נגב 1.10.21

רואה את האור יאיר עמר מהיישוב מעגלים בנגב אומנם , אבל כבר מרצה ומאמן מבוקש 26 רק בן שאף זכה במקום הראשון בתחרות מרצה ‰ למרות לקות הראייה והנכות 2021 השנה שאיתן הוא מתמודד, ובזכות סיפור חייו מעורר ההשראה, הוא מצליח לכבוש פסגה אחר פסגה וסוחף אחריו רבים ‰ החלום שלו - להעניק לבני נוער כלים להצלחה ולעזור להם לצמוח מתוך הקושי

)26 כשבישרו ליאיר עמר ( לפני כחמישה חודשים שהוא זכה במקום הראשון

בקטגוריית התפתחות אישית ורוחניות של מועדון 2021 בתחרות מרצה השנה , הוא לא TLC המרצים והטאלנטים האמין שזה קורה לו. לעמר, תושב היישוב הקהילתי מע ־ גלים שליד נתיבות, יש סיפור חיים מטלטל ורצוף קשיים. הוא לא העלה בדמיונו הפרוע ביותר שהוא יקטוף את המקום הראשון בתחרות ויגבר על עש ־ רות מרצים אחרים שהתמודדו באותה קטגוריה. אבל כבר אמר מי שאמר בש ־ עתו כי "רק החולמים מגשימים", ועמר אכן הצליח להגשים את החלום. "היום אני מרצה ומאמן כיצד למנף מגבלות וקשיים להצלחה וגם בתחום ההעצמה המנטלית", הוא מעיד על עצמו. "אני מגיע מתוך הדרך שעברתי, כמי שהיה ממש למטה על סף התהום, מי שהיה חייב חבל וסולם לטפס מתוך המקום העגום כל כך שהייתי בו. את הניצחון שלי אני רוצה להעביר הלאה. זו התשוקה שלי היום - להפוך להיות חבל ההצלה וסולם ההצלחה לכל נער ונערה בכל מוסד חינוכי בארץ". לא ויתר הוא נולד ככל ילד רגיל, כהגדרתו, ילד שני במשפחה בת שישה ילדים. אלא כשהיה בן ארבע וחצי חייו השתנו מהקצה אל הקצה. "באותם ימים, זה היה בחג החנוכה, ישבתי מול הטלוויזיה וצ ־ פיתי בתוכנית שבה חני נחמיאס אירחה ילדים הלוקים בעיוורון", מספר עמר בגילוי לב, "תוך כדי צפייה הרגשתי שאני לא רואה בבירור את מה שמוק ־ רן על המסך הקטן. סיפרתי לאמא שלי שאני לא רואה טוב, והיא מאוד נבהלה. רצו לה בראש כל מיני מחשבות שאולי אני צודק. ביום שלמחרת התקשיתי להדליק את הנר בחנוכייה בבית, בעוד שאחי, הצעיר ממני בשנתיים, עשה זאת ללא כל קושי. או אז נדלקו אצל ההורים נורות אדומות. עברתי בדיקות רפואיות שבסופן אובחנתי כסובל מליקוי ראייה כבד". בעקבות האבחנה החליטו הוריו של

עודד בר־מאיר / / צילום: הרצל י וסף

זוג הורים צעירים ובריאים נולד פתאום ילד עם ליקוי ראייה. בהתחלה לא כל כך היה אכפת לי, אבל כשהגעתי לכיתה א', זה כבר היה משהו אחר". מה קרה? "כשהמורה כתבה משהו על הלוח לא ראיתי כלום. כל התלמידים בכיתה חוץ ממני ראו והקשיבו ואני רק הקשבתי ולא ראיתי. תחושת תסכול עצומה. הרגשתי שאני כמו עציץ בכיתה. הרגשה נוראית, שאתה התלמיד היחידי בכיתה שלא מסוגל לראות ולקרוא את מה שכתוב על הלוח וגם לא את החומר שבחוברות הלימוד. הגעתי למצב שהזמינו עבו ־

עמר לשנות את שמו. "במקור נולדתי עם השם לוטם, ולאחר שאובחנתי כלקוי ראייה, שונה שמי ליאיר", הוא מספר. "ההורים שלי אמרו שהם משנים לי את השם מתוך אמונה ותקווה שיום אחד אאיר את העולם ושאני אראה כמו כל אחד". איך ילד בן ארבע מקבל את הבשורה שהוא לקוי ראייה? "כאשר אבחנו אותי כלקוי ראייה החיים שלי השתנו. פתאום הייתי צריך להיזהר יותר כדי שלא אפול ואפצע. בעקבות האבחון הזה הסביבה הסתכלה עליי אחרת. היו מי שאמרו איך זה של ־

רי חוברות לימוד מיוחדות מהספרייה לעיוורים שבנתניה שהיו בהן טקסטים רגילים אבל עם אותיות בגודל ענק". כשהוא חמוש באותן חוברות התחיל עמר להתרגל למציאות שנכפתה עליו. יום אחד, הוא נזכר, ביקשה ממנו המו ־ רה להכין את פרשת השבוע. עמר הקטן ראה בכך אתגר ועמד בו בהצלחה. "יש ־ בתי מול הכיתה וקראתי את פרשת הש ־ בוע", הוא נזכר. "בכיתה הייתה דממה מוחלטת. המורה ממש התרגשה מהמ ־ עמד הזה. לאחר שסיימתי את קריאת

צילום פרטי

יאיר עמר (משמאל) עם יוזם תחרות המרצים אילן ברק בטקס קבלת הפרס

1.10.2021 ˆ ידיעות הנגב 22