נגב 02.08.24

קטעים מתוך הספר שמלווה באיורים

חרם, מאחר והילד חושב שהחרם ירדוף אותו לעד". ומה עושים עם מנהיגי החרם? "ילד מחרים מנהל עימות על ידי שימוש באלימות, תוקפנות וזאת במקום להתמודד עם הסיטואציה בדרך ראויה. כאשר ילד נוהג באופן אלים, רצוי לסייע לו. לתת לו להבין שהוא מסתכן ותדמיתו כמחרים שלילית והוא אמור להיפגע בעצמו. חשוב שיבין כי יש עוד אפשרויות להתמודדות חברתית ללא נקיטת אלימות. להפנים לו את החשיבות בקבלת השונה ויחסי כבוד בין חבריו". ־ "עם סיום הלימודים הזמינה המ נהלת את ליטל ואת רות, חברתה של ליטל, לחדרה. המנהלת סיפרה לליטל שרות גיבורה, כי היא היתה הילדה היחידה שדאגה לעצור את החרם. ליטל חיבקה את רות ואמרה - 'את חברה, חברה אמיצה. תודה, רים. עכשיו אני מבינה שטעיתי. הייתי צריכה לשתף. רק כך אפשר להפסיק חרם על ילדים'. רות הביטה ־ בליטל ואמרה - 'אני שמחה שהצל ־ חתי להפסיק את החרם עלייך'. המ נהלת העניקה לרות תעודת הוקרה ־ ואמרה - 'כל הכבוד, רות, את גי בורה". מתוך ספרה של פנינה אמור "הצילו, ‰ חרם!" חרם בעידן מלחמה תופעת החרם החברתי בקרב בני נוער ומ־ תבגרים מתעצמת במציאות המלחמתית בה אנחנו נתונים בעשרת החודשים האחרונים מאז השביעי באוקטובר. אמנם אין נתונים לגבי היקף התופעה מאז פרצה המלחמה, אך להערכת גורמי חינוך ורווחה, אין כל ספק שהמציאות המלחמתית עושה את שלה גם בקרב בני הנוער והמתבגרים באשר לגילויי אלימות וחרם חברתי. "מאותה שבת של השביעי באוקטובר", מציינת אמור, "הילדים לא שבו במהרה לבית הספר. עוצמת החרדה בקרב ההורים והילדים היתה גדולה. הילדים חזרו בהדרגה לספסל הלימודים. ניכר היה כי הם התק־ שו והיו מלאי חרדה וחוסר שקט. הבחנתי כי ־ רות. אני חששתי מאוד משגיא ומ ־ רון. חששתי לשתף הורים או מו

ילדים לא יכלו להחזיק את עוצמת החרדה בתוכם, בבית. הם נזקקו לאנשי צוות בית הספר". איך זה בא לידי ביטוי בין כתלי בית הספר? "בשל המצב הפעילו בבתי הספר פעילויות חברתיות במסגרתן איפשרו לילדים לפרוק ולספר אודות חרדות ופחדים. את הילדים הטרידו שאלות כמו האם יכולים להיכנס מחבלים לבית הספר? האם יספיקו להגיע לממ"ד? האם אפשר שחיילים יבואו לש־ מור על בית הספר? יש מתח גדול לילדים ולהורים. הילדים מודאגים בעיקר בהפס־ קות. הילדים חשים שהם לא מוגנים וללא דמות בוגרת. כל רעש מוזר מרתיע אותם". כיצד זה משפיע על תופעות כמו חרם חברתי? "ישנם קשיים חברתיים וכן קשיים נפ־ שיים. חלק מהילדים ירודי אנרגיה וחלקם אגרסיביים. ילדים רבים נחשפו לתכנים ול־ סיפורים אודות השביעי באוקטובר, ובכלל אודות המלחמה, מה שגרם לכאוס, בעיקר בהפסקות בין השיעורים. הילדים האגרסי־ ביים נתקפו בהתקפי זעם, שבאו לידי ביטוי בקללות, צעקות ואלימות כלפי חבריהם לכיתה. הילדים האגרסיביים משליכים את מצוקתם כלפי החברים בכיתה על ידי אלי־ מות, ביטויי גנאי וחרם כלפי ילד או ילדה שלא נראים להם מסיבה כזו או אחרת. הם גוררים אחריהם ילדים נוספים שגם הם מתוסכלים מכל המצב, אך מפאת החשש, הם נגררים אחר מנהיגי החרם האגרסיביים". איך מתמודדים עם מציאות כזו? "הצוותים החינוכיים וההורים אמורים לי־ צור נורמליזציה לילדים, להמשך סדר יום ותחושה שהם מוגנים. לאור המצב, חשוב להבהיר להם שהצבא שלנו חזק ומגן עלינו". כשמנהיגי החרם עליו נידו אותו באכזריות. הם היכו אותו מדי יום בחדר השירותים ואיימו עליו לא לספר זאת לאף אחד, שמא יחמירו את מעשיהם כלפיו" "קרוב משפחתי, תלמיד , ילד חכם ושקט, 12 כבן נפל קורבן לתלמידים בכיתתו,

