נגב 03.05.24

הלב שלנו נקרע

רות הרן. מוצאת נחמה בדור הצעיר

"בשני האירועים היתה השמדה מכוונת ושיטתית" ), מקיבוץ בארי, מתגוררת ב"בית יונה" בבאר–שבע 89( רות הרן

זוכרת כילדה כיצד נדדה עם שורדת השואה רות הרן, משפחתה ברחבי רוסיה, מאודיסה ועד אוזבקיסטן, בתקופת המל־ חמה. "אבא שלי היה רופא וניהל בתי חולים, וכל הזמן ברחנו יחד מבתי החולים שהוא ניהל. היינו באוזבקיסטן, בקזחסטן, כמו כל היהודים שנדדו מזרחה". הרבה סיפורים שמעה מהוריה על האירועים שחוו באותה תקופה. "הרבה מאוד סיפורים סופרו, על הרדיפות של הנאצים, על חר־

ולהבין את הקשר שבין השואה למארג החוויה האנושית במלואה. הייתי דיירת בקיבוץ בארי, חייתי בגן עדן. אהבתי את חיי הקיבוץ, לחיות באווירה פסטורלית: שדות, בוסתנים, מטעים, פריחה, שפע של פריחה בשדות, האנשים מאירי פנים, חלוצים, יצירתיים, אנשי אמת. לפתע הגן עדן הפך לגיהינום". רות הרן משחזרת את מה שחוותה בשבעה באוקטובר. "שמעתי צעקות בערבית, יריות, פתחתי חלון וראיתי את גופתו של השכן,

הפראמדיק, שרועה על הדשא. ראיתי מיטת תינוק ספוגה דם, הורים נרצחו לעיני ילדיהם. זעקתי, זו ממש שואה, עדיין לא ידעתי מה קרה ומה גודל האסון, את בני אבשלום רצחו וגופתו חוללה, רצח חסרי ישע - תינוקות, ילדים, זקנים חולים בצעקות ובכוח נלקחו למנהרות חמאס בעזה בבגדי הלילה", משחזרת הרן. סיפורה של רות הרן הופיע בקמפיין מערך ההסב־ בינואר 24 רה הלאומי לציון יום השואה הבינלאומי ( .) 2024 בשלט ענק מול בניין האו"ם, בטיימס סקוור, בעיתונות ובדיגיטל, מדברת רות הרן על הדימיון המחריד בין הזוועות שהתרחשו מצד הנאצים בר־ חבי אירופה לבין האסון שהתרחש במדינת ישראל. "ברגע שרוצחים תינוקות במיטות, ברגע שאונסים נשים, זורקים אותן על הדשא ורוצחים אותן באכז־

דות, על רעב, על כפור, זה נשאר לי ואני זוכרת את זה", היא אומרת. "אחרי מלחמת העולם אמרו לא עוד, אמרו והאמינו, עם ישראל זכה להרבה עזרה מהעו־ לם כדי להקים את מדינת ישראל. זה צודק לדבר על שואה שקרתה בעוטף". את האמירה של אמה כשעלו לישראל היא זוכרת במיוחד. "אמא אמרה 'לבנות ולהיבנות', וזאת היתה אמירה מאוד חכמה כי באמת עלינו לבנות ולהיבנות, זה תהליך של ריפוי, של חוויה שהיא מלווה אותי". בשבת השחורה, רות הרן שהתה בדירתה בקיבוץ בארי. היא לא האמינה כשהגיעה לארץ כי האירועים שחוותה בילדותה בתקופת השואה יחזרו מול עיניה כמו סרט, והיא תחווה מראות דומים שוב. בנה הבכור אבשלום ז"ל נרצח ושמונה מבני משפ־ חתה, בהם ילדים קטנים, נחטפו לרצועת עזה. במקום מגוריה ב"בית יונה" בבאר־שבע, רות הרן מספרת על

"ברגע שרוצחים תינוקות במיטות, ברגע שאונסים נשים, זורקים אותן על הדשא ורוצחים אותן באכזריות, בשטניות, על לא עוול בכפן - זו שואה"

ריות, בשטניות, על לא עוול בכפן - זו שואה", היא אומרת. הרן מוצאת נחמה בדור הצעיר שמגן על המדינה בחירוף נפש, וכשהיא מזילה דמעות, היא אומרת: "הם מקסימים, הם גיבורים, הם חזקים, שימרו על המדינה הזאת".

, 1945 ל־ 1939 הקשר בין השואה שהתרחשה באירופה בין השנים לאירועי השבעה באוקטובר. "בשני האירועים המטרה היתה הש־ מדה מכוונת ושיטתית. השואה היא הכתם האפל ביותר בתולדות המאה העשרים. ככל שחולף הזמן, כך קשה יותר הצורך להסביר

8

3.5.2024 ˆ ידיעות הנגב