נגב 19.01.24

הצלקת ברגל מזכירה לי כל הזמן את השבעה באוקטובר

לוחמת מג"ב סמ"ש )20( נועה כהן מבארֿ–שבע הצילה רבים בשבת השחורה כשהיא וחבריה לצוות נלחמו בהירואיות במחבלי חמאס שחדרו בימים אלה ‰ לעוטף היא משתקמת בביתה מפציעת הירי שספגה ‰ במהלך הקרבות מבקשת לנפץ את הסטיגמות שעוד נותרו לגבי שירות קרבי מתכוונת ‰ של נשים ‰ לשוב לשרת במג"ב ומתקשה להבין מדוע מכנים אותה גיבורה "אני לא מרגישה ‰ גיבורה, עשיתי את החובה שלי"

באחד מקרבות הירי מול המחבלים, כשכהן ואנשי מג"ב שאיתה מנסים לתפוס מחסה תחת ירי בלתי פוסק, כהן מרגישה שהיא לא מצליחה לרוץ, שרגלה כבדה ושוקעת. "אני מביטה על הרגל והיא מלאה בדם", היא משחזרת השבוע בראיון שנערך איתה בבית הוריה בבאר־שבע. "אני מבינה שחטפתי כדור ומנסה כמה שיותר לשמור על קור רוח ולא להיכנס ללחץ כדי שלא אאבד הכרה". כהן מודיעה לכוח שאיתה שהיא נורתה ברגל, ומבקו שת מחבריה שיעזרו לה לתפוס מחסה. "ישבתי מאחורי רכב כדי שאוכל לשים לעצמי חוסם עורקים. אילתרו נו חוסם מחיתול מאחד הרכבים האזרחים. זה היה שלב שאיבדתי הרבה דם", היא מספרת. הפינוי של כהן לבית החולים נעשה תחת אש כבדה ובתנאים קשים ביותר. "מפקד הנסיעה שמע בקשר שנו פצעתי, והוא והלוחם מהכוח מגיעים. אני מבקשת ממנו שיזמין כמה שיותר מהר את מד"א, זה היה שלב שאיבדתי הרבה דם ואני מבינה שאני לא יכולה להישאר ככה. הוא אמר לי שמד"א לא מוכנים להיכנס לאזור, והתחלנו לחשוב מה לעשות, כמובן שתוך כדי הכוח שאיתי מגיב באש לעבר המחבלים. חשבנו להביא את הרכב המשטו רתי, אבל אנחנו מגלים שהגלגלים מפונצ'רים, אז מהר מאוד לוחם שקפץ מהבית מציע שניקח את הרכב שלו. אנחנו עולים לרכב וכמובן לוקחים סיכון, כי מבינים שהכל עדיין בוער בחוץ", היא משחזרת. הם החלו לנסוע לבית החולים "סורוקה", אבל אז התו ברר שאין די דלק ברכב. "פתאום מפקד הנסיעה אומר דקות נסיעה 40 לי שיש דלק לעשרה קילומטרים וזה לפחות. אני אומרת לו 'לא מעניין, העיקר תיסע מכאן,

ליך השיקום בתקווה לשוב בקרוב לשירות ביחידתה. נלחמת בגבורה במחבלי חמאס לצד חבריך ונפצעת בעת הלחימה. לא פחדת? "ברור שיש פחד, אבל זאת המשימה שלנו. רוח הלחיו מה גוברת על הפחד ואני מבינה שאני צריכה לדעת איך לשרוד באירוע כזה. אני יודעת שהמטרה מאוד ברורה והיא להגן על המדינה והמשפחה. בשביל זה התגייסתי". חילוץ תחת אש בבוקר השבעה באוקטובר שהתה לוחמת מג"ב נועה כהן בבסיסה, לכאורה שבת שגרתית שבה היא וחבריה וחברותיה ליחידה עושים דרכם ברכב לבאר־שבע לעוד משמרת בוקר. ואולם, אחרי כמה דקות מתחילת המו שמרת הם מקבלים התראות על אזעקות באזור ומחלון הרכב הם רואים את היירוטים של כיפת ברזל. כמו רוב תושבי ישראל, גם כהן וחבריה תחילה לא הבינו את גודל האירוע. בזמן שהם מקבלים עוד ועוד הודעות על ירי טילים ברחבי הארץ, הם נוסעים במהירות לתחנת משטרת באר־שבע, ואחרי כמה דקות הם מקבלים בקשר הוראה לעלות על ציוד מגן ולהגיע בדחיפות לפארק הלאומי באשקלון. גם בחלומות הכי שחורים שלהם, נועה כהן וחבריה ליחידה לא חשבו שהם ייחשפו למראות הקשים שראו בדרך לאשקלון, ישתתפו בקרבות פנים מול פנים במחו בלי חמאס שפלשו לישראל, ושהם ייאלצו להגן בגופם על אזרחים שנקלעו לתופת.

יעקב לוי // צילום: הרצל יוסף

ו � לוחמת מג"ב ת ,)20 סמ"ש נועה כהן ) שבת באר־שבע, היא גיבורה אמיתית. בשבת השחורה, אותה שבת ארורה שטלטלה מדינה שלמה, היא נלחמה לצד חבריה לצוות כמו לביאה כדי להציל אנשים שנו קלעו לתופת. באחת ההיתקלויות היא נורתה ברגלה. חבריה הצליחו לחלץ אותה תחת אש ולדאוג שתועבר לבית החולים. אחרי אשפוז ארוך של חודשיים היא הועברה לשיקום, ובימים אלה היא שוהה בבית הוריה ומשלימה את תהו

נועה כהן בבית החולים איכילוב. מחלימה | מהפציעה הקשה צילום: איכילוב

19.1.2024 ˆ ידיעות הנגב 32