מוסף נדלן נגב 11.02.22

הסדנה לאמנות אתיופית. שימור בלי תוספות

רם מרש. "יש לנו המון פרויקטים שהם פריצת דרך כמעט בכל תחום"

בית עראף אל עראף. "אחד הבניינים היחידים בעיר העתיקה שנבנה מאבן ירושלמית"

אתה חושב שנכון להפוך את העיר העתיקה למוקד תרבות ובילוי על חשבון בתי מלאכה כמו מסגריות, נגריות וכדומה? "אני חושב שכדאי להשאיר גם בעיר העתיקה, כמו בכל מרקם אחר, סוג מסוים של בתי מלאכה. כלומר, אין לי בעיה שתהיה מסגרייה ויהיה זגג ויהיה רפד, אני באופן אישי מאוד אוהב את הדברים האלה, כל עוד הם לא מפריעים לשימושים האחרים שיש בעיר העתיקה, שזה מלונאות ומגורים. צריך למצוא את התמהיל הנכון. לא הייתי מוציא משם בתי עסק, הייתי מוציא דברים משם שהם מלכל ־ כים. לא הייתי רוצה שיהיה מוסך או חנות לחומרי בניין שעוסקת בעיקר באחסנה של חומרי בניין וצ ־ ריכה גם גישה למשאיות וכו'. עם זאת, צריך לראות איך מביאים אוכלוסייה שתמלא את העיר העתיקה גם בלילה. זה יקרה אם תהיה מסה של מגורים ומסה של מלונאות וסוגים מסוימים של שימושים שיביאו אנשים בלילה, וגם צריך להכניס תכנים ברחובות, בתי קפה, מסעדות, ודברים מהסוג הזה". מתקדמים לכיוון הנכון ואיך לדעתו של אדריכל מרש העיר העתיקה תיראה בעוד עשר שנים? "אני רואה את העיר העתיקה בעוד עשר שנים יותר בנויה, עם יותר והגריד שקיים בעיר העתיקה - יש לו את כל הנתונים לכך שהעיר תעבוד נכון" "אנחנו מבקרים בשוק לווינסקי בתל־אביב, מבקרים בשוק הפשפשים ומבקרים בערים עתיקות אחרות בעולם, ורואים שמה שחסר בבאר־שבע הוא קודם כל מסה קריטית של עסקים שמחוללים עירוניות" "העיר העתיקה נבנתה במידות אנושיות, עם פוטנציאל אורבני כמעט נדיר. היחס בין גובה הבניינים לרוחב רחובות, התדירות שלהם

מגורים, יותר מלונאות, יותר אנשים שמסתובבים ברחובות בכל מיני שעות של היום והלילה", הוא אומר באופטימיות. "אני מקווה שהיא תממש את הציפיות שלי, מכיוון שאני יודע מה יש על השו ־ לחן היום, אז אני חושב שיהיה הרבה יותר מכל דבר. לומר שזה יגשים את כל החלומות שלי? אני לא בטוח, אבל אני חושב שאנחנו מתקדמים כי יש היום פרויקטים לעיר העתיקה אצלי על השולחן שהם ממש מחוללי שינוי, מאות יחידות דיור וע ־ שרות חדרי מלון באזור שנושק לנחל באר־שבע שנמצאים כרגע בתכנון, וברגע שיקומו, אי אפשר יהיה יותר להתעלם מהעיר העתיקה". בתור אדריכל ותיק ומנוסה, אתה צריך כל הזמן להתחדש, להתעדכן ולהמציא את עצמך מחדש. זה לא מעייף? "שאלה טובה. דבר ראשון, אני נוטה בשנה האחרונה להקצות יותר ויותר משאבים לתרומה ציבורית. דבר שני, אנחנו מנסים למצוא שווקים חדשים ונושאים חדשים שלא עסקנו בהם, ללמוד אותם, להשתכלל בהם ולהכניס עניין. דבר שלי ־ שי, אדריכלות היא אורח חיים, זה לא מקצוע כמו יתר המקצועות. אתה חי את זה ואתה לא יכול בלי זה. זה מעייף? כמו כל דבר בחיים זה מעייף, אבל אנחנו קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר, שותים כוס קפה ונרתמים. אז יש מדי פעם תקופות פחות טובות ותקופת יותר טובות. אם יש דבר שחסר לי בקורונה הוא האפשרות הספונטנית לקום ולקחת את הרגליים, לטוס לחו"ל לאיזשהו מקום, לפנות את הראש ולחזור, אבל אני מניח שזה יחזור מתי ־ שהו. צריך לנשום גם אדריכלות במקומות אחרים בעולם ולא לשבת במקום, כל הזמן לחפש להש ־ תכלל ולחפש לצמוח, אחרת נגיע באמת למצב שנשתעמם". יש שאיפה או אתגר שהיית רוצה להגשים? "אם אחוז סביר של הפרויקטים שנמצאים היום על השולחן במשרד שלנו יתממשו, מבחינתי הג ־ שמתי חלום. יש לנו המון פרויקטים שהם פרי ־ צת דרך כמעט בכל תחום, אם זה בנייני משרדים חדשים, מעורבי שימושים שאנחנו עושים בבאר־ שבע, אתגר העיר העתיקה שדיברנו עליו, מרכז תחבורתי גדול שמתכננים היום בבאר־שבע, בתי ספר חדשניים. בדיוק עכשיו הצגתי פרויקט של בית ספר עירוני בתוך מתחם שיש בו גם מגורים, תעסוקה ומסחר, בית ספר בקומות שאין דבר כזה בבאר־שבע. יש דוגמה כזאת בתל־אביב. כל הדב ־ רים האלה חדשים מבחינתי לגמרי, אז אם הם ית ־ ממשו בחלקם הגדול ולא יישארו על הנייר, אהיה מאושר".

