נגב 11.10.24

מתנהל כמפקד מרחב "אחריות עצומה" את הערכת המצב הראשונה בתפקיל דו כמפקד מרחב הנגב עשה תנ"צ אפי שימן כשלוש שעות לאחר מינויו באותה שבת שחורה כשהוא בעיצומה של הלל חימה מול המחבלים. "אתה מרגיש על כתפיך אחריות עצול מה", הוא מציין, "בסופו של יום עיניים 1,500 . של מרחב שלם נשואות אליך שוטרים ומפקדים מחכים למוצא פיך. התמונה הכללית לא פרוסה בפניך. לא ברורה התמונה בכל מקום ומקום ובמל קביל אתה מקבל עוד ועוד דיווחים על הרוגים ופצועים, דיווחים שהולכים ומתגברים. האירוע הראשון לו נחשל פתי כשיצאתי אז באותו בוקר מהבית היה אירוע של 'צבא השמיים', שם קוד לאירוע של בני ערובה. מדובר היה באירוע שהתרחש בבית משפחת אדרי. כל העיניים נשואות אליך למתן החלל טות. חצי שעה לאחר מכן אתה מקבל דיווח על מקרה נוסף של החזקת בני ערובה בבית מגורים בשכונת מישור הגפן, ועל מחבל שמתבצר על גג של בית נוסף. בסיטואציה הזו אתה אמור לקבל החלטות כשאין לך תמונת מצב, אין לך תמונת מודיעין". כיצד באמת אתה מקבל החלטה, למשל, לגבי האירוע בבית משפחת אדרי, אירוע שעשה כותרות בעולם כולו? "במקרה ההוא קיבלתי דיווח כי מחבל אחד מתוך חמשת המחבלים שפלשו לבית יורד בגרם המדרגות מהקומה העליונה לקומה התחתונה שם נמצאת רחל אדרי, וכי ניתן לירות במחבל ולחסל אותו ולהציל את רחל, אבל התברר שארבעת המחבלים הנוספים נמצאים בקומה העל ליונה ומחזיקים את דוד, בעלה של רחל, כבן ערובה. היתה לי התלבטות קשה, האם לאשר את חיסולו של המחבל, בעוד שארבעה נוספים היו בקומה העליונה. מדובר במחבלים מרצחים שחיי אדם אינם נחשבים בעיניהם. החלטתי שממשיכים לנהל משא ומתן. בדיעבד התברר כי זו היתה החלטה נכונה. אתה מוצא את עצמך בצבר של החלטות כאן ועכשיו ללא תמול נת מצב, ללא תמונת מודיעין, ובסופו של יום אתה חייב לקבל את ההחלטות האלה כשאתה מתמודד עם אירועים של החזל קת בני ערובה, ירי של מקלעים והשלכת רימוני רסס ברחובות העיר. זו אחריות עצומה. אנשים מצפים למוצא פיך". על המאבק בבית "מדובר משפחת אדרי: במחבלים מרצחים שחיי אדם אינם נחשבים בעיניהם. החלטתי שממשיכים לנהל משא ומתן. בדיעבד התברר, כי זו היתה החלטה נכונה"

