נגב 01.03.24

) עבר לא מעט טלטלות בחייו, 22( גוני גודארד אבל מרגע שאומץ על ידי מני ואיילת גודארד אלא שאז ‰ מקיבוץ בארי, חייו השתנו לטובה הגיעה השבת השחורה והותירה אותו ללא האנשים ההורים המאמצים ‰ שהיוו עבורו משענת חזקה נרצחו במתקפת המחבלים על ביתם וגופתו של מני בראיון כואב הוא מדבר על ‰ עדיין בידי החמאס ‰ על החיים במשפחה מחבקת ותומכת ‰ ילדותו ועל האובדן הכבד: "אני מנסה לחיות את היום יום, ברגע שאני מרגיש געגועים אליהם, אני בוכה"

מאיר // צילומים פרטיים – עודד בר

מני ואיילת היו מלאכים של ממש

ו � לפיה ג בשור קש ה פתו של אביו המאמץ, מני גודארד ז"ל, אשר נרצח בשבת השחורה של השביעי באוקטובר במהלך מתקפת הטרור בקיו בוץ בארי, נחטפה על ידי מחבלי החמאס לרצועת עזה, החזירה את גוני גודארד במנהרת הזמן ארבעה חודשים לאחור. גם אמו המאמצת, איילת גודארד ז"ל, נרצחה במהלך אותה מתקפת המחבלים על ביתם שבקיבוץ. הלווייתה התקיימה בבית העלמין בקיבוץ פלמחים שלושה שבועות לאחר שנרצחה. מני ואיילת זיכרונם לברכה הותירו אחריהם ארבעה ילדים: מור, גל, בר וגוני, ושבעה נכדים, כשהנכדה הצעירה ביותר נולדה לפני כחודש ימים. החיים התהפכו ), הוא בנם המאומץ של בני 22 גוני ( הזוג גודארד. בהיותו בן שלוש וחצי הוא הועבר מבית אומנה בנתיבות לאימוץ אצל משפחת גודארד בקיבוץ בארי והצטרף לשלושת ילדיהם הביולוגיים של מני ואיילת. "הייתי הכי קטן במשפחה", סיפר השו בוע גוני בשיחה נרגשת, כשהוא פותח את סגור ליבו, "השתלבתי במשפחה באופן טבעי. הרגשתי אצל מני ואיילת, כמו גם עם ילדי המשפחה, שהפכו למו עשה לאחים שלי, כמו בן משפחה לכל דבר. מני ואיילת היו עבורי לא רק הורים מאמצים, אלא מלאכים של ממש". באותה שבת שחורה התהפך עליו עוו למו של גוני, כאשר במתקפת המחבלים

איבד את שני הוריו המאמצים. לא קל לו לחזור ארבעה חודשים לאחור ולשחזר את אשר חווה באותה שבת שחורה. גוני התלבט לא מעט בטרם חשף את תחוו שותיו ואת התמודדותו עם המציאות הקשה אליה הוא נקלע ונמצא בה עד היום. גם במרחק הזמן וגם במרחק הפיזי מהו בית שבקיבוץ, כשהוא שוהה עם חברי קהילת בארי בבית המלון בים המלח, לשם הם פונו מיד לאחר שחולצו מהתוו פת שבקיבוץ, בורר גוני כל מילה הנאו מרת בשיחה עימו. שיחה קשה ועצובה עד מאוד. הוא גם נזכר באותה פנייה נרגשת שפרסם באותה שבת שחורה בפייסבוק בנוסח - "אלה הם ההורים שלי. אם מיו שהו ראה איזה משהו, אפילו הכי קטן להגיד לי בפרטי", כשהוא גם מצרף את תמונותיהם לפנייה המצמררת הזו. מראה מזעזע "באותה שבת", מספר גוני, "עם הישו מע האזעקות ותחילת מתקפת הטרור, קיבלנו הנחייה להיכנס לממ"ד ולנעול אותו. התעוררתי משיחות הטלפון שביו שרו על מתקפת מחבלים בקיבוץ. התו חלתי לפחד ומאוד דאגתי להורים שלי. החלטתי להגיע מהחדר שלי בשכונת הצעירים בקיבוץ לבית של ההורים. בהחלטה של רגע עטיתי על הפנים שלי חולצה לבנה כדי שהמחבלים יחשבו שאני אחד מהם ולא יפגעו בי, ורכבתי על אופניי לכיוון הבית של ההורים.

"אני נזכר בחיבוק שלהם וביחס על ורים שאיבד: האוהב שלהם אליי. הם היו הורים מדהימים. הם היו קשובים לכל דבר. הם התגאו בי, והיה לנו קשר מצוין" גוני גודארד עם ההורים המאמצים איילת ומני, זכרם לברכה

1.3.2024 ˆ ידיעות הנגב 32