נגב 10.05.24

יום הזיכרון 2024

מכתב וגעגוע ערב יום הזיכרון בני משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהם בשבת השחורה ולאחריה והצטרפו למשפחת השכול, כותבים

רונית מלכא עם בנה יהונתן ז"ל. "היה מליץ | " יושר עבורנו צילומים פרטיים

"אתה נמצא בסיירת שאין למעלה ממנה" רונית מלכא, תושבת באר–שבע, כותבת לבנה יהונתן ז"ל

"יונינו שלי. חלפו להם ארבעה חודשים מאז שעזבת. האובדן המטורף הזה קשה מנשוא, אך כדי להמשיך במסע החיים ולקיים ובחרת בחיים, אני משתדלת לחשוב על הגדלות והמלאות שהותרת אחריך ולשאוב כוחות משם. הרב נתנאל ראובן, רב הישיבה בשומריה, שכל כך הערצת, אמר לי - 'נכון שהקדוש ברוך הוא לוקח את הכי טובים כיוון שהוא רוצה לבנות למעלה סיירת, כזו שמעוררת לבבות ומטלטלת את המציאות כדי להוביל להתעוררות בעם ולתיקון חברתי'. חשבתי כמה רצית להיות בסיירת, בכל מחיר, והנה אתה נמצא כעת בסיירת שאין למעלה ממנה. אתה בטוח יודע כמה אדוות שולחת דמותך העוצמתית כל כך. אני נמצאת כאן סמוך בהר הרצל עם תלמידי שכבה י' מבית הספר, שבמסגרת מסע על חומותייך הם מגיעים לכאן, לבית החדש שלך בהר הרצל, ללמוד על דמותך, ובתקווה לקחת משהו להמשך מסע החיים. יוני, בכל חייך ובכל צעדיך היית הכי כללי שיש. מקטנות דאגת להעמיס את הקלמר מתוך מחשבה לעזור למי שישכח. הלאה, אל הנעורים. חילקת מה שהיה לך ושכנעת את עצמך שאתה לא צריך. ומשם לצבא, שם התגלית בכל עוצמתך להיות זמין תמיד, להיכנס מתחת לאלונקה בלי חשבון ובלי תהיות. החברים סיפרו על שמירות שהחלפת את חבריך, על תורנויות במטבח שלקחת על עצמך, על שבתות שהתנדבת כדי לשמח אחרים, על אהבת כל אחד ואחד באשר הוא שם ללא שיפוטיות, אלא מתוך הכרה נקייה, זכה וברה. הקשבת, תמכת, ייעצת, אהבת, כי פשוט כך צריך. על כתפיך הצעירות נשאת המון משקל. הבחירות המיוחדות שלך העמיסו, אך אתה לא ראית בזה מעמסה, אלא שליחות גדולה. ההחלטה האחרונה שלך לאחר פציעה להצטרף ללחימה, לסיים את השירות הסדיר ולומר - 'אני נשאר עם החברים', לומר כן, להחליף חייל ולעבור לצוות אחר, כל אלו באו ממקום של עניית הנני לכל צורך שעם ישראל היה זקוק לו בזמן מלחמה. לתלמידים אני אומרת - בימים אלו, בהם שהאחדות היא לא רק סטיקר, קחו לכם מעט מן האור הגדול והטוב של יוני. חיו אותו, הפיצו אותו והניפו אותו בגאווה גדולה, כי זה סוד הקיום שלנו כאן בארץ. ואתה, יוני, היה מליץ יושר עבורנו וסייע לנו שנזכה לחיות ולהחיות מעט מן האור הגדול הזה. ככתוב בתהילים - 'כי עמך מקור חיים באורך נראה אור'. באהבה ובגעגועי אין קץ. אימוש".

לאהוביהם מכתב אישי ‰ מלא בכאב וזכרונות מספרים להם על החור הגדול שנפער להם בלב על הכוחות שהם ‰ ‰ שואבים כדי לשרוד ומבטיחים להמשיך ללכת בדרכם ולהנציח את המורשת שלהם הצטרפו מאות משפחות שכולות בחצי השנה האחרונה למשפחת השכול בנפול יקיריהם במלחמת "חרבות ברזל". נכון להש־ בוע עומד מספר חללי צה"ל שנפלו בקרבות מול מחבלי החמאס, הן באותה שבת שחורה של השביעי באוקטובר והן בלחימה הנמשכת עד אזרחים 846 חיילים וחיילות ו־ 614 היום, על ישראלים וזרים. מתוך הכאב והאבל הכבד כותבים בני המשפ־ חות השכולות מהנגב הנגב, מכתבים אישיים ליקיריהם שנפלו ולא ישובו עוד. עודד בר–מאיר

רס"ל (במיל.) יהונתן מלכא, תושב באר־שבע, שבעוצבת "סער מגולן". 82 לוחם שריון בגדוד נפל בקרב ברצועת עזה בכ"ב בכסלו תשפ"ד, היה בנופלו 23 . בן 5.12,2023

יהונתן מלכא ז"ל

"על כתפיך הצעירות נשאת המון משקל. הבחירות המיוחדות שלך העמיסו, אך אתה לא ראית בזה מעמסה, אלא שליחות גדולה"

10.5.2024 ˆ ידיעות הנגב 14