נגב 10.11.23

האהובים שלא ישובו עוד פרידה מצעירים שהיו ‰ המלחמה ממשיכה לגבות קורבנות להם המון חלומות וכבר לא יוכלו להגשים אותם

עודד בר–מאיר

"רועי היה ילד מדבר" מחוות נחל הרועה בנגב, לוחם בחטיבת גבעתי, היה מאוכזב סמ"ר רועי סרגוסטי כשנודע לו שהיחידה שלו לא תיכנס ראשונה ללחימה בעזה • כמה ימים לאחר הכניסה הקרקעית לעזה הוא נהרג • אחותו נעם על השיחה האחרונה: "הוא שלח לי הודעות עם לבבות. השתדלנו לחזק האחד את השנייה ולשמור על אופטימיות"

רב סמל שלו ציון שרעבי ז"ל. צילום: דובר צה"ל | מלח הארץ

מפקד כיתה, לוחם ,)20 סמ"ר רועי סרגוסטי ( בחטיבת גבעתי, חלם לאחר שחרורו משירותו הסדיר לערוך טיול לתאילנד יחד עם שתי אחיותיו. החלום הזה כבר לא יתגשם. רועי נהרג בשבוע שעבר במהלך הקרי בות שניהל צה"ל מול מחבלי החמאס בצפון רצועת עזה. סמ"ר רועי סרגוסטי ז"ל, תושב חוות הבודדים נחל הרועה שבמועצה האזורית רמת הנגב, חווה הממוקמת דרומית מערבית לירוחם וצפונית מזרחית לשדה בוקר, שנים. רועי ז"ל הניח אחריו 19 בה התיישבו הוריו לפני את הוריו, אבי ויערה, ואת אחיותיו נעם ועומר. לב רחב וטוב רועי ז"ל התחנך במדרשת שדה בוקר שבמועצה האזוי רית רמת הנגב, ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי. "רועי", סיפרה ל"ידיעות הנגב" אחותו נעם סרגוסטי, "היה האח האמצעי שלנו בין שתי אחיות. הוא היה ילד עדין ומאוד שמח. תמיד היה לו חיוך על הפנים. אף פעם הוא לא סירב לעזרה, לשום בקשה שלנו. היה לו לב רחב וטוב. הוא תמיד רצה להיות בפרונט. באחת השיחות שלנו, בימים שלפני הכניסה הקרקעית לעזה, הוא התי

באס כשבישרו ליחידה שלו שהם לא ייכנסו ראשונים ללחימה בעזה. בשיחות הוואטסאפ האחרונות שלנו הוא שלח לי הודעות עם לבבות. השתדלנו לחזק האחד את השנייה ולשמור על אופטימיות". רצה שיהיה טוב "הייתי בהלוויה של תלמיד שלי", שיתפה נחמה רוזנצוייג, מורתו של רועי ז"ל, "רועי סרגוסטי זיכרונו לברכה. בבית הקברות של שדה בוקר עמדו סביב ארונו התלמידים שלי מכל השנים. חלקם הגיעו עם המדים והנשק, מאובקים, יצאו רק להלוויה ותיכף יחזרו לצבא. חלקם לא הגיעו כלל, יש מלחמה עכשיו והם שם. גם האובדן נדחק הצידה. חשבתי - צעירים כל כך, יפים כל כך. זה לא היה אמור לקרות. לחלק מהם זו הלוויה שנייה או שלישית בשבועות האחרונים, לכמה מהם יותר. לא היו מילים, רק החיבוקים נשארו. נזכרתי ברועי, איך היה מבקש בתחילת כל שיעור שנעשה את השיעור בחוץ ומחייך. ואיך התעקשתי איתו על הבגרות, כדי שיוכל לבחור בכל עתיד שירצה. איך יכולתי לדעת שלא יהיה לו עתיד. למה לא נתתי לו לצאת יותר לשמש המדבר שכל כך אהב. אף אחד לא אמור למות בן עשרים, בטח לא מישהו שמחייך ככה, בטח לא מישהו שהלך להילחם בכל מה שרע, שרק רצה שיהיה פה יותר טוב". בן לחלוצים "במעלה נחל הרועה", ספד ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב, "הקימו אבי ויערה, הוריו של רועי, את חוותם, חוות נחל הרועה במסגת תוכנית 'דרך היין'. שם הם נאחזו בקרקע, שם גידלו עדר כבשים, שם בנו בית, שם רועי נולד, שם גדל, שם רכב על אופניו מהי חווה עד בית ספר 'צין', שם המשיך לתיכון הסביבתי בו פרח. רועי היה ילד אהוב, ילד מדבר, שהפך להיות איש הנגב". דורון המשיך וסיפר: "רועי סרגוסטי ז"ל, בן לחלוצים, הופך להיות סמל, סמל לעלומים שנגדעו באבחה, סמל לנעורים שלא ישובו. אבל רועי הוא גם סמל לדור הצי עיר שמוכיח במלחמה הזו את המסירות הגדולה, את המחויבות, את אהבת הארץ והעם. רועי הוא סמל לכך שיש בדור הצעיר את התעצומות הנדרשות להילחם ולהקים את עצמנו מהחורבן ולבנות שוב את בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז. לבנות מחדש את ישראל. למשי פחתו וחבריו הוא לא סמל. לפני הכל הוא בן, אח, נכד וחבר שלא ישוב. הוא יהיה געגוע אינסופי לעלומיו. הלב נשבר לרסיסים".

