נגב 14.01.22

"לחבר את הקהילה לאדמה". ד"ר הילה נבון

"הירוק יכול וצריך להתקיים גם בעיר". דנה יוסקוביץ'

מתחברים לאדמה רגע לפני פרוץ משבר הקורונה הפכו ד"ר הילה נבון וחבריה מקיבוץ להב שטח מוזנח בקיבוץ ליער מאכל קהילתי ד"ר הילה נבון, חברת קיבוץ להב, היא לא רק דוקטור לגיאופיזיקה ומנהלת התפעול באגף הסיסמולוגיה שבמכון הגיאולוגי, אלא מחזיקה גם באג'נדה סביבתית של אהבת האדם והאדמה. ), נשואה, אם לשניים ("והשלישי בדרך", היא מציינת), היא חברה 43 נבון ( בוועדה האחראית לפעילות סביבתית־חברתית וליישום פרויקטים ירוקים בקיבוץ. פרויקט הדגל של הפעילות הזו, כך היא מספרת, הוא הקמת יער מאכל שהחלה לפני כשנתיים, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה. "מדובר בפיסת יער קטנה שנוצרה בתוך שטחי הקיבוץ לאחר שנבנתה שכונת מגורים חדשה בקיבוץ", מספרת ד"ר נבון. "זו שכונה מבודדת יח ־ סית משאר שכונות המגורים בקיבוץ. השטח היה מוזנח ומלוכלך במשך שנים והפך לסוג של אתר פסולת בניין בפאתי הקיבוץ. השטח הזה זכה במשך השנים על ידי ילדי הקיבוץ לכינוי 'יער המכשפות'. זהו שטח שנמ ־ "מדובר ביער מאכל קהילתי. זה מגיע מתוך אג'נדה סביבתית של אהבת האדם והאדמה. רציתי לייצר מקום טבעי קהילתי לכל הגילים והשכבות בקיבוץ מתוך מטרה של חיבור לטבע ולמקום. מתוך החיבור הזה ביקשתי גם לשמור על הטבע ועל הסביבה. היער נעשה דליל במשך השנים לאחר שהאורנים הזדקנו וקרסו. קיימנו פעילות קהילתית, ניקינו את השטח, ני ־ כשנו עשבים, בנינו פינות ישיבה ובסיוע המועצה האזורית בני שמעון והמשרד להגנת הסביבה הכשרנו את השטח לנטיעת היער". קצת לפני פרוץ הקורונה, ניטעו בשטח חוטרים של עצי פרי ארצישראליים כמו רימון, גפן ותות עץ. כמו כן נשתלו בלוטים של עצי אלון וזרעים של עצי שקד והתוכנית היא להרחיב את מלאכת השתילה בהמשך הדרך. "המ ־ טרה היא לעבור תהליך ארוך שנים ולחבר את הקהילה לאדמה", מציינת ד"ר נבון. "עדיין מוקדם ליהנות מהפירות של היער, אבל גם זה יגיע". ובט"ו בשבט לובש היער חג? "היער הזה משמש מקום לקיומם של ימי הולדת ולמפגשים חברתיים של ילדי ובני הנעורים של הקיבוץ. מדי שבוע גם פוקדים אותו ילדי הגן". צא מתחת לבריכה של הקיבוץ ויש בו אורנים וברושים". מדוע החלטתם להפוך את השטח הזה ליער מאכל?

טבע עירוני שבע אומנם נולדה, גדלה ־ דנה יוסקוביץ' מבאר וחיה בסביבה עירונית, אבל זה לא מונע ממנה לעסוק בחקלאות ולנהל את עמותת "שבועת האדמה" ), תושבת באר־שבע וירושלמית במקור, גדלה אומנם 29 דנה יוסקוביץ' ( בסביבה עירונית, אבל זה לא מונע ממנה להרגיש חיבור עמוק לטבע. "אין לי רקע חקלאי או סביבתי, זה משהו שבא מבפנים", היא מסבירה. "שמחתי לגלות שזה חיבור אפשרי לגור בעיר ולעסוק בטבע ובחק ־ לאות". זה ארבע שנים יוסקוביץ' פעילה בעמותת "שבועת האדמה" בבאר־שבע ובשנתיים וחצי האחרונות היא משמשת מנהלת העמותה. עוד כשהייתה סטודנטית לביולוגיה במסלול אקולוגיה וסביבה באוניברסיטת בן־גו ־ ריון היא הייתה פעילה בעמותה. "הגעתי לעמותה והרגשתי שמצאתי את האור", היא מספרת. "הבנתי שאפשר גם לחיות בעיר וגם לחוות וגם לעסוק בפעילות סביבתית שאני מאוד מתחברת אליה". איך זה בא לידי ביטוי בשטח? "אנחנו מקדמים חקלאות עירונית בבאר־שבע ועוסקים בפיתוח מרחבים אקולוגיים בעיר. אנחנו גם עורכים פעילויות שונות וסדנאות לתושבי העיר על מנת לקרב אותם לנושא הקהילתי־סביבתי". בין השאר הקימה עמותת שבועת אדמה לפני כארבע שנים את חוות בארי שבעיר העתיקה בבאר־שבע. מדובר בחווה קטנה על שטח של שני דונמים שבה מגדלים ירקות עונתיים בשיטות טבעיות וגם עצי שקד, מתושבי העיר. 200 תפוז, תאנה ואשל. בחווה מעורבים כ־ העמותה מעורבת גם בהקמת גינות קהילתיות ברחבי העיר, בשכונות ובמוסדות ציבור בעיר. "אני מגשימה את הרצון שלי להנגיש את הנושא הזה לתושבי העיר ולהוכיח שהירוק יכול וצריך להתקיים גם בעיר ולא רק במרחב הכפרי", מציינת יוסקוביץ'. "הכוונה היא להחזיר לתושבים את הכוח ואת היכו ־ לת לגדל ולייצר את מזונותיהם ולחבר אותם לטבע ולסביבה". ואם בט"ו בשבט עסקינן, דנה יוסקוביץ' מציינת, "זו הזדמנות להעלות למודעות את העשייה שלנו ולחבר בין קהילות נוספות לאהבת הטבע והסביבה".

"הגעתי לעמותה והרגשתי

שמצאתי את האור. הבנתי שאפשר גם לחיות בעיר וגם לחוות וגם לעסוק בפעילות סביבתית שאני מאוד מתחברת אליה"

ידיעות הנגב ˆ 14.1.2022 45