נגב 2.12.22

"

הסובלנות כלפי השונה צריכה להתחיל בחינוך בבית שבע ילדה את נועה אף שידעה שתיוולד עם ־ מירב בוזגלו מבאר מוגבלות • ציון פרץ מאופקים עובד בגינון למרות שנולד עם מוגבלות פיזית ושמח לעשות טוב לאחרים • לרגל יום המודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שני תושבי הנגב משתפים את סיפורם המרגש • וגם: מדוע מעונות היום והיחידות ההתפתחותיות בדרום עדיין מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם? • "המוסדות קיימים, אבל אין מי שיאייש אותם"

ו � ילדה מירב ב שנים 14 לפני ) מבאר־שבע את בתה היחידה 49 זגלו ( ה � כשהחליטה ש 35 נועה. היא היתה בת גיע הזמן להפוך לאמא וליצור לעצמה משפחה והיא ציפתה ללידה בהתרגשות רבה. אבל אז הרופאים הודיעו לה שמ ו שהו לא כשורה. "בחודש השישי להריון, במהלך בדיקת מי שפיר שגרתית, הרו ו פא הודיע לי שאצל העובר גילו בעיה התפתחותית מסוימת וככל הנראה הילדה תיוולד עם מוגבלות", נזכרת בוזגלו. "הוא לא ידע להגיד בדיוק באיזו רמה ובבית החולים אף לא ידעו לאב ו חן את הבעיה המדויקת, אבל ההערכה שלהם היתה שהיא תיוולד עם פיגור התפתחותי ברמה בינונית. שאלתי אותו 'הילדה תסבול במהלך החיים? אם כן, אני אפיל', אבל גם את זה הוא לא ידע להגיד לי בוודאות. ההמלצה שלו הייתה חד־משמעית, להפסיק את ההיריון". בוזגלו, המגדירה עצמה אישה מאמי ו נה, עמדה בפני החלטה קשה אבל בסופו של דבר אמרה לעצמה שאם אלוהים נתן לה את המתנה הזו היא לא יכולה ולא רוצה לוותר עליה. "המשפחה הקרובה תמכה, ויותר מכך לא הייתי צריכה", היא משתפת. "קיבלתי החלטה מודעת ומושכלת שאני ממשיכה ומביאה את הילדה אל העולם, וזאת ההחלטה הכי טובה ונכונה שלקחתי בחיים. אני לא

ברזילי ־ צילום: אדוה שלהבת

חן גורדון, מנהלת מעון היום השיקומי בכפר השיקומי עדי נגב – נחלת "הרבה ערן: פעמים אני מלווה הורים שהילדים שלהם לקראת סיום הלימודים במערכת החינוך המיוחד

והם ניצבים בפני דילמה מה לעשות הלאה"

מתחרטת על כך לרגע אחד". ילדים זה שמחה

המחשבות על הקושי לגדל ילדה עם מוגבלויות לא מנעו מבוזגלו להמשיך בהריון. "רציתי להביא את הילדה אל חיים של אושר, לגדל אותה ולהעניק לה את מידת החום ואת כמות האהבה

הגדולה ביותר שאמא יכולה להעניק", היא מספרת. "כשהיא נולדה, הסתכלתי על העיניים שלה, וראיתי בתוכן את הנשמה הע ו

מוקה והכל כך יפה שלה. אמרתי לעצמי זה מגיע לה, אני אתן לה לחיות את חייה במלואם, בדיוק כמו כל ילד אחר". בזכות העזרה הרבה שהיא מקבלת ממשפחתה, בוזגלו, שמגדלת את נועה כאמור לבדה, מצליחה להתמודד עם הקשיים הכרוכים בגידול ילדה עם מו ו גבלויות. "הילדה אומנם לא מדברת כל כך שכן התפקוד שלה לא תואם לגילה אלא לרמת תפקוד של ילדים בגיל קטן הרבה יותר, מה שמצריך ממנה לעבור טיפולים אינטנסיביים של ריפוי בעי ו סוק, פיזיותרפיה, טיפול בחיות ועוד,

עודד בר־מאיר

שנועה בידיים טובות. בכפר נועה מק ו בלת את המעטפת החינוכית והטיפולית הנדרשת ובזכותה היא מתקדמת מאוד בקצב ההתפתחות שלה. "אין מאושרת ממני לראות אותה פורחת, מנצחת ומ ו תגברת על הקשיים למרות המגבלה", אומרת בוזגלו, "זאת תודות לצוות המ ו סור ב'עדי נגב'". ומה היא ממליצה למשפחות אחרות המתמודדות עם מצבים דומים? "אין זה מקומנו לשפוט אנשים ואין אחד שירצה לעמוד במקום של האחר. איני יודעת גם להמליץ לאחרים באיזה נתיב לבחור ללכת, שכן כל מקרה עומד בפני עצמו וכל אחד מחזיק בחופש הבחירה. אבל אני כן יודעת שילדים זה שמחה ואושר גדול, ומידת הנתינה שאמא יכולה לה ו עניק עבורם היא אינסופית". עבודה שהיא שליחות לפי דו"ח נציבות שוויון זכויות לא ו נשים עם מוגבלות שהתפרסם השנה, מיליון 1.6 חיים בישראל נכון להיום אנשים עם מוגבלות כזאת או אחרת,

אבל המשפחה הקרובה עוזרת באהבה ובמסירות רבה", היא מספרת. "נועה מתמודדות בנחישות ומתקדמת צעד צעד בכל יום, יש לה חברים ממסגרת החינוך המיוחד, יש לה סביבה תומכת ומחבקת שמקבלת אותה בדיוק כפי שהיא". הכפר השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן" הוא המקום הראשון שבוזגלו הרגישה בו

ו � אחוז מהאוכלוסייה הכללית. כל 20 כו מר, לאחד מכל חמישה ישראלים יש מוגבלות כלשהי – שכלית, נפשית או פיזית. ), נשוי ואב 57 אחד מהם הוא ציון פרץ ( לילדה מאופקים, שמתמודד עם מוגב ו לות פיזית מלידה. לאורך השנים עבד פרץ בעבודות מזדמנות, בהן גם עבו ו דות בתחום הגינון, תחום שהוא אוהב במיוחד. "יש לי קושי להרים דברים כבדים, תמיד נמנעתי מזה וגם היום, אבל את תחום הגינון אהבתי תמיד והתחברתי אליו, זה למעשה המקצוע שלי", הוא אומר. בשל כך הוא נענה לוועדת השיקום בביטוח הלאומי שהציעה לו להיות גנן בכפר השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן". "היה לי חבר שעבד שם עוד לפני שהתחלתי, הוא סיפר לי על הכפר ועל התנאים, מה שהגדיל עבורי את הרצון להתחיל לעבוד שם", הוא מספר. "הגע ו תי להתרשמות, ולמרות שהציעו לי גם כמה אופציות אחרות, לא חשבתי פע ו מיים. המקום התאים לי כמו כפפה ליד".

ציון פרץ: "לראות את החיוך של הדיירים בכפר, את ההנאה שלהם, לראות את המקום יפה, ירוק ומטופח זה עושה לי טוב על הלב וזה גורם לי לסיפוק גדול"

צילום: "עדי נגב - נחלת ערן" | ציון פרץ. סיפוק גדול

2.12.2022 ˆ ידיעות הנגב 48