נגב 11.10.24

"כל יום שלישי וחמישי אני מגיש פה קוסקוס עם קציצות, בימי רביעי קציצות דגים ובשאר הימים יש מבחר של שקשוקה, סלט טונה, סלט ביצים, טוסטים ומבחר גדול של סלטים" "בכלל, אני רואה במיזם הזה סוג של אתגר. זו הפעם הראשונה שאני בעצם הרוח החיה מאחורי העסק הזה. חוץ מהפעילות השוטפת בעגלת המזון, אני גם מכין מגשי אירוח על תקן של קייטרינג לאירועים" "בהיותי בן שמונה אמי נפטרה. הייתי ילד היפראקטיבי ושלחו אותי לפנימייה. ככה התגלגלתי לאחר שלא הסתדרתי, והוחלט כל פעם להעביר לפנימייה אחרת" במספר פנימיות

הוא זה שבקשר עם הלקוחות, הוא מנהל את הקופה, גובה כספים ואנחנו נותנים

לו את הגיבוי הלוגיסטי". תפריט מגוון

למרות שאין הנחתום מעיד על עיס־ תו, יוני דווקא מוכן לספר בגאווה רבה על התפריט של הפודטראק. "כל יום שלישי וחמישי אני מגיש פה קוסקוס עם קציצות, בימי רביעי קציצות דגים ובשאר הימים יש מבחר של שקשוקה, סלט טונה, סלט ביצים, טוסטים ומבחר גדול של סלטים". כיצד מתפקדים במציאות המלחמ־ תית? איך זה משפיע על העסק? "במהלך החודש הראשון של המל־ חמה היינו מושבתים. אין לנו מרחב מוגן. עבדתי במתכונת של הכנת ארו־ חות ללקוחות. אני בעצם הייתי מופקד על הכנת הארוחות ושירלי, שהעני־ קה לי את התמיכה הלוגיסטית, היתה זו שהובילה את הארוחות המוכנות ללקוחות באזור באר־שבע ועומר. חודש לאחר פרוץ המלחמה כבר חזרנו לאט לשיגרה. בכלל, אני רואה במיזם הזה סוג של אתגר. זו הפעם הראשונה שאני בעצם הרוח החיה מאחורי העסק הזה. חוץ מהפעילות השוטפת בעגלת המזון, אני גם מכין מגשי אירוח על תקן של קייטרינג לאירועים. מטעמי כשרות, הפודטראק הוא על טהרת מאכלים חל־ ביים. הכי כייף זה שיש לקוחות שחוזרים לכאן כדי לאכול לאחר שהם כבר היו כאן בעבר. זה מאוד משמח אותי". איזה מאכל הוא הפייבוריט, מבחי־ נתך? "ללא עוררין, מאכל הבית זה כריך עם טונה או קוסקוס. זה כולל סלט טונה, ממרחים וירקות. המאכל הזה נחשב אצ־ לנו כלהיט". האתגר שלי אפרת, כך הוא מציין בפנינו, שמח לספר לכל סועד סקרן על עצמו ועל האתגר שלו, כמי שחי בהוסטל לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. "במיוחד", הוא מציין, "אני שמח לספר להם על הע־ מותה ועל פעילותה לטובת התושבים בבאר־שבע, ובדרום, בכלל". בשעת צהריים אנחנו פוגשים את שירן וליאל, שתי צעירות העובדות כפקידות באחד המשרדים הסמוכים. הן מודות בכך שהן פוקדות את הפודטראק של יוני מדי יום. רק שבחים יש להן לומר עליו. "כיף לקנות אצל יוני בפודטראק", הן מציינות, "קודם כל, כי האוכל טרי וט־ עים והכל פה נקי, ממש כמו בבית מרק־ חת. חוץ מזה, השירות של יוני הוא משהו אחר. הוא תמיד מנומס ותמיד עוזר, וגם מוסיף רטבים או צ'יפס או כדורי פלאפל ביד רחבה". יוני אפרת אוהב וגאה ב"בייבי" שלו - הפודטראק, אך במקביל הוא כבר רוקם חלומות לעתיד, כמובן בעולם הקולינריה. הוא לא מכוון ל"מאסטר שף" בשלב זה, גם לא לתוכניות בישול טלוויזיוניות אחרות. "יש לי חלום", הוא אומר, "ללמוד ולהחכים בתחום הקולינריה. יש לי חלום לפתוח מסעדה יוקרתית, קצת יותר גדולה מהפודטראק. בכל מקרה, יש לי קשר חם מאוד לעגלת המזון שלי".

