נגב 2.12.22

מחסור חמור בעובדים. מפעלי תעשייה בנגב

צילום: פרטי

אלי בן סימון. "הסטרטאפים וההיי־טק איבדו כיוון"

אז איך אפשר לשלב בין תחום ההיי־טק לתעשייה המסורתית? על השאלה הזאת ), תושב 50 יכול לענות אלי בן סימון ( קיבוץ חצרים במקור, העוסק בתחום הש ־ קעות הפיננסים כבר לא מעט שנים. בש ־ לוש השנים האחרונות בן סימון משמש, לצד אחרים, שותף בכיר בקרן הון הסיכון היושבת בבאר־שבע. הקרן פועלת SIBF לרכישה ומימון של סטרטאפים העוסקים בעיקר בתחום התעשייה ונכון להיום מש ־ סטרטאפים. 37 קיעה ב־ "אנחנו קרן מאוד מיוחדת", אומר בן סי ־ מיליון 150 מון, "קרן דרומית שגייסה דולר והיום אנחנו מנהלים חברות בשווי מיליון דולר ממוסך קטן באזור 400 של כ־ התעשייה בבאר־שבע". איך נראה שיתוף הפעולה בין חברות טכנולוגיות לענף התעשייה? "חברות טכנולוגיה קיימות יכולות לה ־ שפיע מאוד על התעשייה במגוון של מישורים, תחומים כגון יעילות בתהליכי הייצור, בטיחות במקומות העבודה, הגנת הסביבה, שיפור תנאי עבודה ועוד בתחו ־ מים רבים שבהם אנחנו עובדים כבר היום מול תעשיינים שונים". דוגמה לשיתוף פעולה כזה היא חברה בשם "שירהטק" שפיתחה מערכת של סנסורים מיוחדים המתחברים למשאבות, גנרטורים ומנועים ישנים הפועלים במפעלים והופ ־ כת אותם ברגע אחד למכונות חכמות. בין השאר משתמשת המערכת של "שירהטק" בבינה מלאכותית כדי לנבא תקלות עתי ־ דיות במכונות שהיא הורכבה בהן. מניסיונך, האם אפשר להתגבר על המ ־ חסור בכוח אדם בתעשייה בעזרת הון אנושי מענף ההיי־טק? "בעולם התעשייה היום יש כבר לא מעט חברות גדולות שמשתמשות בידע ובמה שיש לקרנות כמו שלנו להציע. יש מעבר בין חברות תעשייה לענף ההיי־טק וגם להיפך. בסופו של דבר נוצר איזון וכלים שלובים בין התעשיות השונות. הסטרטא ־ פים וההיי־טק איבדו כיוון וגררו את הענף לתחרות גבוהה על כוח העבודה. התעשייה חייבות להיות תחרותית יותר בתחום הזה. הסטרטאפים והתעשייה זקוקים אחד לשני כדי לשרוד, להתקדם ולצמוח". כלים שלובים , קרן הון סיכון הפועלת SIBF מבאר־שבע, ממחישה בצורה מצוינת את השילוב שבין היי־טק לסטרטאפים מתחום התעשייה

ואלפים לטובת מקצועות תעשייה מתק ־ דמות וטכנולוגית". רזניק סבור שצריך לקדם את הצעירים והצעירות מהחברה הבדואית העומדים לפני בחירת קריירה. "יש מקום למהנ ־ דסים והנדסאים מהמגזר, ולא רק בענ ־ פי התעשייה", הוא אומר. "צריך ליצור עבורם תנאים אטרקטיביים לכך. אנו מעריכים שעבודה עקבית ויעד ממשלתי ברור יאפשר להכשיר כאלף עד אלפיים עובדים מהמגזר בשנה לתחומים עתירי ."2024 טכנולוגיה החל משנת

עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב. "הת ־ פתחות של התעשייה המקומית מצד אחד למול המחסור בידיים עובדות מהצד השני, יוצרת הזדמנות בלתי רגילה של שילוב אוכלוסייה בדואית בתעשייה", אומר רזניק ומוסיף, "מכון ריפמן, יחד עם שותפים רבים אחרים כמו 'מרכז ריאן' הפועל לקידום תעסוקה במגזר הבדואי, מכללות וגופי הכשרה נוספים, משרד הממשלה, בשילוב עם מרכזי השמה בקצה האחר, מקדמים יצירה של מעגלי הכש ־ רה של עשרות עובדים ובהמשך גם מאות

