נגב 01.10.25

עם הקלצונה המפורסמת. ללקק את השפתיים

מבוקש בשגרירות במקביל למכירת הפיצות והפסטות על בסיס תפריט שמשתנה מיום ליום, השניים מקיימים בחצר ביתם ערבי קו־ נספט, הדרכות, ועוד. בימים אלה הם מתכננים להשיק פודטראק עם האוכל של סטפאנו, שאמור לקחת את העסק צעד אחד קדימה. "זה כרגע בעבודה", מאי משתפת, "חלק מהעניין הוא שאנ־ חנו רוצים שיהיה מקום לקהילה, לצאת אליו, לשבת ולהתאוור ביחד ממוצר שהוא ברמה הכי גבוהה לכל המשפחה. חלק מהעניין הוא שנעשה תעודת כש־ רות כדי להנגיש את זה לכולם. כרגע אין לנו תעודה, אבל אנחנו עושים את המקסימום האפשרי עם חומרי גלם כשרים ומקפידים להפריד כלים. אנ־ חנו רוצים ליצור מקום מפגש לקהילה, לשתות כוס קפה ולאכול את הפיצות שלנו. שיהיה כיף, שיהיה נחמד,כי זה משהו שחסר כאן". בשנים האחרונות הוזמנו השניים לקיים ערבים קולינריים מיוחדים לש־ גרירות איטליה בישראל. שני אירועים יוצאי דופן עשו השניים בשיתוף השג־ רירות עבור משפחות החטופים. "אין הרבה איטלקים שחיים פה בארץ", מספר סטפאנו, "השגרירות האיטלקית מכירה את רוב האיטלקים שגרים כאן. הם יודעים שאני שף ופנו אליי". מאי: "אנחנו מגדירים את סטפאנו כשגריר הקולינרי של איטליה ביש־ ראל. עשינו בשגרירות אירועים מג־ וונים. התארחנו בבית השגריר ביום הפיצה הבינלאומי. הביאו כל מיני משפיענים מתחום האוכל, וסטפאנו עשה להם הדרכה על הכנת הפיצות. בהמשך, עשינו עבורם אירועים נוס־ פים. איטליה באופן כללי נהגה לחגוג את יום הרפובליקה, אבל מאז המלחמה, זה פחות מתאים, ולכן עשינו אירועים מצומצמים יותר כשהמטרה היא גם לחבר את השגרירות לחברה הישרא־ לית וגם לעשות חיבור דרך האוכל למשהו שהוא מנחם. הם לוקחים מישהו שהוא איטלקי בהכרח כי הם יודעים שהם יקבלו את המוצר הכי טוב שיש והחיבור הוא טוב". מתנדב לשמירה כרמית, לפחות מבחינת מי שגר בה, נחשבת ליישוב לכל דבר, אבל מבחי־ נת משרד הפנים, היא שכונה במיתר וכפופה למועצה המקומית. התושבים ביישוב, מאז השבעה באוקטובר, לקחו על עצמם להרחיב את מערך האבטחה סביב היישוב, שכולל סיורים לאורך כל שעות הלילה על בסיס מתנדבים, רבים מהם חמושים. סטפאנו, ששמע על היוזמה, התנדב לאחד הסיורים, ומדי פעם מקפיד להתייצב למשמרת בשעות הלילה. "פעם ראשונה פנה אליי מורג, השכן שלי", הוא מספר. "עשינו כמה שעות סיור בחוץ, ואז הוא הסביר לי במה מדובר, שצריך עזרה. אמרתי יאללה. אם אני פה עד הסוף, אני רוצה לעשות משהו בשביל הקהילה, בשביל האנ־ שים. אם אני רוצה שיהיה כאן בטוח, אני צריך גם לתת מעצמי. מה שאני יכול לעשות אני עושה. אני אומר לכו־ לם כל הזמן שאני מרגיש בבית, למרות

מאיטליה באהבה

"אני רוצה סטפאנו: לעשות משהו חזק יותר, שאין עדיין בארץ. שכולם יידעו שהם מקבלים משהו חדש שמשלב בין הקולינריה האיטלקית לישראלית. אני רואה בנגב המון דברים מיוחדים. יש פה יקבים וחומרי גלם מעולים"

מה מפתיע אותך בחברה הישרא־ לית? "אני אוהב את החוצפה הישראלית. זה כיף. למדתי מזה הרבה. לפני כן הייתי קצת יותר מנומס. תשמע, אחרי השבעה באוקטובר, ובהמשך המלחמה באיראן, מאי גויסה למילואים, ואנשים לא הפסיקו להזמין אותי אליהם הביתה כי הייתי לבד. כולם ידעו שאני לבד ופנו אליי, לא הרגשתי בודד לרגע. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו". איפה אתם רואים את העסק בעוד חמש שנים? סטפאנו: "אני ממש רוצה לגדול. כולם יודעים מה זה איטליה ומה זה החיבור של איטליה וישראל". רבים יגידו שהמשמעות של לגדול היא לעבור למרכז. מאי: "אנחנו רוצים שהבסיס שלנו יהיה פה. כרגע אנחנו רואים את זה דרך הפודטראק. לומר שאנחנו כאן כדי להישאר וכן, בהמשך להרחיב פעילות לשאר הארץ ולהיות החוט המקשר בין ישראל לאיטליה, גם בתחומים נוס־ פים". סטפאנו: "אני רוצה לעשות חיבור קולינרי של שני המקומות. רוצה לי־ צור משהו חזק יותר, שאין עדיין בארץ. שכולם יידעו שהם מקבלים משהו חדש שמשלב בין הקולינריה האיטלקית לי־ שראלית. אני רואה בנגב המון דברים מיוחדים. יש פה יקבים וחומרי גלם מעולים. מבחינתי, יש פה חיבור מעו־ לה עם חומרים שאפשר לעבוד איתם. המוטו שלי הוא לעבוד עם מאה אחוז חומרים טבעיים. זה מה שאני אוהב וככה אני רואה את העבודה שלי. יש כאן הרבה מקומות שפועלים ככה וזה מתאים לדרך שלי". מאי: "אנחנו רוצים להיות אלה שייתנו את המקום הזה לשתות את הקוקטייל אחרי העבודה. אנחנו רוצים להיות אלה שמביאים את הבשורה הזאת. שנינו לא היינו קשורים לכאן בשום צורה, אבל בגדול התאהבנו בנגב".

שאני מדבר שפה אחרת". לאחר פרוץ המלחמה התראיין סט־ פאנו לתקשורת באיטליה והתייחס לטבח הנורא של השבעה באוקטובר. "סיפרתי להם איך אני מרגיש פה ועל הקשר שלי למקום. אנשים פה חזק ביחד. מה אני רואה בישראלים? מתי שיש בעיה גדולה, כולם ביחד. זה מטורף. זה מה שאני רואה וזה מה שאני מרגיש". מה הכי חסר לך מאיטליה? "החברים שלי. לשתות אחרי העבודה 'אפרול שפריץ' (קוקטייל איטלקי - ע.ח) בכיף".

"חברים מאי: שמגיעים לבקר אותנו כל כך נהנים להגיע. אנחנו קוראים לזה איטליה שלנו בכרמית. אואזיס בנגב. כיף, רגוע, הבית גדול, יש בריכה. יש כאן ספייס שהוא לא מובן מאליו עבור מישהו שמגיע מהעיר"

בחצר הבית בכרמית. לקוחות שהפכו לחברים

1.10.2025 ˆ ידיעות הנגב 68