נגב 10.11.23

מדינה במלחמה החללים

"היית לנו מתנה מדהימה" מאופקים, לוחם סמל יהונתן מימון בסיירת נח"ל, נפל במוצאי השבת בקרב הצעיר שגישר ‰ בצפון רצועת עזה על פערים רבים והיה קפטן קבוצת הרובוטיקה, שימש דוגמה ומופת לעשרות תלמידים תושב אופקים, לוחם ,)20 סמל יהונתן מימון ( בסיירת נח"ל, נפל במוצאי השבת האחרונה בקרב בצ־ פון רצועת עזה. יהונתן מימון ז"ל הועלה לאחר נפיל־ תו מדרגת רב"ט לדרגת סמל. הוא הניח אחריו הורים, מאיר וירושה, ותשעה אחים ואחיות. קהל רב ליווה אותו ביום ראשון למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין באופקים. "אופקים ממשיכה לשלם מחירים כבדים במלחמה", ציין ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, "התבשרנו על אבדה כדה נוספת לעיר. סמל יהונתן מימון הי"ד, בן העיר, אשר לחם בעזה, נפל במהלך הקרבות הקשים שהתנהלו בה. יהונתן, צעיר, חכם ומוכשר היה קפטן קבוצת הרובוטיקה באופקים והיווה דוגמה ומופת לע־ שרות התלמידים אשר באו אחריו. ליבנו עם משפחת מימון היקרה. אופקים כולה איתכם בשעה קשה זו. שלא תדעו עוד צער ומן השמיים תנוחמו". נער חרוץ "התבשרנו בבשורה הנוראה והמרה מכל", סיפרה סיגל אשטמקר, בת דודתו של יהונתן ז"ל, "והצטרפנו למ־ שפחת השכול. איבדנו את יהונתן שלנו, בן דודה שלי, אבל בשבילי הוא היה אחי הקטן. יהונתן היה ילד שגדל בבית חרדי להורים מסורים ומיוחדים ואח לעוד תשעה אחים ואחיות. ילד שובב שגדל להיות נער חרוץ, בוגר, מצטיין בתחום הלימודים והרובוטיקה, שהתגייס לסיירת הנח"ל כלוחם גיבור ואהוב על כולם. היו לו עוד המון שאיפות וחלומות להצליח ולהתקדם בחיים. אני מנסה לחשוב איך אוספים את השברים ואיך קמים אחרי אובדן כזה קשה וכואב". אביב היינה, בת זוגו של יהונתן בשלוש השנים האחרו־ נות, נפרדה ממנו, ואמרה כי "מהרגע הראשון שראיתי אותו ואת החיוך שלו, אמרתי שלא משנה מה, זה הוא. לא משנה מה עשה, הוא עשה הכי טוב. לא כי היה לו קל, הוא פשוט לא ויתר". יופי טהור "יהונתן היה ילד מדהים", סיפרה ל"ידיעות הנגב" רבקה מימון־זוהר, אחותו של יהונתן ז"ל, "הוא תמיד רצה להיות בראש ולהצליח בכל דבר. כל הזמן הוא היה עוזר. היה לו יופי טהור. הוא היה בעל מידות טובות. יהונתן צעיר ממני בשלוש שנים, ומעבר להיותנו אח ואחות, היינו גם חברים מאוד קרובים. עשינו יחד טיולי אופניים, נהננו מאותן בדיחות. היינו בראש אחד". אחותו של יהונתן ז"ל גם סיפרה כי בהודעת הוואטסאפ

