נגב 12.5.23

נצמדים לקרקע

. עוד ועוד 5 פלח וילות לבנייה

צמודות הקרקע ובין שמדובר במגר־ שים עצמם שעליהם מתוכננות הדי־ רות הללו להיבנות. אני נתקל בתופעה הזו של יותר ויותר לקוחות שמבקשים לבנות להם בית צמוד קרקע בעיר. במציאות שכמעט שאין אופציות בש־ כונות מסוימות לבנייה צמודת קרקע, המחירים רק הולכים ועולים בהשוואה לשנים קודמות". איך זה בא לידי ביטוי בשטח? "אם למשל מגרש בן חצי דונם בשכו־ נת כלניות עלה לפני חמש שנים בס־ אלף עד מיליון שקל, כיום 900 ביבות מיליון שקל. 1.8 – 1.7 עומד מחירו על דירת שישה חדרים צמודת קרקע, שע־ מיליון שקל, 3.3 לתה לפני חמש שנים מחירה עומד כיום על כארבעה מיליון שקל. בשכונת נחל עשן למשל עלה מגרש של חצי דונם לפני חמש שנים מיליון שקל, וכיום מחירו עומד 1.6 ב � מיליון שקל. דירה בת אר 2.2 על עה חדרים באותה שכונה עלתה לפני חמש שנים מיליון שקל וכיום היא עולה מיליון שקל". 1.35־ כ

"הסיפור הזה של בנייה ורכישה של בתי מגורים צמודי קרקע כבר הפך באמת לתופעה בעיר", מציין חיון. "אני נתקל בזה מדי יום. אנשים מחפשים לב־ נות לעצמם את בית חלומותיהם עם גינה וחצר גדולה ולא לגור בבניין מגורים בבנייה רוויה. הקורונה עשתה את שלה. הקורונה פתחה בפני האנשים אפיק חדש בכל מה שקשור לבחירת מגוריהם". הימור מוצלח בשכונת פארק הנחל בדרומה של באר־שבע הולך ונבנה בימים אלה יחידות 153 פרויקט "צהלה" הכולל דיור צמודות קרקע. לדברי ישי רוט, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת "שובל", היוזמת ובונה את הפרויקט, "באר־שבע היא אומנם בירת הנגב והיא אחת הערים הגדולות בישראל, אולם המדינה מבינה שכדי למשוך אוכלוסיות חזקות לנגב צריך להציע להן איכות חיים במחיר נמוך. מאחר שממילא אין בעיה של שטחים

בניית בית פרטי אינה חלום רחוק עבור תושבי העיר. העירייה מאשרת בנייה של לא מעט צמודי קרקע מאחר שזו הדרך שלה להתחרות ולנסות להשאיר בתחומה תושבים שעובדים בבאר־שבע אך מתגוררים ביישובים סמוכים כמו עומר, להבים ומיתר". בגלל הקורונה את מתווכי הדירות בבאר־שבע הנהירה אחר מגורים בבתי קרקע אינה מפתי־ עה. "מאז תקופת הקורונה יותר ויותר אנשים מבקשים לשפר את תנאי מגו־ ריהם", מציין בשיחה עם "ידיעות הנגב" אבי חיון, מתווך דירות ממשרד התיווך ו � . "לאחר שאנשים התג Real Timee ררו בדירות שנבנו בבנייה רוויה, דירות במבנים רבי־קומות ועם עוד עשרות שכנים בבניין והיו תקועים בדירותיהם בעת שהוטל סגר בשל הקורונה, עכשיו הם מבקשים לנשום אוויר ולרכוש חלקת קרקע ולבנות את בית מגוריהם צמוד הקרקע בעיר. הקורונה גרמה להרבה אנשים לחפש יותר ויותר פרטיות". כיצד המגמה הזו משפיעה על שוק הנדל"ן בעיר? "הנהירה אחר בתים צמודי קרקע בעיר במצב שכמעט ואין קרקעות למ־ כירה יוצרת מציאות של עליית מחירי הנכסים, בין שמדובר במחירי הדירות

