עמק 30.08.24

עמק יזרעאל "הייתי מנותק מבית ספר לחלוטין" ד"ר זוהר פורשיאן, מורה להיסטוריה בתיכון העמק המערבי ביפעת, רס"ן במיל' באגף התקשוב

96 ימים

) ממגדל 42( ד"ר זוהר פורשיאן העמק הוא מורה להיסטוריה וגאוגרפיה במשרה מלאה בתיכון העמק המערבי יפעת, אבל בימי מלחמה, כמו עכשיו, הוא יותר רס"ן במיל' שמשרת באגף התר קשוב של חיל הקשר, כמפקד צוות במער רך המיונים והגיבושים לקצונה קרבית, כקצין קשר בגדוד קשר של אוגדת מיר לואים וכיועץ ארגוני לאוגדת מילואים. "זו עיקר העשייה שלי בחצי השנה האחרונה - להיות איש צבא", סיפר ד"ר פורשיאן, "גויסתי בנובמבר למילואים ובמהלך המלחמה הצטרפתי לצוות גדול של יועצים ארגוניים של פיקוד צפון וזה מה שאני עושה עכשיו במקביל למערך המיונים". רגע קשה ומאתגר בתקופה הזו? והייתי מנותק 8 "חלק מהזמן הייתי בצו ממערכת בית הספר לחלוטין. אי אפשר היה לשלב בין הדברים. מה שהיה מאוד מאתגר, היה בעבודה שלי בפקולטה להר כשרת מורים, הסטודנטים שלי פועלים במרחב ההוראה בבתי הספר וחלקם מור רים מן המניין, האתגר הגדול מבחינתי היה שלא הייתי יכול לוותר על העבודה

משהו השתנה בך כמורה בעקבות המילואים והמלחמה? "החשיבות של בית הספר עבור התלר מידים התחדדה לי. שמעתי מהתלמידים כמה המסגרת הזאת חשובה להם ועד כמה מערכת החינוך מחזיקה אותם. יש לי גם את הזכות כהיסטוריון וכמורה להיסטוריה וגאוגרפיה להסתכל על המר ציאות שלנו דרך מקצועות הלימוד הללו ולהיפך. השיח שהתלמידים נמשכו אליו ובצדק, היה על המלחמה ואני יכולתי למנף את זה ולדבר עליה בהיבטים היסר טוריים. לקשור את תחומי העניין במר קצוע שלי למציאות שמעסיקה אותם". איך אתה נערך כמורה ומחנך לקראת שנת הלימודים בצל המלחמה? "כולנו באי וודאות אבל אנחנו נערכים באופן מלא. אני והצוות שלי עובדים כרגיל, זה שומר על השפיות של כולר נו, המורים והתלמידים וגם נותן איזשהו עוגן. אנחנו בונים את תוכנית הלימודים ואפילו מייצרים בשנה החדשה תוכנית חדשה בהיסטוריה לכיתות ז'. אני עדיין עושה מילואים ואני לא יודע איפה זה יתפוס אותי בתחילת שנת הלימודים".

איתם. הייתי צריך להגיע במיוחד מהמיר לואים וללמד את הקורסים באופן מלא". מתי הגעת לבית הספר בתקופה הזו? "חזרתי בחודש ינואר למחצית ב' של השנה, אבל עם הרבה ימי מילואים תוך כדי תנועה. התלמידים כמובן חוו את זה. במהלך ימי המילואים באתי לבקר והתלמידים הופתעו. הם מאוד מחבקים, מפרגנים ודואגים. גם הצוות בבית הספר דאג".

עפולה "ב'אפטר' שקיבלתי יצאתי עם התלמידים לטיול" אופיר גנץ, מחנך כיתה י"ב באורט אלון-בן גוריון וסרן במיל' בחיל השריון נלחם בחאן יונס

ר � , תושב חריש, נשוי ואב לא 33 בן ה־ אופיר גנ ץ בעה הוא מחנך כיתה י"ב מגמת מידע ונתונים ומגיש לבגרות במתמטיקה בבית הספר אורט אלון בן גוריון ,179 בעפולה. במילואים הוא סרן שמשרת בחטיבה בחיל השריון כקצין לוגיסטיקה. "גויסתי 7029 גדוד באוקטובר לפנות בוקר. הייתי במילואים בדיוק 8 ב- יום שבמהלכם היינו בבקעה ואחר כך בחאן יונס 150 85 כמה חודשים. אחר כך נקראתי שוב למילואים ל יום", סיפר. רגע קשה ומאתגר? "לקבל את שיחות הטלפון מהמשפחה. בהתחלה היינו בלא נודע, לא ידענו מה קורה, מה יהיה עם המדינה ומה התוכניות של הצבא. בתחילת המלחמה אנשים אטמו את הבית והסתגרו, אני הייתי במילואים ובסוף הכל נפל על המשפחה לבד, אלו רגעים לא פשוטים. זה מאוד כואב למשפחה שהשארת מאחור. יש לי הכרת הטוב לאשתי ולמשפחה שלי על ההקר רבה וגם לבית הספר על התמיכה באשתי ובבית, כי היו המון רגעי שבירה ובית הספר היה שם בשבילה, גם בשיחות של מנהלת בית הספר איריס קרל ושל המנהלת הפדגוגית איילת ישי. למרות העומס שהיה להן הן התפנו לשוחח איתה ותמכו בה. בית הספר בשבילנו היה עוגן משמעותי בתקופה הזאת". מתי הגעת לבית הספר בתקופה הזו? "אני מאוד אוהב את מה שאני עושה ומאוד אוהב

את התלמידים שלי. בכל הזדמנות שהייתה לי קפר צתי להגיד להם שלום. בהתחלה כששירתנו בבקעה, יצאתי שעה מוקדם יותר מהבית כדי להגיד שלום לתלמידים. כשהיה לי יום אפטר, הגעתי לבית ספר ויצאתי איתם לטיול". בפעם הראשונה שחזרת מהמילואים, איזו קבלת פנים עשו לך בבית הספר? "חלק מהתלמידים ממש בכו והיה לי מאוד קשה לראות את זה. הרגשתי שהם דאגו לי. יש את החינוך בכיתה ויש את הדוגמה האישית שאתה נותן להם בלי מילים. המילואים האלה זו הקרבה מאוד גדולה וברגע שהם רואים אותי על מדים, זה מעביר לתלמידים את המסר הכי גדול שיש על מסירות, אהבה למולדת ועל ציונות, גם בלי לדבר". יש משהו שהשתנה בך כמורה וכמחנך בעקבות המילואים והמלחמה? "למדתי ששום דבר לא מובן מאליו. גם ללמד בתוך כיתה זה לא מובן מאליו. השנה לימדתי בקושי חור דשיים בבית הספר. הפעם השנייה שנקראתי למיר לואים, הייתה ביום של הבגרות במתמטיקה והתלמיר דים שלי הגיעו מאוד מוכנים. ישבתי איתם ולימדתי איתם תגבורים עד הערב, ולא הרגשתי שעשיתי להם טובה, כי אני מאוד אוהב אותם ומחובר אליהם, זו חובתי. הם לא צריכים להיענש על זה שהייתי במיר לואים. אני רק מחכה לשגרה לחזור וללמד אותם".

235 ימים

17

ידיעות העמק ˆ 30.8.2024