מתקדם והכי מודרני מכל הבניינים בעיר העתי ־ קה. הוא יפייפה ויש לו פרופורציות מדהימות". פוטנציאל לא ממומש העיר העתיקה בבאר־שבע היא אחד המקומות המרתקים, המיוחדים והמסקרנים בארץ. היא הוק ־ מה לפני יותר ממאה שנים, בתקופת השלטון העו ־ תמאני, ורחובותיה, שנבנו במתווה של שתי וערב, מציעים עולם ומלוא של היסטוריה, תרבות, סי ־ פורים וצבעים. זהו גם יתרונה של העיר העתיקה. "העיר העתיקה נבנתה במידות אנושיות, עם פו ־ טנציאל אורבני כמעט נדיר", אומר מרש. "היחס בין גובה הבניינים לרוחב רחובות, התדירות שלהם והגריד שקיים בעיר העתיקה - יש לו את כל הנתו ־ נים לכך שהעיר תעבוד נכון". מרש מחלק את העיר העתיקה לשניים: מרחוב קק"ל דרומה ומקק"ל צפונה. "החלק מקק"ל דרו ־ מה יחסית השתמר, יש שם פוטנציאל גדול מאוד. אני מדבר על כל הקטע של רחוב קק"ל, הפלמ"ח, סמילנסקי, זה קטע יותר תוסס בדרך כלל. ויש את הקטע הצפוני, שלמעט הגריד העירוני כמעט הוחרב וכמעט שלא קיים. אז ככל שנחזיר עטרה ליושנה, ונשמר את הרחובות ונשחזר דברים, הם יהוו יותר אבן שואבת לאנשים לבוא ולבקר ולראות וליהנות". מנגד, אומר מרש, "כדי להביא לעיר העתיקה אוכלוסיות חדשות, צריך לבוא ולראות למה מקו ־ מות אחרים שוקקים חיים. אנחנו מבקרים בשוק לווינסקי בתל־אביב, מבקרים בשוק הפשפשים ומ ־ בקרים בערים עתיקות אחרות בעולם, ורואים שמה שחסר בבאר־שבע הוא קודם כל מסה קריטית של עסקים שמחוללים עירוניות". בהקשר זה מרש מסביר שלא די בכמה פאבים. "דבר שני, צריכה להתעורר פה תרבות צריכה שת ־ ביא את האנשים למקומות האלה, כי אם בסופו של דבר קשה להביא יותר מעשרים־שלושים איש לבית קפה או פאב בערב, אז הוא ייסגר. איך עושים את זה? זה כבר עניין של קהילה". תן דוגמה. "בעיר העתיקה יש את פאב 'פרלה', שמה שמיוחד בו שהוא קהילה. יש קהילה, כולל אותי, שכמעט בכל ערב באה לשם לשתות בירה. אותם אנשים באים בכל ערב, ואם עוד חמישה כאלה היו מצ ־ ליחים לבנות את הקהילות האלה, הייתי מתחיל לראות אנשים קבועים בעיר באים וצורכים את הדברים האלה, ואז העיר הייתה מתמלא חיים, וזה לא קורה".

מחזיר עטרה ליושנה

11.2.2022 ˆ ידיעות הנגב 42