהם ודאגתי להם. בצבא פתאום ראיתי תלמידים שלי מהעבר. היינו יחד בצוות. נלחמתי עם תלמידים שלי לשעבר". מתי חזרת לבית הספר? "חזרתי לקראת חג פורים. התרגשתי ממש לראות את התלמידים ששמחו לראות אותי. התרגשתי לחזור למקום הטבעי שלי, לראות אנשים בלי מדים. התלמידים וההורים דאגו לי. היו כמה תלמידים שאמרו לי שהתפללו

עלי ושהתגעגעו אלי. היו מורים שהיו מתק־ שרים אלי בכל מיני סיטואציות. זה מחמם את הלב שחושבים עליך בעורף כשאתה בחזית. היה מרגש גם לקבל מהילדים בעוטף ציורים ומתנות קטנות. אחד האירועים המרגשים שקרו לי היה לפני שבועיים בבית החו־ לים. בדרך כלל לא נותנים לאנשים מבחוץ להיכנס לחדר האוכל של היולדות, ואחראית חדר האוכל ראתה אותי ואמרה לי 'אתה חייל, אתה לפני כולם', היא הוציאה לי מגש מלא מכל טוב". מה השתנה בך כמורה בעקבות המילואים ובעקבות המלחמה? "אני יותר אוהב את עם ישראל, אני רואה את החיבוק הגדול שהם נותנים ויותר מבין את המשמעות בחינוך הדור הבא של עם יש־ ראל. יש משמעות גם להיות לוחם: לא רק לדבר על זה, אלא גם לתרום. גם התלמי־ דים כשאני בא לבקר אותם עם מדים, מע־ ריכים את זה יותר. זה גם ייתן להם בעתיד את הרצון להיות משמעותיים יותר ולהיות קרביים ולוחמים. זה חלק גדול בחינוך שלנו בישיבה התיכונית. אני לא אפתח איתם את שנת הלימודים לצערי, בגלל שאני שוב במילואים. זה מחזור חדש ואני גם לא מכיר את התלמידים. זה ממש כואב, אבל אני מא־ מין שהם יבינו את זה. זו תקופה קצרה, אחזור ואנחנו ניבנה ביחד".

16

30.8.2024 ˆ ידיעות העמק