נגב 16.05.25

בעקבות עזרה מיידית למחוסר הכרה, תאיר ידעה שהיא תלך בעקבות אמא אביבית רווח מנהלת האחיות במחלקת עיניים, מרכז סאלד לרפואה שנים כאחות ומתוכן 34 יועצת, כללית באר שבע. בעלת ותק של שנים בכללית. בתה תאיר רווח, היא אחות (שנה וחצי), בסורוקה 9 במחלקה להתאוששות אחרי ניתוחים

אילו הבדלים את רואה בין העבודה שלך בתחילת הדרך לבין הדרך של התאיר? "בשירות הצבאי שירתי כאחות ועברתי לעבוד כאחות בקהילה, לא רציתי לעבוד במשמרות בשבתות ובחגים,. תאיר התחברה דווקא לעבודה בבית החולים שם עובדים במשמרות". האם היו רגעים שהרתיעו אותך מהמחשבה שהבת " שלך תלך בעקבותייך? לא. אך מתוך דאגה היה חשוב לי לתת לה כלים להתמודד עם כל מיני סיטואציות בעבודה. להיות רגישה ואכפתית לשמור על גבולות, לא לפחד לשאול ולהמשיך ללמוד כל הזמן". תאיר, מתי ידעת שאת רוצה ללכת בעקבותיה של " אמא? , ראינו אדם חסר הכרה שהיה 10 כשהייתי בת שרוע על המדרכה בשכונה שגרנו בה. אמא העניקה לו טיפול מיידי עד שפונה לבית החולים. אני זוכרת את תחושת הגאווה והרצון שיסתכלו גם עליי בנקודת מבט של הודיה. ומאותו הרגע ידעתי שאני אהיה אחות".

אביבית ותאיר רווח

הולכת לראיון לקבלה ללימודים. חשבתי שהיא תלמד ביוטכנולוגיה, כשחזרה סיפרה שהתקבלה לסיעוד. הופעתי ובעיקר התרגשתי כשאמרה שבחרה במקצוע בעקבותיי". האם את מרגישה שהבחירה תאיר שלך נובעת "כן, תאיר אמרה מהשראה ממך, או מסיבות אחרות? שמאז שהיא ילדה קטנה היא רואה את הנתינה

אביבית ספרי מה משך אותך למקצוע הסיעוד? "תמיד אהבתי לעזור לאנשים מתוך אכפתיות גדולה וסקרנות בכל הקשור לרפואה. אחות זה מקצוע עם סיפוק שנותן טעם לחיים וממלא את הלב" איך הרגשת כששמעת שהבת שלך רוצה גם היא "אחרי שהיא סיימה את השירות להיות אחות? הצבאי היא ביקשה שאחזיק לה אצבעות כי היא

והכרת הטוב של המטופלים ושרוצה להיות כמוני, אך היא בהחלט שדרוג שלי". האם אתן מדברות על העבודה שלכן זו עם זו? "כמעט בכל יום מספרות חוויות מתייעצות ומעבירות ידע אחת לשנייה".

"נחשפתי להערכה שאמא מקבלת מהמטופלים שעוצרים אותנו ברחבי העיר" רינה נגאוקר מנהלת אחיות במרפאת כללית דימונה ד', שנה, בתה שירז חן נגאוקר, היא אחות 35- בעלת ותק של כ חודשים 7 - במרכז לבריאות הנפש באר שבע כ

"הדור החדש מקבל לבין הדרך של הבת שלך? הרבה יותר תמיכה, חיזוק ידע וליווי מקצועי ורגשי למניעת שחיקה - כשאני נכנסתי לעבודה הנושאים האלו עדיין לא היו במיקוד". האם היו רגעים שהרתיעו אותך מהמחשבה שהבת שלך "קצת, כי חשבתי על הקושי תלך בעקבותייך? שיעמוד בפניה מבחינת שעות העבודה, משמרות, חוסר ההערכה לעיתים מצד מטופלים". אילו ערכים את מקווה שהיא תיקח איתה ממך למקצוע? "מסירות, אהבת האדם, נתינה". שירז, מתי ידעת שאת רוצה ללכת בעקבותיה "לפני הצבא למדתי של אמא ולהיות אחות? הנדסאית אלקטרוניקה. במהלך השירות הבנתי שאני לא רוצה להמשיך בתחום הזה ובחיפושיי החלטתי להתמקד בתחום הטיפולי, תמיד ראיתי כמה הנתינה לאחר והעזרה למטופלים גורמת לאמא שלי סיפוק מהעבודה ובנוסף נחשפתי להערכה שהיא מקבלת מהמטופלים שעוצרים אותנו ברחבי העיר וכמה זה ממלא לה את הלב שהם מודים לה על העזרה והטיפול בהם".