בנגב, הרי שאך טבעי הוא לקדם צמו־ די קרקע בנגב. רמות המחירים בנגב, בכלל, ובבאר־שבע, בפרט, סבירות ביותר ביחס למרכז הארץ, ואנשים יכו־ לים לרכוש צמודי קרקע ולשדרג את חייהם במחירים שהם רק יכולים לחלום עליהם במרכז הארץ". רוט מציין השבוע כי "פרויקט צהלה יחידות דיור כשבתוך 153 בנגב כולל ארבעה חודשים נמכרו כל הבתים במ־ סלול פרויקט למשתכן ומרבית הב־ תים בשוק החופשי. שיווק הפרויקט בזמן שיא היה הודות לכך שהייתה לנו רשימת המתנה ארוכה של רוכשים, רובם אנשי היי־טק שהמתינו לתחילת השיווק. למעשה נותרו כמה יחידות "בשוק החופשי נמכרו יחידות דיור מיליון שקל 2.75־ דו־משפחתיות החל מ 3.45־ ויחידות חד־משפחתיות החל מ מיליון שקל. צריך להדגיש שהרוכשים שלנו מגיעים מכל הארץ ולאו דווקא מבאר־שבע. יש ביניהם גם תושבים חוזרים אך גם משקיעים. ההימור על צמודי הקרקע הוכח כמוצלח, בין היתר שבגלל הקורונה הביקוש לדירות גן ולצמודי קרקע הרקיע שחקים. בנוסף השיווק של השכונה הצליח להחזיר לעיר באר־שבעים רבים ומשפרי דיור, מה שהביא לביקושים יפים". חלום יקר יו"ר ארגון הקבלנים בנגב וממלא מקום נשיא התאחדות "בוני הארץ", אלי אביסרור, מבין אומנם לליבם של מי שמבקשים להתגורר בבית קרקע. ואולם, לדבריו, אם מביאים בחשבון את עלות רכישת הקרקע ובניית הבית עצמו, כלל לא בטוח שמדובר בצעד נכון. "מאז ומתמיד השאיפה של ישראלים רבים הייתה בית צמוד קרקע", מציין אביסרור השבוע. "מאז גל הקורונה ניתן היה לראות בכל הארץ את הביקוש לב־ אחרונות למכירה". כמה זה עולה לנו? אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב וממלא מקום נשיא התאחדות בוני הארץ: "אני בהחלט מבין את הרצון ואת הכמיהה לבית פרטי. עם זאת, אם מסתכלים על הנתונים, המחירים והתשואה מבית פרטי, זה לאו דווקא הצעד הנכון"

תכנון בזבזני רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, אסף זנזורי, סבור כי לבנייה של צמודי קרקע יש השפעות שליליות מבחינה חברתית, אורבנית, סביבתית וכלכלית הביקוש הגובר לבתים צמודי קרקע והיענות המדינה לביקוש זה מעורר את התנגדותם של אנשי וארגוני סביבה. "מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה הנובעת ממגבלות שטח, מגידול נמרץ של האוכלוסייה, ובעיקר מתרבות בזבזנית של שימושי קרקע, ולכן היא עומדת להיות המדינה הצפופה ביותר במערב", אומר ל"ידיעות הנגב" רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, אסף זנזורי. "מצב זה דורש מאיתנו שינוי תפיסה. אנחנו חייבים לכוון את הפיתוח החדש למוקדי הפיתוח הקיימים בין היתר על ידי בנייה רוויה. לבנייה של צמודי קרקע יש השפעות שליליות הידועות בעולם מבחינה חברתית, אורבנית, סביבתית וכלכלית, קל וחומר במדינה קטנה וצפופה כישראל". מה באשר לבאר־שבע? "עיר מטרופולין כמו באר־שבע צריכה להציע חוויית מגורים אורבנית אשר אף יישוב בנגב אינו יכול להציע, אך נראה שהיא פועלת בכיוון ההפוך. כך לגבי שכונת רקפות מקודמת בנייה 2017 לדוגמה, בתוכנית שאושרה בשנת לא רוויה בדמות צמודי קרקע. בפועל, תוכנית זו לוקחת שטח שתוכנן ואושר ומתוכננת מחדש בוותמ"ל. בין היתר מציעה 2010 בוועדה המחוזית בשנת יחידות דיור 13,835־ התוכנית הפחתה משמעותית במספר יחידות הדיור, מ יחידות דיור, וקובעת כי רבות מהן יהיו צמודות קרקע. מדובר בחלק 4,150־ ל גדול מהרזרבה הצפונית שעובר תכנון בזבזני אשר פוגע בעירוניות ובעתודות הבנייה העתידיות של העיר ובכך למעשה אינו מאפשר את שימושן לדורות הבאים". אסף זנזורי

צילום: החברה להגנת הטבע

צילום: אורית פניני

טל קופל, מנכ"ל מדלן: "בניגוד לערי מרכז הארץ הצפופות, לבאר־שבע יש עתודות קרקע נרחבות, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה לא מעט בנייה שאינה רוויה בתחומה. מאחר שהקרקעות אינן יקרות, בניית בית פרטי אינה חלום רחוק עבור תושבי העיר"

14

12.5.2023 ˆ ידיעות הנגב