נגב 01.10.25

שף סטפנו ומאי. מצאו בית חם בכרמית

סטפאנו: "אחרי השבעה באוקטובר מאי גויסה למילואים, ואנשים לא הפסיקו להזמין אותי אליהם הביתה. כולם ידעו שאני לבד ופנו אליי, לא הרגשתי בודד לרגע. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו"

מאי: "איכות החיים פה. תמיד כשבאים אלינו חברים, הם כל כך אוהבים לה־ גיע. אנחנו קוראים לזה איטליה שלנו בכרמית. אואזיס בנגב. כיף, רגוע, הבית גדול, יש בריכה. יש כאן ספייס שהוא לא מובן מאליו עבור מישהו שמגיע מהעיר". שילוב תרבותי אז מה הופך את העסק של שף סטפאנו ומאי לכל כך מוצלח? הרשתות החבר־ תיות מלאות בקומפלימנטים לפיצות ולפסטות של סטפאנו, ומי שדיבר־ נו איתו ביישוב, מעיד שמדובר ברמה אחרת. "אנחנו בוחרים כל חומר גלם בק־ פידה", מדגישה מאי, "אנחנו בוחרים את הספקים. הדגש הוא על השילוב של איטליה. הקמח הוא מאוד ספציפי, מיובא מאיטליה, כמובן כשר, שאין לה־ שיג אותו שלא דרך הספק או דרכנו. אנחנו עובדים עם גבינות ישראליות בשיתוף עם מחלבות גד ועברי. עגב־ ניות של מוטי ללא חומרים משמרים. על זה קם ונופל המטבח האיטלקי. על הפשטות ועל הרכיבים הכי טובים שיש.

מכאן אנחנו כבר אוהבים לעשות דב־ רים שמתאימים לחך הישראלי., דברים שבאיטליה פחות בהכרח היו עובדים. למשל, קינוח הדגל שלנו, קלצונה נו־ טלה ומסקרפונה. אנשים עפים עליו, מתעלפים ממנו. באיטליה הקלצונה יותר מלוח". מה גולת הכותרת של האוכל שלך? סטפאנו: "המתכון של הבצק שלי. אנשים אמרו לי שהם טסו לאיטליה, אבל שהבצק והפיצות שלי יותר טעי־ מים. אומרים לי שהם לא צריכים לטוס לאיטליה כדי לאכול אוכל איטלקי כי יש להם את זה כאן, קרוב לבית. כמובן שהקינוח שדיברנו עליו". הצלחת העסק עשתה את שלה, והש־ ניים החלו לקבל הצעות לפרויקטים מסקרנים. "התחלנו בשיתוף פעולה עם 'ואדי עתיר'", מספרת מאי, "זה פרויקט מאוד מעניין שעיקרו שימור התרבות הבדואית בשילוב עם חדשנות וקיימות. הם עובדים עם כל מיני שפים ורצו אותנו כי אנחנו מקומיים. עירוב תרבויות בין איטליה לישראל והתרבות הבדואית. מאוד חשוב לנו להדגיש את עירוב התרבויות. הבסיס הוא איטלקי, אנחנו מוסיפים את הטאצ' שלנו".

' והורדתי 2 לא הולך בעיר. פתחתי 'יד מהאפשרות של מנוע החיפוש מגורים בעיר. חיפשנו רק יישובים או קיבוצים. הסתובבנו בכל הארץ. בחיים לא שמע־ 12 תי על כרמית. באותו יום עברנו ב־ בתים מראשון לציון ועד ערד. הייתי בשוק ממה שראיתי בכרמית. סטפאנו התלהב ממש. דיברנו עם אנשים ועפו עלינו. אחד האנשים פה אמר לנו 'אתם חייבים לבוא לפה, אני אוכל מקדונלד'ס כבר שבועיים'. אמרנו אוקיי, חזרנו עוד פעמיים לראות בתים נוספים ולדבר עם חבר'ה שגרים פה. ראינו שהאנשים פה מאוד נחמדים והחלטנו שהולכים על זה". איך המשפחה שלך קיבלה את זה? "אמא שלי חשבה שאיבדתי את זה. היא לא הבינה איך אני עוברת מראשון לציון לנגב. הסברתי לה שזה מרגיש לנו ממש טוב. ככה מצאנו את עצמנו כאן". סטפאנו: "אני מבורדיגרה, זה בצפון מערב. אני מודה שהמעבר לנגב היה מוזר כי בורדיגרה נמצאת ממש על הים. האזור שגרתי בו היה יפה, הרבה ירוק, אבל כשראיתי את הכביש לכרמית, ראיתי משהו טוב. את הקסם של המקום. ראיתי את הפוטנציאל. אמרתי, פה זו

התחלה של משהו חדש. אנשים מבינים למה הם באים לפה". מאי: "גילינו את הקהילה. האנשים שיש כאן זה משהו שהוא יותר חזק מהכל. לקוחות שהופכים לחברים. קש־ רים מאוד קרובים. אנשים מאוד איכו־ תיים. כיף לגור פה". מה היתרונות של המגורים פה? סטפאנו: "אני אוהב את האווירה. מב־ חינת מזג האוויר, אין לחות פה, ומב־ חינתי זה מצוין. אני מרגיש טוב. פחות חם פה ממה שאנשים חושבים. אנחנו נמצאים במרחק של שעה נסיעה ממרכז הארץ. אין פקקים. האווירה והחיים מב־ חינתי טובים יותר. נוף פתוח. יש מה לעשות פה". "גילינו את הקהילה. מאי: האנשים שיש כאן זה משהו שהוא יותר חזק מהכל. לקוחות שהופכים לחברים. קשרים מאוד קרובים. אנשים מאוד איכותיים. כיף לגור פה"

ידיעות הנגב ˆ 1.10.2025 67