ברכב שלי ל'בזוקה' (נצ"מ יצחק בול זוקשוילי ז"ל, שהיה מפקד תחנת שגב שלום - ע.ב.מ) ואני מגיע לשער קיבוץ רעים שלא נפתח. ביקשתי מ'בזוקה' שיל גיע אליי והוא עונה לי בצרחות אימה שאסוג לאחור מאחר ולא הייתי מצויד. 'אם אתה נכנס לקיבוץ', הוא אמר לי, 234 'אתה מת'. יצאתי לכיוון כביש ונפגשתי עם 'בזוקה' ועם צוותו והם סיפרו לי שנצ"מ ג'יאר דוידוב, מפקד תחנת רהט, נהרג בקרב מול המחבלים. פינינו את גופתו, כמו גופות של אזרל חים שנרצחו במהלך מנוסתם מהשטח בו התקיימה מסיבת ה'נובה'. קבעתי נקול דת מפגש בתחנת מד"א באופקים. שם ראיתי בפעם הראשונה את ג'יאר דוידוב כשהוא ללא רוח חיים כשגופתו מונחת ליד גופות של שוטרים ולוחמים. עד היום זה חרוט לי בזיכרון". עד לאותו רגע, בו פונו הגופות, תנ"צ אפי שימן היה עדיין לבוש בבגדים אזל רחיים ולא הספיק להחליפם במדי משל טרה. "אמרתי אז לשוטרים שהיו איתי, שאני מתגורר בסמוך ואני קופץ הביל תה למספר דקות כדי להחליף בגדים ולהיכנס למערכה עם מדים של שוטר. ל � אני עורך שיחת ט 11:30 סמוך לשעה פון עם מפקד המחוז, במהלכה הוא מבשר לי על המינוי הרשמי שלי כמפקד מרחב הנגב, והכל תוך כדי לחימה. מינוי תחת אש שאין לא אח ורע במשטרת ישראל". זו באמת סיטואציה יוצאת דופן? איך זה מרגיש באותו רגע? "בפרספקטיבה לאחור, אתה צודק. זה אתגר של חיי. להיכנס תחת אש, זה מזכיר מינוי של מצביאים ולוחמים מהוללים, אבל האמת היא, שמרחב הנגב היה זקוק באותן שעות למפקד שבסוף יבוא ויוביל את האנשים. תוך כדי הנל סיעה לרעים, אני עולה במכשיר הקשר בתדר שאני מכיר ואני קורא -' שגב אחד, כאן נגב אחד'. בצמד המילים הזה אני, לתחושתי, מרגיש שאני לוקח את המושכות. 'שגב אחד' היה שם הקוד בקשר של 'בזוקה'. אני שמעתי בקשר כיצד הוא מתנהל. כשהייתי בדרך לרל עים עוד הספקתי לבקש ממנו לסגור את העיר אופקים עם חסימות קשיחות, אין יוצא ואין בא, למעט כוחות ההצלה. נסעתי לרעים וחזרתי אחר כך לאופקים. באותו זמן התבשרתי על כך ש'בזוקה' נהרג בלחימה מול המחבלים. כשאתה מתבשר על שני מפקדים בכירים שנהל רגים, זה כאילו שהשמיים נפלו עליך. הטרידה אותי המחשבה איך זה ש'בזוקה' יצא מתחנת מד"א אופקים ולא חיכה לי לנסיעה לרעים". היא עיר משפחתית ומחבקת וכשאתה רואה בכל מקום ציוני זיכרון לשוטרים, לוחמים ואזרחים שנפלו בלחימה בשביעי באוקטובר, זה קשה" על עירו אופקים: "בסופו של יום, אופקים

תנ"צ אפי שימן בסמוך לאנדרטה באופקים. "מאחורי האנשים ששילמו בחייהם יש משפחות ויש יתומים והורים שחרב עליהם עולמם"

תנ"צ אפי שימן שלא הכרתם

שימן עם אשתו פנינה. משפחה | משטרתית צילום: דוברות המשטרה

משפחת שימן היא משפחה משטרתית לכל דבר. פנינה, אשתו של אפי, ‰ היא קצינה במכללה הלאומית לשוטרים. בתו, שחף, היא שוטרת סיור בתחנת משטרת שדרות. בשביעי באוקטובר היא תוכננה להישאר בתחנת שדרות, אך בשל נסיבות אישיות נבצר ממנה להיות בתחנה באותה שבת והשוטר שהחליף אותה במשמרת נרצח במתקפת המחבלים. בת נוספת, הדר, משרתת בלשכת הגיוס המשטרתית. אפי שימן הוא חובב אופנועים, מחזיק באופנוע מסוג "הרלי דוידסון" ורוכב ‰ עליו במעט הזמן הפנוי שעומד לרשותו. הוא אוהד שרוף של קבוצת הפועל באר־שבע מאז היותו בן שש. מאז ועד ‰ היום הוא מלווה את הקבוצה בכל משחקיה בבית ובחוץ וגם בחו"ל. לא מוותר, לדבריו, על אף משחק. במסגרת לימודיו התיכוניים בפנימיית כפר סילבר הוא היה רפתן במשך ‰ ארבע שנים. עד היום הוא מתגעגע לחליבות ברפת של הפנימייה. יש לו חלום לחזור ולהיות רפתן לאחר שיפרוש לגמלאות ויפשוט את המדים. דמות לחיקוי: מנחם בגין. לדברי תנ"צ שימן, "מנחם בגין, ראש הממשלה ‰ לשעבר, אמר ש'הריאליזם האמיתי הוא לשאוף לגדולות ולא לבוז לקטנות'. המשפט הזה מלווה אותי הרבה שנים. בגין היה איש של אנשים. איש צנוע וענו".

"התמונות יהיו חרוטות בעיניי עד אחרון ימיי"

11.10.2024 ˆ ידיעות הנגב 56