נגב 16.08.24

"איבדנו את האחיזה על הגדר"

העם, צריך לא רק לתקוף אלא גם להגן על האזור שלנו. זה לא קרה בשבי־ עי באוקטובר. אנחנו למעשה היינו השכפ"ץ של האזור. במערכת הביטחון לא מבינים את זה וגם לא מעריכים את הפעולות שלנו". תוכנית לשדרוג ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "שר הביטחון אישר באחרונה תוכ־ נית מקיפה לשדרוג תנאי הרבש"צים, הכוללת הגדלה משמעותית של ההש־ תתפות בתקצוב היישובים, שתביא לע־ לייה בשכר הרבש"צים בעשרות אחוזים, הגדלת תקנים, ורכישת ציוד לחימה מתקדם. במסגרת עבודת המטה שהחלה טרם המלחמה, סבור היה שר הביטחון כי יש לייצר מתכונת העסקה מתאימה לרבש"צים, אולם בהיעדר הסכמה של משרד האוצר להעסקתם כאזרחים עו־ בדי צה"ל, אישר השר את מעטפת שי־ פור תנאיהם של הרבש"צים, במסגרתה יורחב תקצוב רשויות ויישובים ברחבי הארץ לצורך השתתפות בשכרם ותנאי העסקתם של מאות רבש"צים. משרד הביטחון פועל לקידום תנאי הרבש"צים ביישובים והמשך הצטיידותם בציוד המתקדם ביותר". מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מוקיר את הרבש"צים ואת עשייתם במלח־ מה וימשיך לפעול למענם ולהוקרתם. צה"ל נמצא בקשר ושיח רציף עם כלל הרשויות המקומיות ומעדכן אותן בת־ מונת המצב הביטחונית באופן תדיר. בהחלטה פיקודית, אשר נלקחה בת־ חילת המלחמה, יישובי 'פתחת שלום' עברו לאחריות חטיבת פארן ולאחר מכן למחוז דרום של פיקוד העורף על מנת לאפשר מענה מהיר ומדויק יותר ליישובים אלו".

ליטיקאים. אנחנו גם לא מעניינים את פיקוד דרום. מתחילת המלחמה דאגו להפריד אותנו מהחטיבה הדרומית וחילקו אותנו לשלוש חטיבות. פשוט בושה. אנחנו גוף אחד שקופץ ונלחם רבש"צים, שתמיד נמצאים 32 ביחד - בראש ההגנה פה. אנחנו הראשונים שמגיעים לזירות שריפה כתוצאה מב־ לוני טרור. אנחנו הראשונים שקופצים ומטפלים באירוע של חדירת מחבלים ליישובים. כל אירוע ביטחוני או פלילי, אנחנו בראש". תחושות קשות? "בוודאי. מקבלי ההחלטות כנראה התבלבלו וחושבים שאנחנו דוממים, שאנחנו פראיירים. יש תחושה שה־ צבא ממדר אותנו. במערכת הביטחון ממשיכים את הקונספציה, לפיה לא ייכנסו לכאן מחבלים. זו תחושת הבטן שלי. כנראה, שיש מישהו שקיבל הח־ לטה שלא להקשיב לנו. איך רוצים שתושבים יחזרו לכאן? איך אני אס־ ביר לתושבים שאפשר לחזור הביתה כאשר גורמים צבאיים ממדרים אותנו. כמו שהמצב נראה עכשיו, אין סיכוי שכל התושבים יחזרו. יש גם יישובים שכלל לא הוחל בהם תהליך השיקום. זו מציאות קשה מבחינתנו". "משרד הביטחון", מוסיף ומציין דולי־ צקי, "מתנער מאיתנו ולא דואג לתנאי שכר הולמים. יחד עם צה"ל הוא מנסה לפרק אותנו. אנחנו דורשים שיחזי־ רו אותנו לחטיבה הדרומית, שיטפלו בשכר שלנו, ושיתחילו לחשוב איך עושים הגנה על האזור ביום שכולם חו־ זרים. אנחנו דורשים שמקבלי ההחלטות יכבדו אותנו כפי שאנחנו מכבדים את התפקיד אותו אנחנו נושאים". יש תובנות בעקבות זאת? "אני אוהב את התפקיד שאני עושה ואת מה שאני עושה, אבל צה"ל, כצבא

"יש תחושה של התעקשות של המ־ דינה כלפינו. כבר שש שנים אנחנו מנהלים מאבק על תנאי שכר והכרה בנו ומיסוד תפקיד הרבש"צ, אך המ־ דינה מתחמקת מהנושא הזה. משרד הביטחון מתנגד לקבל לשורותיו את הרבש"צים, למרות החשיבות והכרה בנחיצותנו בשביעי באוקטובר. אנחנו היינו כוח המגן הראשון שנחלץ כנגד מתקפת הטרור באתה שבת שחורה. בגלל היותנו קו ההגנה הראשון, מת־ קפת הטרור לא הסתיימה בצורה קשה יותר, כשלמחבלים היו תוכניות לה־ גיע למרכז הארץ. הרבש"צים היו מו־ כנים להקריב את חייהם ויצרו בגופם חומת מגן על קהילותיהם. אני מעריך, שכשתסתיים המלחמה, יהיו מי שיח־ שבו פעם נוספת אם זה מה שהם היו רוצים לעשות בחייהם". לא מקשיבים לנו למזלו הטוב של אריאל דוליצקי, רבש"צ מושב שדי אברהם שבפת־ חת שלום, לא נרשמה חדירת מחבלים ליישוב בו הוא מתגורר, בעוד יישובים בשכנות לו היו נתונים באותה שבת שחורה למתקפת מחבלים, כמו למשל הקיבוצים סופה וחולית שמעבר לכביש, והמושבים השכנים פריגן ויתד. ) משמש כבר חמש שנים 60 דוליצקי ( כרבש"צ של מושב שדי אברהם, ועשרה חודשים אחרי אותה שבת שחורה, יש לו בטן מלאה על רשויות המדינה, ובעיקר על מערכת הביטחון בכל הקשור ליחס ולהתנהלות הגורמים הנוגעים בדבר כלפי הרבש"צים באזור. "מנצלים אותנו עד היום", טוען דו־ ליצקי, "פוגעים בשכרנו. שלחו אלינו בשעתו נציג ממשרד הביטחון שהבטיח הבטחות שלא קוימו, כמו אחרון הפו־

