נגב 16.09.22

אדם הייל עם קבוצת צוללים. "המטרה שלי היא שאנשים יתחברו לנשימה שלהם"

"דרך הצלילה החופשית הבנתי שאני צריך לנוע נכון, ללמוד לנשום נכון, להתאמן, לישון ולאכול יותר טוב, להירגע. הספורט הזה הראה לי שאני צריך לדאוג לעצמי יותר, לשפר מי שאני פיזית ונפשית כדי שהים יוכל לקבל אותי"

בלילה", מספר הייל. "זה כל כך הצ ־ ליח עד כדי כך שאנשים שחררו את שקל 500 הפסיכיאטר ששילמו לו כ־ על פגישה פעם בשבוע, ובעצם הפ ־ סיכיאטר היה הנשימה שלהם. היו ספורטאים שהיו להם כאבי ברכיים או כאבים בגב התחתון וברגע שלי ־ מדתי אותם לנשום דרך האף בזמן ריצה ולא דרך הפה, הם נמצאים בשליטה על הגוף שלהם". איך ההרגשה להביא את הבשו ־ רה לאילת ולארץ? "זה מרגיש לי שליחות. הסדנאות שאני מעביר, לפחות סדנאות הנשי ־ מה, הן לא הלחם והחמאה שלי. על הס ־ דנאות נשימה באילת אני גובה בסך שקל, רק להוצאות. במרכז 50 הכל ב � שקל. ה 400 ל־ 250 גובים עליהן בין סיס, שזה הנשימה והבריאות, צריכים להיות בעיניי משהו כמו קופת חולים, שירות לציבור. כמובן שבקופת חולים לא מלמדים את זה, לכן אני כאן כדי לעשות את זה. לפני מאה שנה, קצב הנשימה של אדם נורמטיבי היה שש נשימות בדקה, דרך האף אל הבטן. 24 ל־ 18 היום, אנשים נושמים בין נשימות בדקה דרך האף או דרך הפה, ובדרך כלל אל תוך החזה. הבעיה היא כאשר אנחנו נושמים יותר אוויר ממה שאנחנו צריכים או שאנחנו נושמים פנימה יותר מאשר נושפים החוצה, אז אנחנו נכנסים למצב של נשימת יתר כרונית עם דופק גבוה רוב הזמן. ברגע שמסדירים את עניין הנשימה והקצב, אז הכל מסתדר פתאום". אילו תגובות אתם מקבלים? "אנשים עפים על זה. אנשים באמת נהנים, דבר ראשון כי הם מודעים לנשימה שלהם, ודבר נוסף, בגלל שהם יודעים להביא שינוי חיובי לגוף שלהם. וברגע שהם לוקחים את הנ ־ שימות שלהם זו תחושת הצלחה מב ־ פנים, שהצלחתי על ידי הפנימיות שלי. שינוי של דפוס הנשימה הפנימי שלי, להשיג את התחושה הזו והיא מדהימה". "חלק באים סקפטיים וחלק נורא מתלהבים ורוצים לנסות", הוא ממשיך. "כל מי שסקפטי, אני אומר לו שיבוא לפחות לנשימה ואז יראה את האנשים נכנסים לקרח, ואולי זה יעשה אצלם משהו. אגב, בדרך כלל זה עושה משהו ואלה שמתלהבים באים בכל הכוח ורוצים כמה שיותר ללמוד ולתרגל. כל סדנה אנחנו מגבילים עד אנשים. לכל סדנה בחודשי הקיץ, 21 עד 60 ביולי ואוגוסט, רוצים להירשם איש". 80 הצלילה החופשית שינתה את חייך? "לא יודע אם שינתה את החיים זו ההגדרה הנכונה, אולי זה יותר שיפר אותם. אני עוד יותר נוכח בחיים. אני מרגיש שאני מקבל את הסיטואציות בצורה הרבה יותר מכילה. בשורה הת ־ חתונה, יש לי יותר כוח בגוף. לקחתי מכל עולמות הנשימה שאני מכיר ואני משלב את השיטה המסורתית והעתי ־ קה של הפראניאמה, שיטה בת יותר שנה, בנוסף לשתי שיטות 6,500־ מ טיפול נוספות. המטרה שלי היא שאנ ־ שים יתחברו לנשימה שלהם".