אפרת. מכין סלטים וארוחות לעובדי ההיי־טק

רוני בתחום לקהל הרחב. רציתי שנקים מיזם חברתי כזה של העמותה, כשבמס־ גרת הזו אני אכין ואמכור אוכל לציבור הרחב וההכנסות יהיו קודש לעמותה". בעמותה, כך מתברר, 'זרמו' עם רצונו של יוני. תוך זמן קצר לאחר אותה פגי־ שה נרכשה עגלת המזון הכסופה והיא הוצבה בכניסה לפארק ההיי־טק בעומר, שם גם ממוקמים משרדי העמותה. יוני התמנה לשמש כשף האחראי, ומזה שנ־ תיים הוא עובד מדי יום מהשעה שמונה וחצי בבוקר ועד השעה שתיים בצה־ ריים, כדי לספק ארוחות קלות, כריכים וסלטים מגוונים, לעוברים ולשבים וללקוחות המזדמנים למקום. את התמיכה הלוגיסטית במיזם המיוחד הזה זוכה אפרת לקבל משיר־ לי רימון, מנהלת פיתוח עסקי בעמותת "יחדיו", שלדבריה, "הכוונה בהפעלת מיזם כזה, כמו גם מיזמים אחרים, היא לפתוח עסקים חברתיים ללא מטרות רווח. במסגרת מיזם הפודטראק, יוני

יוני אפרת ואנשי הצוות שעבדו עימו דאגו אז ליישם את האימרה המפורסמת ש"הצבא צועד על קיבתו", ומאות חיילים וחיילות סעדו אז במסגרת אותו פרויקט. בסופו של דבר שימש אפרת כשף של המטבח במשך כשש שנים, כשהוא מפקח עובדים. 20 ואחראי על צוות של מיזם חברתי הרזומה הקולינרי של יוני אפרת כולל גם שנת התנדבות במטבח של עמותת "באר־שובע" בבאר־שבע וכן כקונדיטור בקונדיטוריית "מרטין" בעיר, תוך הת־ מחות באפיית עוגות ולחמים, וגם שנה של עבודה כטבח באחד מבתי המלון באילת. ועם רזומה קולינרי כזה, מה מביא אותך להפעיל ולנהל פודטראק? "לפני כשנתיים, במהלך פגישה עם מנכ"ל העמותה, יאיר באר, הבעתי את רצוני לנהל פודטראק ולהציע את כש־

"הייתי מחליף מדי פעם כל מיני עבו־ דות. במסגרת הניסיון לסייע לי בתע־ סוקה הולמת, גילתה אחת המנהלות כי יש לי חולשה לבישול, ואפילו לאפיית עוגות. האמת היא, שכל אותה תקו־ פה, כשהגעתי לבאר־שבע, לא החזקתי מעמד באף מקום עבודה. תחום הבישול והאפייה סיקרן אותי עוד מילדות, והר־ גשתי שהגיע הזמן ללמוד את התחום ולהתנסות בו". בעמותה הוחלט לתת ליוני צ'אנס והוא נשלח לקורס בשלוחת בית הספר לבי־ שול "תדמור" בערד, כאשר במשך שנה תמימה הוא היה עושה את דרכו מדי יום מההוסטל בו הוא התגורר לבית הספר לבישול כדי ללמוד טבחות. בהמשך, הוא למד קונדיטוריה ב"מכללת השף" בבאר־שבע. בהזדמ־ נות הראשונה הוא החל לעבוד במטבח של פרויקט "אשלים" בשכונת נווה נוי בבאר־שבע, שהופעל בשעתו על ידי עמותת "יחדיו" עבור משרד הביטחון.

ידיעות הנגב ˆ 11.10.2024 65