רבש"צ קיבוץ רעים, הראל

אורן, עם הבן פלג (מימין), חבר כיתת הכוננות והבן עילי בשירות סדיר

הראל אורן: "התחושה הכללית היא שיש משבר אמון מסוים כלפי הצבא תוך ציפייה לשיפור המצב ולהגנה טובה יותר. יש אכזבה מהמדינה, שלאחר עשרה חודשים אתה צריך לנהל משאים ומתנים כדי להשיב לנו את האמון ואת הביטחון"

אני חוזר הביתה עשרה חודשים אחרי שנפצע באורח קשה כשניהל קרב מול המחבלים, חוזר ברוך כהן, ששימש אז הרבש"צ של קיבוץ מגן, אחרי שרגלו נכרתה הוא מקווה ‰ לביתו להמשיך ולתרום מניסיונו השבוע, עשרה חודשים לאחר שנפצע באורח קשה באותה שבת שחורה במהלך קרב שניהל יחד עם חברי כיתת הכוננות של קיבוצו, קיבוץ מגן, מול המחבלים שאיימו לתקוף את הקיבוץ, חזר ברוך כהן, רבש"צ הקיבוץ עד לאותה שבת, לביתו. פגיעת מטול רימונים נגד טנקים (אר.פי.ג'י) שנורה לעברו פצעה אותו באורח קשה, פציעה שגרמה לכריתת רגלו. "אין כמו לחזור הביתה, אחרי זמן כה ארוך של אשפוז בבית חו־ ,) 72 לים ושל שיקום", סיפר השבוע ל"ידיעות הנגב" ברוך כהן ( ששימש עד לפציעתו כרבש"צ של קיבוץ מגן במשך למעלה מעשרים שנה, "כבר באותה שבת כשנפצעתי, הבנתי מה מצבי, ואני מודע לכך שלתפקידי כרבש"צ אני כבר לא אחזור. הבנתי אז שמשהו רע התחולל בסמוך לגדר של הקיבוץ שלי. אנחנו בלמנו את המחבלים במשך כשבע שעות מלהיכנס לקיבוץ, ובמהלך הקרב נגדם חטפתי את האר.פי.ג'י. מאותו רגע, לגביי הכל השתנה". כהן מתאר את מצבו. "להיות קטוע רגל זה מצב לא פשוט, אבל אני תמיד אופטימי ומסתכל קדימה. השיקום הוא ארוך

טווח ואני עכשיו בתהליך שיקום מתקדם, ובמקביל, אני מעבד בראש את מה שעברנו לפני השביעי באוקטובר ואת מה שבא לידי ביטוי באותה שבת שחורה". יש מבחינתך תובנות, מסקנות בהקשר הזה? "מדובר באירוע מכונן. יצאנו למדים באשר לחשיבות תפקידו של הרבש"צ ולאחריותו בכל הקשור להגנת היישוב. למדנו עד כמה כיתת הכוננות היא משמעותית בנושא הזה. למדנו גם עד כמה הצבא לא התייחס לסוגיית ההגנה על יישובי האזור בכך שקוצצו תקציבים שנועדו לחזק את כיתות הכוננות ביישובים, וגם נלקחו כלי נשק מחברי כיתות הכוננות בתקופה שלפני המלחמה ולא היתה התייחסות רצינית לרבש"צים. היום, בעק־ בות המלחמה, המצב הזה חייב להשתנות". "יחד עם זאת", מציין כהן, "צריך לזכור שבמהלך אותה שבת שחורה איבדנו מספר רבש"צים באזור ובמקומם יש כיום רבש"צים חדשים שלא חוו את אירועי השביעי באוקטובר. עכ־ שיו נוצר הצורך לחבר בינם לבין הרבש"צים הוותיקים ולחזק את הדבק ביניהם. יש להבין ולהפנים שהרבש"צים בעוטף עזה הם כוח המגן המשמעותי של היישובים. מעבר לזה, צריך לא־ פשר את הקמתה של קבוצת תמיכה עבור הרבש"צים הוותיקים שנותרו בחיים אחרי אותה מתקפת טרור, ולעבד עימם את מה שהם חוו. צריך לעזור להם ולתמוך בהם". איך ממשיכים מכאן והלאה? "אני השבוע צפוי לשוב הביתה, לקיבוץ. הייתי מאוד רוצה להיות מנטור לרבש"צים החדשים, לתמוך בהם ולסייע להם ולתרום להם מניסיוני. אני מסתכל קדימה ולוקח את הליך השיקום בדרך הכי טובה כדרך חיים. אני מלך האופטימיים".

כהן. רוצה לתרום | מניסיונו צילום: ריאן פרויס

16.8.2024 ˆ ידיעות הנגב 10