נגב 02.02.24

מאיר, יעקב לוי – עודד בר

צילומים פרטיים

קשה להיות ילד

במלחמה כמעט ארבעה חודשים אחרי השבת השחורה, הצעירים שפונו מיישובי העוטף מתמודדים עם לא מעט קשיים ומרגישים שלהיות ילדים בעידן הזה הם מספרים ‰ זו משימה לא פשוטה על החיים החדשים במגורים הזמניים מדברים על ההתמודדות עם ‰ ובעיקר מקווים ‰ השכול והאובדן שיוכלו לחזור בקרוב לבית האהוב שנאלצו לעזוב מאחור

"עכשיו אני נחשב פליט". מפל המר

פעם מרגישים בסדר, פעם ממש לא ) מקיבוץ עין השלושה מתקשה עם 11( מפל המר מספר על השיר שכתב על המלחמה ‰ המעבר לאילת ונזכר ברגע שמחבלים ניסו להיכנס לממ"ד ‰ "לפני המלחמה של השבעה באוקטובר למדתי בבית הספר מרחבי אשכול שב־ מועצה האזורית אשכול. בתחילת המלחמה פונינו למלון 'ספורט' באילת. עכשיו אני לומד בכיתה ו' בבית ספר שמש שנפתח באילת. המעבר קשה מאוד. פעם מרגישים בסדר ופעם מרגישים ממש לא טוב. היה קשה לצאת משטח הלחימה, לברוח מהבית במשאיות משוריינות. היה לי מאוד לא קל כל המעבר הפתאומי שנכפה עליי. אני מנסה להסתדר עם המצב הזה וליצור שגרה חדשה כדי שעדיין יהיה לי כיף. הבית מאוד חסר לי. באותה שבת של השבעה באוקטובר נכנסו מחבלים אלינו לבית, הרסו דברים וגנבו חפצים וגם ניסו להיכנס לממ"ד, שם הייתי עם המשפחה ועם הכלבים שלנו. בזכות מנעול שאבא שלי התקין, המחבלים לא הצליחו להיכנס לממ"ד. באותה שבת נהרגו לנו ארבעה חברים בקיבוץ. הייתה גם מישהי שברחה מהממ"ד וניצלה, אך הבית שלה נשרף. כשהיינו בממ"ד שמעתי צעקות וקללות בערבית, בחוץ היו יריות והיינו בחוסר ידיעה מה קורה. גם כתבתי שיר בשם 'אני בסדר' על מה שעבר עליי והעליתי אותו ליוטיוב. בשיר הזה כתבתי ש'נכון, ברחתי מהמחבלים, אבל אני בסדר. נכון, ברחתי מהמחבלים, אבל אני בסרט'. שבועיים לאחר אותה שבת חגגתי יום הולדת וזה היה גרוע בגלל שאני תקוע במלון. מתגעגע הביתה. לא יכול לחזור. אני רוצה לבית שלי, אבל אני לא יכול, כי אני תקוע במלון. עכשיו אני נחשב פליט". אני מדבר עם המשפחה שלי שהייתה איתי באותו אירוע וגם עם חברים על מה שקרה. אני שומע קצת על המלחמה ואמא מעדכנת אותנו. קשה מאוד להיות ילד במלחמה הזו. פעם אני רוצה לקום ופעם אני לא רוצה לעשות כלום".

היה לי מאוד לא קל כל המעבר הפתאומי שנכפה עליי. אני מנסה להסתדר עם המצב הזה וליצור שגרה חדשה כדי שעדיין יהיה לי כיף"

2.2.2024 ˆ ידיעות הנגב 38