נגב 09.02.24

אבלין שמעיה עם ילדיה אופק ואלין. תשמור על המשפחה

אהב לריב, תמיד צוחק, תמיד שמח, נתן כבוד לאנשים, כבוד להורים, למורים בבית הספר, כבוד בצבא. אנשים אומרים רק מילים טובות על הילד הזה, הוא היה הבן הבכור שלי, והיה החבר הכי טוב שלי". על קובי, בעלה, מספרים שהיה איש משפחה, איש של נתינה, סובלנות ואהבה לזולת. "ככה היה קובי, וכך הוא חינך את אושר. אין מישהו שביקש עזרה וקובי לא התייצב ראשון לע־ זור, באמת, הוא היה כולו לב אחד גדול, עשה הכל למען הבית, היה חשוב לו קודם כל הבית והילדים, ורק אחר כך הוא עצמו, איש מאוד אהוב", מספרת אבלין.

כאח הבוגר בבית הוא נוטל על עצמו אחריות לסייע ולעזור כדי להקל על אמו ואחותו. "כש־ מתאפשר אני עוזר לאמא בקניות, דברים שאבא היה עושה. אני מרגיש שיש עומס, מרגיש אח־ ריות, אני עושה בשביל אחותי כדי להקל עליה". אופק היה מאוד קרוב לאחיו אושר ז"ל והש־ ניים היו לא רק אחים אלא חברים בלב ובנפש. "היינו כמו תאומים, עשינו הכל ביחד כי אנחנו כמעט באותו גיל. כשהיינו קטנים היינו מש־ חקים כדורגל. הטורניר לזכרו של אושר ואבא היה טורניר ענק, ברור שהתרגשתי, אתה יוצא מחדרי ההלבשה ורואה המון אנשים, זה היה מאוד מרגש". יחד עם זאת, אופק מדגיש כי יעשה הכל כדי שהמשפחה תישאר מלוכדת. "אני סומך על אמא שלי שהיא לא תוותר, אמא שלי חזקה, היא לא ויתרה על כלום, אמא יותר חזקה ממני", הוא מדגיש. אבלין שמעיה מנסה לשמור על חיי המשפ־ חה ולדאוג לילדים, לצד אירועי ההנצחה לזכר בעלה ובנה. היא זוכה לחיבוק ותמיכה מהקהילה, ומודה על כך. "תודה לכל מי שנרתם למען הטור־ ניר ובראשם רוביק דנילוביץ'. תודה גם לאלה שבחרו להתרחק כי לא ידעו כנראה להכיל את הצער שלי". "שואלים אופק שמעיה: אותי איך אני מרגיש? הם חסרים לי מאוד, בכל דבר שאני עושה הם חסרים לי. אני לא יכול לשכוח ואסור לשכוח אותם"

באותה מידה, עד כדי כך שאושר התחיל לשחק כדורגל בגיל חמש־שש ומי שאימן את אושר היה המאמן של קובי שהיה ילד". אחריות גדולה יום המשפחה ממחיש יותר מכל ערכים של משפחה מלוכדת ואוהבת, ואבלין מבינה שא־ חרי הטרגדיה הגדולה שפקדה אותה, האחריות שמונחת על כתפיה גדולה. "מי שמכיר אותי יודע שהחלום שלי היה לה־ תחתן ולהביא ילדים, לגדל אותם כמו שגידל־ שנים. אותה שבת 21 תי אותם, ועשיתי את זה ארורה הרסה לי את המשפחה. ממשפחה של חמש נפשות, הפכנו להיות משפחה קטנה של "נכון, ואני אעשה הכל כדי שילדיי יהיו מאושרים, הם לא אשמים במה שקרה. אני אעשה הכל שימשיכו לשמוח והם יהיו מאושרים, אבל לי יהיה קשה מאוד, תמיד הם יהיו חסרים, אין שלם יותר, לא משנה מה יגיע אחר כך". מה התכונות שאפיינו את אושר? "אושר כשמו הוא, הוא היה ילד הכי מדהים שיש, ילד שכולם אהבו להיות סביבו. הוא לא "אותה אבלין שמעיה: שבת ארורה הרסה לי את המשפחה. ממשפחה של חמש נפשות, הפכנו להיות משפחה קטנה של שלושה, אז אין לי יום המשפחה" שלושה, אז אין לי יום המשפחה". את מודעת לאחריות שיש לך?

אמא חזקה האחים השכולים מרגישים את חסרונם של האבא והאח היקרים. מבחינתם, המשפחה נס־ דקה בשבת השחורה. , תלמיד כיתה י"ג בבית 18 אופק שמעיה, בן הספר הטכני בבאר־שבע, מתקשה להתמודד עם האובדן של אביו ואחיו. "שואלים אותי איך אני מרגיש? הם חסרים לי מאוד, בכל דבר שאני עושה הם חסרים לי. אני לא יכול לש־ כוח ואסור לשכוח אותם. הם היו רוצים שאמא תהיה חזקה. אני מנסה להתגבר בשביל אמא ואחותי הקטנה".

צילום באדיבות העירייה | טורניר לזכרם של קובי ואושר שמעיה זכרם לברכה

ידיעות הנגב ˆ 9.2.2024 33