נגב 11.10.24

"היית קרן האור שלי" מור ביידר "היי, סבתא. יותר מדי זמן שלא דיברנו. כבר שנה שאני מנסה להכיר את עצמי בלעדייך וכואב לי, עצוב לי. בטח היית אומרת לי כרגע לשבת מול הים, לשמוע את רחש הגלים ולהירגע, אבל כלום לא מרגיע והזמן לא מרפא. היית קרן האור שלי. את יודעת את זה. את יודעת שהיית אצלי מספר אחת לפני כולם. את יודעת שהיית עמוד התווך שלי, ועכשיו מי יירפא ליבי? לעד תהיי עבורי דוגמה לבן אדם הכי טוב, טהור, צנוע, מלא נתינה, ובעיקר שמח בחלקו. בכל צעד בחיי, גם כשאני עדיין מרגישה ריקה וכבויה בתוכי, את הכוח שלי. יש לי את קולך בראש. אני עדיין מחכה בכל בוקר לקבל את ההודעה הקבועה ממך אם התעוררתי, וזה לא מגיע. כל בוקר נסעת על אופניים לקומונה לפתוח לחברי הקיבוץ, טיפחת את הגינה שלך כמו מלאכה בשתי ידיים, אהבת אותנו ללא תנאים, הסבתא הכי מפנקת, אוהבת, מעורבת שאפשר. היה לך אורח חיים מעורר השראה, וביום אחד נלקחת מהעולם בדרך אכזרית. רצח כואב על ידי בני העוולה. לא ראיתי בן אדם מוקיר תודה ומעריך את החיים כמו שאת. את הפסד לעולם. תודה שזכיתי להיות נכדתך. זו הגאווה שלי מאז ומתמיד, והיום בפרט. אמשיך ללכת בדרכך, לאורך ולזכרך, ועם כל סל הערכים שהשרשת בי. אני אוהבת אותך, אני מתגעגעת עד כדי כאב. שמרי עליי מלמעלה". מור ביידר, נכדתה של ברכה לוינסון ז"ל מקיבוץ ניר עוז, שנרצחה בשביעי ‰ באוקטובר

"את יודעת שהיית עמוד התווך שלי, ועכשיו מי יירפא ליבי? לעד תהיי עבורי דוגמה לבן אדם הכי טוב, טהור, צנוע, מלא נתינה, ובעיקר שמח בחלקו"

מור ביידר עם סבתא ברכה ז"ל. "אמשיך ללכת בדרך"

עד השבת השחורה החיים שלהם היו מהנים ונעימים והקשר שלהם עם סבא וסבתא היה במלאות שנה לשבעה ‰ משמעותי עבורם באוקטובר הארור, תאריך שייצרב בזיכרון הלאומי עוד שנים רבות, נזכרים נכדיהם של הנרצחים בסבא וסבתא שלא ישובו עוד לעולם וכותבים להם מכתבים אישיים מתגעגעים בכאב מאיר // – עודד בר צילומים פרטיים

נעה הרמתי עם סבתא ורדה ז"ל. "תמיד רצית עוד מאיתנו"

"היית סבתא של דברים פשוטים, שפותחת את היום במעשים קטנים של נדיבות הלב. אישה שאהבה לגלות את העולם. אישה של החיים. חשבתי שתחיי לנצח"

11.10.2024 ˆ ידיעות הנגב 12