ביר ומוסיף, "אני אדם סקרן והרבה פעמים אני לא מקבל את הדברים כמו שהם, אני אוהב לקרוא תיגר על המ ־ ציאות. לאורך חיי אמרו לי שאני חייב לעשות ספורט, אז נפל לי האסימון והבנתי שאפשר לחיות מאה שנה בלי לעשות ספורט כמו שאפשר לחיות כמה ימים בלי לאכול, אבל בלי לנ ־ שום אפשר לחיות רק כמה דקות. זה הדבר הראשון שבעצם קורה כשאנחנו נולדים ויוצאים לעולם, והדבר האחרון שאנחנו עושים בעולם הזה כשאנחנו עוזבים את הגוף. הבסיס של כל זה הוא בעצם הנשימה, וכדי לתקן את הכל, צריך קודם לעבוד על הבסיס, לעבוד על הנשימה, וזה הוביל אותי למסע של גילוי של כל מיני דברים אצלי בגוף". מבחן לגוף העיסוק בנשימה הביא את הייל לשנות את אורחות חייו. "זה היה כמו מבחן שהעולם שם לפניי", הוא מס ־ ביר. "בתחילת הדרך שלי בבית הספר לצלילה הייתי צרוד, כל היום דיבר ־ תי בעזרת הפה ומיתרי הקול, נכנס למים, נושם עם מסיכת הצלילה דרך הפה, ובסוף היום מדבר עם לקוחות פוטנציאליים. כל היום דיברתי וכל היום נשמתי מהפה. חשבתי שאני חי באורח חיים בריא, אבל הוא בעצם לא היה בריא. הצרידות לא עברה לי, הל ־ כתי לרופא והוא אמר שיש לי גידול על מיתרי הקול, סוג של פוליפ שגרם לי לצרידות ושיעול ושאני חייב לע ־ בור ניתוח עם הרדמה כללית". אבל משהו בליבו של הייל לא נתן לו מנוח. "עשיתי חושבים ואמר ־ תי שאני עושה הכל כדי למנוע את הניתוח הזה, שיניתי את דפוס הנשי ־ מה שלי והגידול נעלם. כמובן שלא עברתי את הניתוח, חזרתי אל הרופא ללא הגידול, וההחלמה שלי היא ללא ספק בזכות תרגול הנשימה שלי דרך האף", הוא מספר. "גיליתי שבלילות אני נרדם עם פה פתוח, גם שתיתי יין לפני השינה ואלכוהול לפני השי ־ 90 נה מגביר את הסיכוי לנחירות ב־ אחוזים. מדי לילה נכנסתי לישון כאשר חסמתי את הפה שלי עם דבק ונשמתי רק דרך האף. כמו כן הפ ־ סקתי לשתות אלכוהול בלילה, וזה הצליח".