צילום: דובר צה"ל | סמל יהונתן מימון ז"ל. מצטיין בכל

האחרונה שלה לאחיה היא שאלה לשלומו ועל ההכנות לקראת הכניסה הקרקעית לעזה. "יהונתן", היא מספ־ רת, "ענה לי - 'אל תדאגי, את תראי בחדשות'. בהתח־ לה חשבתי שהוא מתכוון לכניסה הקרקעית לעזה, אבל לאחר נפילתו, לצערי הרב זה מתפרש בצורה אחרת". "שעט קדימה" desert ea� סמל יהונתן מימון ז"ל היה בוגר קבוצת כ � של קהילת פירסט והיה ראש צוות מ gles #61044 ניקה. מרכינה first נמסר כי "קהילת first מטעם קהילת את ראשה בצער, כאב ולב שבור. אנו מחזקים את המ־ שפחה והחברים בשעה קשה זו. יהונתן, היית לנו מתנה מדהימה. נזכור אותך לעד". "יהונתן היה הכי טוב בקבוצת הרובוטיקה", סיפרה רות נעמני, מנהלת קבוצת הרובוטיקה במרכז המדעים באופקים, "הוא הגיע אלינו כילד שלמד בישיבה והיה לו קשה בתחילה לגשר על הפער בין הלימודים בישיבה לבין הכניסה לתחום הרובוטיקה. הוא היה מוכשר ופרח אצלנו. הוא סימן לעצמו מטרה להצליח כמה שיותר. הוא שעט קדימה, הדריך את כולם ושלט בכל תחום. הוא פשוט עשה כל דבר בצורה הכי טובה. הוא הפך את מרכז המדעים באופקים לבית השני שלו". נעמני הוסיפה וציינה כי את בת זוגו, אביב, הוא הכיר במסגרת קבוצת הרובוטיקה במרכז המדעים באופקים. "יהונתן ואביב", ציינה רות נעמני, "למדו יחד לקראת בחינות הבגרות. הם פשוט פרחו יחד. בשבוע שעבר, לפני הכניסה לעזה, הוא התקשר אליי ושיתף אותי בח־ ששות שלו, וכי הוא מפחד, אבל ציין כי הוא נכנס לעזה לעשות את המשימה הנדרשת. אמרתי לו שאני מצפה לעמוד יחד עם אמא שלו מתחת לחופה בחתונה שלו, והוא אמר לי - 'לא תהיה חופה ולא תהיה חתונה'. כע־ סתי עליו ואמרתי לו כי ייקח את מילותיו בחזרה. הוא חזר בו מהדברים שהשמיע לי וציין בפניי, כי בזכותי הוא הכיר את בת זוגו".

שלו עם בני משפחתו. עוסקים תמיד צילום באדיבות המשפחה | בנתינה

לחיות. הוא חי כל רגע וכל זמן וכל אפש־ רות שהיתה לו בשנים האחרונות, תמיד רדף לעשות הדברים באקסטרים, גם בחוויות וגם עכשיו במילואים. שלו לימד אותי לא לפחד, אני זוכר עוד בימים הראשונים שלנו בשביל ובטיולים הקודמים שהיינו עושים, תמיד שלו היה מוביל ואני הייתי מנסה להיות כמה שיותר קרוב אליו כדי לא להישאר לבד. שלו מת. הוא לא יחזור, אבל הסיפורים שלו אצלי, וכל מי שמכיר אותי, מכיר ויכיר אותו. אני מאחל לכל אחד מכם שיהיה לכם חבר אמת כמו שרעבי. מתגעגע". בית ערכי וציוני מזכיר היישוב טנא עומרים, ארי אודס, הספיד את שלו ציון שרעבי, וציין כי "הכאב על כל חייל שנופל הוא קשה, אבל כשמכירים אישית זה כואב פי כמה. שלו המתוק עבד אצלי כמה חודשים בחמ"ל היישובי. היה תענוג להתבו־ נן עליו מהצד עושה את עבודתו במקצועיות ובנאמנות. תמיד עם חיוך מבויש ושובה. זה בכלל לא מקרי. שלו גדל בבית ערכי וציוני, בן להורים שעסוקים בנתינה והתנדבות מתוך צניעות למען הקהילה. הנפילה שלך, שלו, כואבת כל כך, אבל ממש לא מחלישה. היא רק מחזקת אותנו להמשיך ולהילחם במלחמה הצודקת הזו עד הסוף. עד שנשמיד את כוחות החושך, שממש הפוכים מכל מה שהיית". "שלו לימד החבר איתי בלוך: אותי לא לפחד, אני זוכר עוד בימים הראשונים שלנו בשביל ובטיולים הקודמים שהיינו עושים, תמיד שלו היה מוביל ואני הייתי מנסה להיות כמה שיותר קרוב אליו כדי לא להישאר לבד"

רות נעמני, מנהלת קבוצת הרובוטיקה במרכז המדעים באופקים: "יהונתן היה מוכשר ופרח אצלנו. הוא סימן לעצמו מטרה להצליח כמה שיותר"

צילום באדיבות המשפחה | עם ההורים. שילם מחיר כבד

צילום מתוך הפייסבוק | יהונתן עם אביב היינה, בת זוגו

ידיעות הנגב ˆ 10.11.2023 23