רינה נגאוקר

"אני מקווה מהשראה ממך, או מסיבות אחרות? שהיא בחרה במקצוע בהשראתי, אני גם יודעת שהיא אישיות בעלת נתינה, כך שהמקצוע מאוד מתאים לה". "אנחנו האם אתן מדברות על העבודה שלכן זו עם זו? באופן כללי דנות בהבדלים בתפקידים בין אחות קהילה ובית חולים, היא מתייעצת איתי לגבי איזון מטופלים, אופן גישה למטופל, כיצד לטפל בכל מיני מחלות או תופעות ומתן תרופות". אילו הבדלים את רואה בין העבודה שלך בתחילת הדרך

"היכולת רינה, ספרי מה משך אותך למקצוע הסיעוד? לסייע ולהשפיע על בריאותם של מטופלים, הקשר האישי לאנשים בכל טווח הגילאים והרצון להיות גורם מסייע בהבראה". כיצד הרגשת כששמעת שהבת שלך שירז, רוצה גם היא "מאוד התרגשתי ושמחתי שהצלחתי להיות אחות? דרך המקצוע שלי לתת דוגמה אישית. בנוסף אחייניות שהן 3 אלי ואל שירז, יש לשמחתי עוד אחיות בקהילה ובבתי חולים". האם את מרגישה שהבחירה של הבת שלך נובעת

שירז חן נגאוקר

"היום האחיות נמצאות בעמדה הרבה יותר מרכזית"

ולתרום. זה חיזק בי את התחושה שאני לא רק עוזרת לאחרים אלה מהווה השראה בבית". "אנחנו האם אתן מדברות על העבודה שלכן זו עם זו? מדברות כל הזמן על העבודה". אילו ערכים את מקווה שהיא תיקח איתה ממך "אני מקווה ובטוחה שהבת שלי למקצוע? תיקח את הערכים לנתינה אכפתיות מקצועיות ורגישות יתרה לאחר". אילו הבדלים את רואה בין העבודה שלך בתחילת הדרך לבין הדרך של רבית? "כמובן שיש הבדל בין תחילת הדרך שלי כאחות לבין זו של רבית כיום, יש שינוי במערכת הבריאות עצמה ובציפיות מהתפקיד. בעבר התפקיד היה עם פחות אוטונומיה והיום האחיות נמצאות בעמדה הרבה יותר מרכזית והן מעורבות בחשיבה קלינית". רבית, מתי ידעת שאת רוצה ללכת בעקבותיה של אמא "כאשר השתחררתי מהצבא ידעתי ולהיות אחות? שאני רוצה להיות אחות כמו אמא".

ציפי חמו אחות מרכזת ביחידת אי ספיקת לב מחוזית, בעלת ותק שנה בכללית, בתה, רבית ברביבאי, מנהלת אחיות במרפאת 43 - של כ שנים במקצוע 13 , כללית נווה זאב באר שבע, אחראית הנקה מחוזית

ציפי חמו

"הרגשתי תחושת גאווה גדולה להיות אחות? ואושר כי אני יודעת שזה מקצוע לחיים והוא מאוד מתאים לה, רבית היא חכמה ואנושית, ולדעת שהערכים שגדלה עליהם של נתינה וחמלה ודאגה לאחר הפכו גם לשאיפה שלה, משמח אותי". האם את מרגישה שהבחירה של הבת שלך נובעת "מרגש אותי מהשראה ממך, או מסיבות אחרות? מאוד שגם הבת שלי בחרה בדרך להעניק

"בחרתי ציפי, ספרי מה משך אותך למקצוע הסיעוד? להיות אחות מגיל צעיר, ראיתי במקצוע הזה שליחות אמיתית לעזור לאנשים להיות בשבילם. אני מאמינה שאחיות עושות שינוי אמיתי בחיים של אנשים, אני רוצה להיות בשביל המטופלים, להעניק תמיכה, אוזן קשבת ובטחון להעניק טיפול לא רק פיזי אלה גם ריגשי ונפשי להיות כתף תומכת ומקצועית". כיצד הרגשת כששמעת שהבת שלך רוצה גם היא

רבית ברביבאי

ידיעות הנגב ˆ 16.5.2025 19