פנינה אמור. "הילדים מודאגים בעיקר בהפסקות"

להציל נפשות אישה מבוגרת סיפרה לפנינה אמור על הנידוי החברתי הקשה שחוותה בצעירותה וביקשה ממנה לכתוב על התופעה , אשר גוללה בפניה את 85 אמור מספרת על קשישה כבת סיפור החרם שעברה בהיותה נערה בבית הספר. "אותה שנים 75 קשישה", מספרת אמור, "חזרה במנהרת הזמן כ־ לאחור וסיפרה לי כיצד בנות כיתתה נידו אותה באכזריות במשך שנים. הם הציקו לה ולא הזמינו אותה למסיבות, לעגו לה והשפילו אותה באכזריות לעיני כל ילדי הכיתה. היא הסתגרה בביתה ולא הבינה מדוע היא מוחרמת" אמור מספרת כי לאחר שנים רבות, בגילה המופלג, פגשה הקשישה באקראי את מי שהיתה אז מנהיגת החרם עליה וביקשה לברר איתה מה פשר החרם שהיא וחברותיה עשו עליה. "'את היית נערה יפה', השיבה לה מנהיגת החרם, 'כל הבנים הביטו בך. היה לנו קשה עם העובדה הזו. לא היה ברור לך?'. הקשישה השיבה לה כי 'גרמתם לי סבל נוראי. עד היום חבוי בתוכי עצב גדול סביב מקרה החרם, הנידוי והאכזריות'. המחרימה הפנתה לה עורף והמשיכה לדרכה. אותה קשישה היתה המומה, שגם לאחר עשרות שנים מאז תקופת בית הספר, המחרימה לא ביקשה סליחה". אמור מוסיפה כי "כאשר שמעתי את סיפורה של הקשישה, חשתי כאב עצום. נושא החרם בער בי. אותה קשישה ביק־ שה שאכתוב אודות החרם. זו היתה תחושתי לעשות הכל למען הצלת נפשותיהם של הילדים והנערים המוחרמים. כי הרי כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו. אני יכולה רק להצטער על כך שאותה קשישה אמנם הס־ פיקה לקרוא את טיוטת הספר, אך היא הלכה לעולמה לפני כשנתיים ולא זכתה להחזיק בספר עצמו. כל אותם סיפורים ודמויות היוו עבורי השראה לכתיבת הספר".

קיימות תופעות קשות ואכזריות

"מציאות החרם היום היא שונה. הילד המוחרם מנודה בכל שעות היום, גם בבית ספרו

וגם לאחר הלימודים. החרם נפוץ ברשתות החברתיות. משפילים

ומקניטים את הילד המוחרם בקבוצת הוואטסאפ הכיתתי"

2.8.2024 ˆ ידיעות הנגב 28