ולהפנות אליהם דורשי עבודה. מקצועות טכנולוגיים נלמדים 328" היום בבתי הספר להכשרה מקצועית בג ־ רמניה", אומרת רויטל שבירו, הבעלים ומנכ"לית של מכללת שבירו למקצו ־ עות הניהול והתעשייה. "מבחינתי זהו חלום שצריך להתגשם גם בישראל. אלפי תלמידים שמקבלים הכשרה למקצועות נדרשים יכולים לצאת משערי המכללות עם מקצוע, גאווה, חדוות יצירה ומשכורת גבוהה מהממוצע במשק". מה הסיבות למחסור בעובדים מקצו ־ עיים? "אחת הסיבות המרכזיות היא היעדר סדנאות מקצועיות להכשרות בתחום התעשייה. גם כשנמצא תקציב להכשרות הוא לא מנוצל בצורה יעילה. היום משרד הכלכלה העביר את האחריות למעסיקים שהם ימיינו את האנשים מלשכת התע ־ סוקה וגופים נוספים, ידאגו להכשרה ורק אם יצליחו להחזיקם חצי שנה, יקבלו מי ־ מון לתהליך זה. זה לא כלכלי. בחלק ניכר מהמקצועות חסרים מורים מקצועיים להכשרה ותוכניות הלימוד בחלק ניכר ממקצועות התעשייה אינן מעודכנות". מה הפתרון? "משרד החינוך ומשרד הכלכלה אמו ־ רים לדעתי לעבוד יחד. מערכת החינוך תפקידה להכין את הילדים לעתיד. לא לכולם מתאים לעבוד בהייטק וגם בת ־ עשייה יש פן טכנולוגי רחב מאוד. היבט נוסף הוא הסתכלות קהילתית. פארק התעשייה בנאות חובב הוא עוגן תעסו ־ קתי ליישובי הנגב. אם אכן הילדים בא ־ זור ידעו בדרכים שונות שכאשר יגדלו, תהיה להם עבודה בנאות חובב ובבתי הספר יהיו מגמות שיכוונו לתעסוקה זו, ניתן לילדים שלנו סיבה להישאר בנגב ולהמשיך ולהתפתח דרך המכללות והאקדמיה שיהיו בהן מגמות המקדמות את התעשייה. אם נשכיל לקדם את הר ־ עיון, אנחנו נהיה מוקד עלייה לרגל". הזדמנות למגזר עוד היבט בסוגייה קשור לאוכלוסייה הבדואית, והשאלה העומדת למבחן היא האם האוכלוסייה הבדואית יכולה להיות בסיס להון אנושי איכותי לתעשייה בנגב? ראש 'מכון ריפמן' לפיתוח משותף של הנגב ולשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון חגי רזניק, סבור שהמשבר בענף ההיי־טק הוא הזדמנות גדולה מאוד גם

טק, הזדמנות לנגב? ־ המשבר בהיי

פארק ההיי־טק בבאר־שבע

שבע: ־ טק בבאר ־ פארק ההיי חברות 70 ־ עובדים ב 3,000 דווקא על רקע המשבר בהיי־טק שנותן אותותיו במדינות המפותחות וגם בי ־ שראל, יש הרואים בעתודות הקיימות בבירת הנגב הזדמנות פז להגיע לגבהים ולנצל את הפוטנציאל הקיים. "מהתחתית אפשר רק לעלות ולנסוק מעלה", אומרים אנשי היי־טק בבאר־שבע. הנתונים הקיימים בבירת הנגב הם בסיס איתן לפוטנציאל שמדברים עליו. פארק 'גב־ים' הוקם על ידי חברת 'גב־ים' בשיתוף עיריית באר־שבע ואוניבר ־ חברות. 70 עובדים ופעילות בו כ־ 3,000 סיטת בן גוריון בנגב. כיום עובדים בו אלף מ"ר של משרדי היי־טק, מעבדות ושטחי 200 הפארק מתוכנן להכיל כ־ מסחר, על מנת לייצר סביבת עבודה ייחודית ואיכותית. הפארק נמצא במי ־ קום אסטרטגי, בליבו של רובע החדשנות של באר־שבע, ובסביבת רכיבים המייצרים צמיחה מכלילה לאזור כולו. במרחק הליכה קצרה מהפארק נמצאות אוניברסיטת בן גוריון בנגב המונה חוקרים, תחנת רכבת 1,000־ אנשי סגל, מהם כ 6,500־ אלף סטודנטים וכ 20 כ־ להיות 2025 באר־שבע צפון (אוניברסיטה), קמפוס התקשוב אשר צפוי בשנת אלף 23 משרתי קבע וחיילים, שכונת רמות המונה מעל 7,500־ מאוכלס בכ תושבים והמרכז הרפואי־אוניברסיטאי סורוקה. אלף מ"ר. 60 מתחם 'גב־ים' כולל כיום ארבעה מבנים בשטח כולל של כ־ השירותים הנלווים לעובדי הפארק כוללים מסעדות, חדרי כושר, חנות נוחות ובקרוב בית מרקחת וגני ילדים.

2.12.2022 ˆ ידיעות הנגב 14