נגב 10.05.24

גיבורה בירוק, מלאכית בלבן לילך דוידיאן, תושבת מושב פטיש, כותבת לבתה אופיר ז"ל רב"ט אופיר דוידיאן ז"ל, תושבת מושב פטיש, חיילת בלוגיסטיקה בפיקוד העורף, 7.10.2023 נפלה בכ"ב בתשרי תשפ"ד, במתקפת החמאס על בסיס פיקוד העורף באורים. היתה בנופלה 18 בת "אופיר שלי. מ � נלקח ממני האור של הבית. הח 7.10.23 בשבת השחורה במ צן שאני נושמת ושמחת החיים של הבית נגדעו ממני ברגע אחד שבו הקישו על דלת הבית שני קצינים ובישרו לי את הבשורה המרה - אופיר דוידיאן נרצחה. עשיתי הכל כדי שתהיי מרוצה וקרובה אליי ולבית, שאדע שאת במקום טוב ושאראה אותך בכל יום. רצית להיות לומ חמת ומנעתי זאת ממך. אילו רק ידעתי שגם במקום הכי קרוב לבית ואליי, את לא תהיי מוגנת. הפקירו את הבסיס שלך. כמות המחדלים היתה רבה, ונרצחת באכזריות בידי בנו עוולה. אופיר שלי. אני מפורקת לרסיסים, מנסה להיות חזקה בשמ ביל הבית ובשביל האחיות שלך שאהבת כל כך והיית מקור השראה בשבילן. אופיר שלי. נשארו רק התמונות, הסרטומ נים, החוויות והזיכרונות ממך. השירים והצחוק המתגלגל שלך מהדהדים לי בראש ובלב כל היום. הגעגוע אלייך לא פוסק גם בקרב כל החברים, המשפחה והמכרים שלך. הותרת חור בלב שלא ייסתם לעולם. ילדה שלי. מנציחה אותך בכל רגע, מספרת ומשתפת את סיפור חייך. את שמחת החיים שלך, את הנתינה והרצון לעמ שות רק טוב לכולם. את היית הדבק המקשר בין כל החברים והמשפחה. את השברים אני לא מצליחה לאחות. תשלחי אליי כוחות מלמעלה. אבא מנסה לשדר חוזק ולהראות שהכל בסדר, אך בלילות הוא בוכה מתוך שינה, מגעגוע בלתי נגמר אלייך. הדר, עומר, אור וליר, לא מפסיקות להתגאות בך ולספר עלייך. כמה היית אחות טובה ואהובה. היית מודל לחיקוי בשבילן. את החיים אי אפשר להמשיך כרגיל, אבל אני מנסה בכל הזדמנות להנציח אותך ולספר אודותייך לכולם. הקמתי עסק על שמך - 'המטעמים של אופיר', עסק של עמדות ספינג' ומופלטות וקייטרינג חלבי־פרווה, שאהבת כל כך. את התבלין של העסק. בזכותך אני קמה ועושה הכל בדרך שלך. רק שתתגאי בי כמו שאני מתגאה בך. בבסיס 'מחווה אלון' שבצפון, בו סיימת טירונות בהצלחה רבה, ניתנה המחלקה על שמך להנצחתך, 'מחלקת אופיר' ונכתב המשפט שהאמנת ונאחזת בו כל חייך - 'שום דבר לא קל, אבל הכל אפשרי'. גאוות חיי, בכורתי. שמחת החיים האדירה שלך, שהובילה אותך לאורך כל החיים, תישאר בליבנו לנצח. אנחנו כל הזמן בתהליך של געגוע וכל הזמן בתהליך של החמצה. משתדלים לשמור על איזון קבוע, בין מה שאין לנו למה שנמצא. בוחרים לצמוח מתוך החושך, זוכרים שהכאב הוא לעולם. יודעים שיש דרך גם ממקום של חוסר ומשתדלים לחיות בחסרונך את החיים במלואם. אופיר, אני מקווה שתסלחי לי, שרציתי אותך לידי ולקחו אותך ממני לתמיד. שלך, אמא לילך".

לילך דוידיאן עם בתה אופיר ז"ל. "לקחו אותך צילומים | " ממני פרטיים

"אופיר שלי. נשארו רק התמונות, הסרטונים, החוויות והזיכרונות ממך. השירים והצחוק המתגלגל שלך מהדהדים לי בראש ובלב כל היום"

אופיר דוידיאן ז"ל

ידיעות הנגב ˆ 10.5.2024 15