נגב 17.2.23

ראיסה פיודורוב, שכונה ב': "אני לא יודעת למי לפנות. כולם מדברים על רעידת אדמה ועל הסכנות אבל אף אחד לא אומר מה לעשות, אני פשוט פוחדת"

בת שבע לוי, שכונה ב': "כשהייתה רעידת אדמה בשבוע שעבר הרגשתי שכל הבית זז. זה מפחיד. המבנה שלנו ישן. זאת ממש סכנת חיים, אין מילה אחרת"

משה מליינקר, שכונה ד': "לפני הרבה שנים באו ואמרו לי שיש תוכנית פינוי ־ בינוי אבל מאז לא שמעתי כלום. אני חושב שהזמן לא משחק לטובתנו"

סדקים בקירות, בליטות בתקרה, צינורות חשופים ומבנים מתפוררים ‰ עשרות אלפי תושבי באר־שבע מתגוררים במבנים ישנים ומסוכנים שאינם מתוחזקים כראוי ואינם עומדים בתקן עמידות לרעידות אדמה ‰ החשששל התושבים, בייחוד בצל רעידות האדמה הקטלניות שפקדו את טורקיה בשבוע שעבר, אמיתי ומוצדק, והם בעיקר חשים שאין כתובת לפנות אליה ‰ "זאת הפקרותשל המדינה וסכנת מוות" ‰ רועדים מפחד - סיקור נרחב

תעוותו, מים מטפטפים מהצינורות ויש עובש בכל פינה. ברור כשמש שהדירה שבונקר מתגורר בה, כמו עשרות אלפי דירות אחרות בשכונות הוותיקות, רחו ־ קה מלעמוד בתקנים המחמירים בנושא עמידות מפני רעידות אדמה. בונקר, כמו תושבים רבים אחרים, סבור שצריך לפעול ומהר. "אם רוצים לעשות פינוי־בינוי אז שיתחילו, ואם ע � אז שי 38 רוצים ללכת על תמ"א שו, אבל צריכים להחליט לפני שיהיה מאוחר מדי. אחרי רעידת האדמה בטו ־ רקיה אנשים פוחדים ללכת לישון בלי ־ לה כי הם חוששים", הוא אומר ומפנה אצבע מאשימה אל עבר הפוליטיקאים. "הגיע הזמן שהמדינה, במקום הסכסו ־ כים בין ימין לשמאל, תסתכל עליי ועל אנשים כעם, לא חשוב אם אני שחור או לבן, ליכוד או ממפלגת העבודה, תטפ ־ לו בבעיה הדחופה הזאת. זה מגיע בלי התראה, הסכנה היא ממש מולנו. כולם חרדים, יש כאן קשישים שאי אפשר לפ ־ נות אותם באמצע הלילה. זאת הפקרות של המדינה וסכנת מוות, אין למי לפנות ואין עם מי לדבר". חוששים מאסון לא הרחק מביתו של שמשון בונקר, ש � ), ל 55 אנחנו פוגשים את דוד כהן ) עבר יו"ר ועדת שכונה ד' מרכז. כהן מגיע מדי יום לבקר את אמו הקשישה והחולה המתגוררת בשכונה והוא מזמין אותנו להיכנס לדירתה הצפופה והישנה בקומה הראשונה כדי לראות את מצבה הירוד. "אמא מתגוררת כאן מאז שנות החמי ־ שים, הבניינים כאן לא שופצו מעולם", הוא מספר, ומוביל אותנו למטבח כדי להראות לנו את אריחי הקרמיקה הסדו ־ קים ואת העיוותים בקירות. בחדר הסמוך הוא מראה לנו את הב ־ ליטות בתקרה ואת החיפוי שנשר מה ־ קירות. "לפני שנה תיקנו ושוב פעם זה מתחיל להיסדק", הוא מספר ומצביע על התקרה, אבל הבעיה היא לא רק בדי ־ רות עצמן, אלא בבניין כולו. כשאנחנו יוצאים עם כהן לחצר האחורית, אנחנו רואים את הסדקים המתרחבים בקירות

שמואל הרוש, שכונה ד': "אמרו לפני חמש שנים שעושים פינוי ־ בינוי ומאז לא שמענו אותם, כלום. אף אחד לא מעניין אותו. משאירים אותנו להתמודד לבד"

דוד כהן, אמו מתגוררת "החשש הוא בשכנה ד': שהבניין יקרוס וכולם ימותו. יש כאן הרבה אנשים מבוגרים, האנשים האלה הם חסרי אונים, לאן ניקח אותם?"

ידיעות הנגב ˆ 17.2.2023 13