מטרים 20 עד שצללתי לעומק של כבר כנער". כבר אז הבין הייל שהוא רוצה לעסוק בצלילה. "תמיד הייתי שם בעולם הצ ־ לילה, אך זה עדיין לא היה הרגע בש ־ בילי להיכנס לעולם הזה", הוא משחזר. אחרי הצבא הייל טס לאוסטרליה, שם הוא גר ועבד במשך שנה. אחר כך שב לארץ והיה מנהל פס ייצור של מבשלת בירת הבוטיק בירה "מלכה" בקיבוץ יחיעם. בהמשך, נסע לטיול של שנה במר ־ כז אמריקה, ובעיקר בהונדורס. בשנת גר על יאכטה ופתח עם חברים 2015 מסעדת פיוז'ן. "כשחיים על אי, מבש ־ לים מה שיש לאי להציע, ובנוסף לכך, בישלנו גם אוכל ישראלי", הוא מספר. "יום אחד הגיעו נציגי מס הכנסה לאי ואמרו לנו שאנחנו צריכים לסגור בגלל שאנחנו לא אזרחי המדינה, ואז מצאנו את עצמנו ללא עבודה. הדרכים עם החברים התפצלו, אני נשארתי על האי ופגשתי את המדריך הראשון שלי שרק התחיל את דרכו". מדובר היה באריאל קדמי, שיאן ישראל בצלילה חופשית ומי שלימים הפך לשותפו. "ראיתי שלט שבו היה מטר ביומיים' וזה משך 21 כתוב 'עד אותי. הגורל רצה שישראלי ילמד אותי. עשיתי את הקורס הראשון וגם את השני, ואז הבנתי שאני מאוד אוהב את התחום, ואני רוצה להמשיך להע ־ מיק את הידע והיכולות", הוא מספר. טס למזרח 2017 הייל שב לארץ וב־ כדי ללמוד יוגה ופראניאמה והכשרת מורים. בינתיים, קדמי שב לארץ, וחו ־ דש אחריו גם הייל חזר, והשניים פתחו את בית הספר לצלילה חופשית. קופצים למים בלימודיו הייל לא רק למד לצ ־ לול ולנשום, אלא הגיע גם לתובנות משנות חיים. "דרך הצלילה החופשית הבנתי שאני צריך לנוע נכון, ללמוד לנשום נכון, להתאמן, לישון ולאכול יותר טוב, להירגע", הוא אומר. "הס ־ פורט הזה הראה לי שאני צריך לדאוג לעצמי יותר, לשפר מי שאני פיזית ונפשית כדי שהים יוכל לקבל אותי". הייל התעמק בעיקר בתחום הנשימה. "הבנתי שבעצם כדי לשפר את עצמי, אני צריך לנשום יותר טוב", הוא מס ־

קור מרפא

עם הזמן סדנאות הנשימה שמציע בית הספר של הייל וקדמי נעשו מבו ־ קשות ועליהן התווספו בהמשך גם אמבטיות הקרח. "כל מי שרוצה נכנס למקפיא שלנו או לים כדי לבדוק את היכולות", מסביר הייל. "אני אישית עושה אמבטיות קרח לפחות פעם עד פעמיים ביום". לדבריו, מאז הקורונה כל נושא הנשימה הפך לפופולרי. "יש עכשיו התעוררות בעולם בכל מה שקשור לבריאות. אמבטיית הקרח מזרימה את הדם, מכווצת את כל השרירים הקט ־ נים מסביב לכלי הדם ופותחת אותם. היא מאיצה תהליכי החלמה, היא אנטי דלקתית ואפילו אנטי אייג'ינג". זה אולי טרנדי, אבל יהיו גם מי שי ־ גידו שזה מוזר מדי. "בני אדם הבינו עכשיו שכל דבר שלא הורג אותנו, מחזק אותנו. אז אם אני הולך עכשיו ומציג בפני הגוף שלי תגובות לחץ קיצוניות בסביבה מוכ ־ רת, אם הגוף שורד את זה, הוא מבריא. גם סאונה או מקפיא קרח עושים סטרס חיובי לגוף שגורם לנו להרגיש יותר טוב לאחר מכן כי התמודדנו עם הס ־ טרס הזה ונשארו בשליטה. ודבר שני, הקרח מפריש אצלנו בגוף כל מיני הורמונים שנותנים לנו להרגיש טוב". גם צלילה חופשית יכולה לשפר את החיים? "חד משמעית. צלילה חופשית מכ ־ ריחה אותנו להיות גרסה יותר טובה של עצמנו. עד היום אני לומד איך לנשום. ככל שמודעים יותר, מתעמ ־ קים יותר ומגלים עוד דברים, אבל כדי להבין את העקרונות, מספיק מפגש אחד או שניים". תחושת שליחות להייל לא חסרים סיפורי הצלחה המעידים על היתרונות של הצלילה החופשית ושל סדנאות הנשימה. "יש כל מיני אנשים ששחררו בעזרת הנ ־ שימה את פוסט־הטראומה שהם היו שרויים בה", הוא מציין. "היו כאלה שהצליחו לרפא את עצמם מכל מיני מחלות נשימה כמו אסטמה או נחירות

נושם עמוק

"הבסיס, שזה הנשימה והבריאות, צריכים להיות בעיניי משהו כמו קופת חולים, שירות לציבור. כמובן שבקופת חולים לא מלמדים את זה, לכן אני כאן כדי לעשות את זה"

78

16.9.2022 ˆ ידיעות הנגב