כבר מתגעגעים "מנומס ‰ "ילד מקסים" "אוהב ארץ ‰ ותלמיד טוב" חברים ומשפחה ‰ ישראל" מספרים על אישיותו המרשימה של רב סמל (מיל') ), תושב 22( שלו ציון שרעבי היישוב טנא עומרים, שנפל במהלך פעילות מבצעית בעוטף עזה רב סמל (מיל') שלו ציון שרעבי תושב היישוב טנא עומרים שבמועצה ,)22( האזורית דרום הר חברון, נפל בשבוע שעבר בעת פעילות מבצעית בעוטף עזה. רס"ל (מיל') שרעבי היה לוחם הנדסה בגדוד י � בחטיבת ביסל"ח (בית הספר למפקדי כ 7499 תות ולמקצועות חיל הרגלים). בסוף השבוע שעבר הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלי מין הצבאי בבאר־שבע. "שלו", סיפרה ל"ידיעות הנגב", אורנה אלי חדיף, ששימשה כמחנכת של שלו בכיתות י'־י"ב בבית הספר "ברנקו וייס מיתרים", "כשמו כן הוא. הוא היה ילד מקסים. בחור רגוע, מנומס ותלמיד טוב. אוהב ארץ ישראל. רק לאחרונה הוא עשה את שביל ישראל. הוא היה חבר טוב של כולם. שלו היה מאוד פעיל בכיתה. תמיד היה לו מה לומר. מלח הארץ. היתה לו נוכחות מרשימה. תלמיד שכל מורה היתה חולמת שיהיה לה תלמיד כזה". חי כל רגע "שלו שרעבי", שיתף חברו הטוב איתי בלוך, "החבר הכי טוב שלי, הנפש התאומה שלי והדבר הכי קרוב לי בחיים נפל בעזה. שרעבי היה מלך על. הוא לא מהאנשים שיגידו עליהם שכל החיים שלפניו ושהוא עוד לא הספיק

נחמה רוזנצוייג, מורתו של רועי ז"ל: "נזכרתי ברועי, איך היה מבקש בתחילת כל שיעור שנעשה את השיעור בחוץ ומחייך. ואיך התעקשתי איתו על הבגרות, כדי שיוכל לבחור בכל עתיד שירצה" האחות נעם סרגוסטי: "היה האח האמצעי שלנו בין שתי אחיות. הוא היה ילד עדין ומאוד שמח. תמיד היה לו חיוך על הפנים. אף פעם הוא לא סירב לעזרה, לשום בקשה שלנו"

סמ"ר רועי סרגוסטי ז"ל. צילום: דובר צה"ל | הפך לסמל

10.11.2023 ˆ ידיעות הנגב 22